תודה לעמיר פרץ

מגיע גם לפוליטיקאים מילה טובה. ואני מתכוון לפוליטיקאי שלא זכה תמיד להערכה שהוא ראוי לה, שר הביטחון לשעבר עמיר פרץ, האיש שבזכות נחישותו והתמדתו יש לנו את "כיפת ברזל".

כל מי שהתבדח על חשבונו של פרץ רצוי שלא רק יתנצל אלא גם יבקש סליחה. ח"כ פרץ הוא האיש שהתעקש ולא ויתר, ובזכותו ורק בזכותו, יש לישראל תשובה לאיום הטילים, שהוא האיום המשמעותי ביותר שהיה על ישראל בשנים האחרונות.

פרץ היה זה שקבע כי פרויקט כיפת ברזל "הוא הפרויקט החשוב ביותר כרגע ועל כן יש לשקול להגדיר את התוכנית כתוכנית חרום ולזרז אותה ככל האפשר".

נטע זר במערכת הביטחון

חשוב לזכור, עמיר פרץ היה נטע זר במערכת הביטחון. הוא אומנם שירת בעברו כקצין בצה"ל בדרגת סרן, אבל הוא לא ראה את עצמו מעולם שותף לקריירה צבאית. כל מי שניסו לעשות לו דה-לגיטימציה נאלצו לאכול את הכובע. פרץ הוכיח עצמו כמנהיג לא רק בקרב אירגוני העובדים, אלא גם בתפקידו כשר ביטחון.

המערכת הצבאית מתקשה מאוד לקבל את מרותם של מי שלא צומחים מתוכה, זה קרה למשה ארנס, ששימש שר ביטחון תחת מנחם בגין, וזה קרה ביתר שאת לעמיר פרץ שימש שר ביטחון תחת אהוד אולמרט.

בעוד שתחת ארנס שירת רמטכ"ל מ"הירוקים", הרי שתחת עמיר פרץ שירת רב אלוף דן חלוץ, מ"הכחולים", שרבים טענו שאינו בשל לפקד על הצבא משום שהגיע מחיל-האוויר, ואין לנו ניסיון וראייה כלל מערכתיים.

לכך יש להוסיף את חוסר ניסיונו הביטחוני של עמיר פרץ, בעת שמונה לתפקיד, כדי להבין שפרץ נקלע לתמונת מצב לא פשוטה. פרץ, שנדרש לעבור לתפקיד שר הביטחון ללא תקופת חסד, נזקק לדמות צבאית ביטחונית שתלווה ותנחה אותו בעת קבלת החלטות ביטחוניות, וקיבל את מפקד הצבא חלוץ, שלו עצמו לא היה ניסיון לאחר שהגיע מחיל-האוויר.

פרץ לא ויתר

אבל פרץ לא ויתר. יצא לי להיפגש איתו לשיחות אישיות, בתפקידי כעורך התוכנית "יומן", בערוץ הראשון, בתקופה שהוא שימש שר הביטחון, גם בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה וגם בעת מבצע "גשמי קיץ" ברצועת עזה. בתקופה שלא פגש עיתונאים. שוחחנו בעיקר על ענייניים שאינם צבאיים, אבל התרשמתי שפרץ לא רק תמך במערכת כיפת ברזל, אלא עסק גם בקידום ההחלטה לבנות גדר בגבול ישראל - מצרים, ופעל במקביל לקידום הקמתה של "רשות החרום הלאומית - רח"ל.

בחרתי לכתוב את הדברים משום ש"כיפת ברזל", הפכה מובנת מאליה. סוללות הירוט שמנעו נזקים כבדים בנפש וברכוש, שפרוסות היום ברחבי הארץ, נמצאות שם בזכות התעקשותו של שר הביטחון לשעבר פרץ, שלא ויתר על הפרויקט למרות לחצם של ראשי מערכת הביטחון ואלופי צה"ל.

העובדה שיישובי הדרום ספגו פגיעות קטנות יחסית היא בזכות מערכת "כיפת ברזל", שלולא התעקשותו של איש אחד לא הייתה פרוסה היום ברחבי הארץ.

הקרדיט מגיע לפרץ

הצינקנים יזכרו את המשקפת שממנה צפה אמיר פרץ, מבלי שהורדו ממנה כיסויי הזכוכית. אפשר לראות בכך לא יותר מקוריוז שדבק בשר ביטחון שלא הגיע מהמערכת הביטחונית. הכפופים לו

שבהם שם את מבטחו, הגישו לו משקפת מבלי שטרחו להסיר ממנה את כיסויי הזכוכית. פרץ שסמך על עוזריו הצמיד את המשקפת לעיניו והופתע לגלות שיש מי שניצלו טעות מביכה, כדי ללעוג לו בעיצומה של המערכה.

לכל מי שינסה לערער על מנהיגותו ויכולותיו של עמיר פרץ כדאי לזכור שללא "כיפת ברזל", היה מצבו של העורף קשה הרבה יותר, וכלל לא בטוח שאותה עמידה איתנה שהפגינו יישובי חבל עזה והדרום, כשנורו לעברם 70 טילים, הייתה יכולה להיות איתנה במידה דומה גם ללא "כיפת ברזל".

הרשו לי לסיים במה שפתחתי - תודה לעמיר פרץ.