בשבועות האחרונים יצר ראש הממשלה רעש והמולה בעולם המדעי והטכנולוגי בישראל. לא, לא האירנים מככבים הפעם, אלא המסר הוא: "זוז סייבר, המחשוב הקוונטי הגיע". בפעם הראשונה שראש הממשלה פרט את משנתו היה זה בפגישת ראשי הטכנולוגיה העילית עימו שנערכה בתחילת פברואר השנה.
לא הייתה זו גחמה של רגע, קדמה לכך עבודה רבה של אנשים בשרות הציבורי ובאקדמיה, היכן חייבים להיות מושקעים כספי ציבור בחדשנות מדעית על-מנת לשמור את מובילותה המדעית והטכנולוגית של מדינת ישראל. סוגיית המחשוב והתקשוב (תקשורת ומחשוב) היא כיום בצומת דרכים. ברור לכל העוסקים בתחום המוליכים למחצה למרות שגשוג כלכלי חסר תקדים של התחום כי יש צורך בפתרונות מחוץ לקופסה. קצת על דרך המשל, בדומה למנוע השריפה הפנימית שמניע את המכוניות בנות ימינו. הכל קונים המון מכוניות להגיע מכאן לשם, אבל סוג המנוע ברור שישתנה בעשרות השנים הבאות.
הצורך בעוצמות מחשוב חדשות ועצומות הביא לשורה של נסיונות מדעים, החל בלאגור מידע ולעשות חישובים באמצעות מולקולות ביולוגיות כגון דנ"א וכלה, בגיבור השעה - המחשוב הקוונטי.
בלי להיכנס להסברים מדעיים שכל החפץ בהם יכול להיכנס למאמרים מויקיפדיה ועד לספרות מקצועית על מהו קוונט ומה ולמה יש בכך מן התועלת, נאמר רק ששימוש במכניקת הקוונטים מאפשר (לפחות בתאוריה כרגע) לייצר תקשוב ומחשוב שעוצמתם דמיונית ביחס למחשבים הקיימים, שלא לומר בעלויות נמוכות בהרבה ובהשקעה אנרגטית זולה בהרבה. ארגונים כמו גוגל, יב"מ ו
מיקרוסופט הם רק אחדים מני הגורילות העוסקות בתחום משקיעים ממון רב ביותר בניסיון לבנות יכולות בתחום.
התחום, כמו תחומים מדעיים מתקדמים, הוא דואלי - לכל פן אזרחי יש גם פן צבאי. צפנים מבוססי קוונטים יהיו לכאורה בלתי ניתנים לפיצוח, ומאידך-גיסא, מחשבים קוונטיים יוכלו במהירות רבה לפצח את הצפנים הקיימים. כך, שלהיות במקום המתאים בזמן המתאים בטכנולוגיה הקוונטית, אין ספק שזהו מאמץ ראוי.
האקדמיה הישראלית אינה שוקטת על שמריה: הטכניון, אחד הנהנים העיקריים מהכסף הציבורי שהקצה ראש הממשלה מקדיש יום עיון פרטני בתחום עם מיטב המומחים כבר באמצע יוני. פרס וולף השנה בפיזיקה מוענק לפרופסורים צ'רלס בנט וז'יל בראסר שעוסקים 40 שנה בתחום ההצפנה הקוונטית ועוד היד נטויה.
אגב, בתחום ההצפנה הקוונית קפצו להם עיתונאים ואישי ציבור ומיד חזו לנו גדולות ונצורות בהגנה על פרטיות ברשתות החברתיות. שם דווקא אין תקווה. הבעיה אינה בצורת ההצפנה אלא בוויתור על הפרטיות של המשתמש, שתמורת פרסום תמונתו באירוע כלשהו מוסר בשמחה את כל פרטיו האישיים. ואם נשתמש בציטוט המיוחס לאיינשטיין אזי "היקום והטפשות האנושית הם אינסופיים ובאשר ליקום אני לא בטוח".
ומדוע שמדינת ישראל תצליח יותר משאר אלו שאצים רצים להם באותו הכיוון? מקור אפשרי לתקווה הוא שהבנת התיאוריה הקוונטית מבוססת ברובה על עקרון אי-הוודאות, שעיקרו הוא שישנן תוצאות לא צפויות לאירועים זהים ושאינך יכול ולא תוכל לעולם לדעת בוודאות מוחלטת את הפרמטרים המדויקים של חלקיקים קוונטים.
אם זה לא תיאור של מצב העניינים הנורמלי בישראל כנראה שפיזיקה קוונטית היא לא בשבילכם. כך או כך, בעוד כמה עשרות שנים אפשר להתנבא ברמת ודאות גבוהה כי כלי רכב לא יסעו עם מנועי שריפה פנימית, מחשבים לא ישתמשו במעבדי הסיליקון המקובלים כיום ואפילו ייתכן שנתניהו עוד יהיה ראש הממשלה...
