פרופ' פיטר פרנקופן מאוניברסיטת אוקספורד מאוהב בקזחסטאן – הוא כותב בפייננשל טיימס על ביקורו האחרון במדינה. לפני 3,000 שנה ידעו תושבי מרכז אסיה כיצד ליהנות מן החיים, כפי שניתן ללמוד מן האוצרות שטמנו בקברים המוצגים במוזאון הלאומי של קזחסטאן.
לא הרבה השתנה, כפי שניתן לראות בנסיעה מנמל התעופה נזרבייב המשרת את הבירה אסטאנה – שהיא עצמה עיר חדשה לגמרי: צעירה יותר מאשר גוגל, כפי שנוהגים הקזאחים לציין. עד לפני 20 שנה הבירה הייתה אלמאטי, אבל אז החליטו השלטונות שהבירה צריכה להיות ממוקמת במרכז המדינה העשירה בגז, נפט, אורניום ועוד. אסטאנה היא מופת של אדריכלות מודרנית, עם קניון דמוי אוהל, מרכז בידור ענק ו"מגדלי הזהב" המוליכים לארמון הנשיאות.
פרנקופן אוהב במיוחד את מגדל בֵֹייטֶרֶק, המעוצב ברוח אגדה מקומית על ציפור קסומה שהטילה ביצה בין ענפי עץ. בראשו של המגדל יכול המבקר להכניס את ידו לפיו של פסל הנשיא נורסולטן נזרבייב ולהביע משאלה; אבל מי שרוצה להיות שליט קזחסטאן, מוטב שיתאזר בסבלנות, כי המשרה תפוסה בעתיד הנראה לעין. לקזחסטאן יש עוד דרך ארוכה ללכת, החל מחופש העיתונות ועד זכויות אזרח – אך היא כבר עשתה דרך ניכרת מאז נפילתה של ברית המועצות.
קזחסטאן גם נמצאת בליבו של עולם חדש ההולך ומקבל צורה, טוען פרנקופן. בעוד
האיחוד האירופי כורע תחת הברקזיט והבעיות באיטליה, פולין, הונגריה וקטלוניה – בפני מרכז אסיה ניצב עתיד שונה לחלוטין. קזחסטאן היא בין המדינות היושבות על הצומת שבין מזרח למערב וגם בין צפון לדרום. כאשר רוסיה היא שכנה שלך, יש לזה יתרונות וחסרונות, גם האינטרסים הסיניים מציבים הן אתגרים והן אפשרויות, והיחסים עם יתר מדינות מרכז אסיה גם הם לא תמיד פשוטים.
זהו הרקע לפגישה שנתית המתקיימת באסטאנה, בה נפגשים בעלי רקעים שונים כדי להחליף רעיונות. הנושא השנה הוא "אתגרים גלובליים" – מבינה מלאכותית ועד גיאו-פוליטיקה, משינויי אקלים ועד אוטומציה. פרנקופן עצמו השתתף בוועידה, והוא מעיר שהיה משהו סוריאליסטי במעבר החד משיחה עם רומנו פרודי (לשעבר נשיא הנציבות האירופית) על עתיד האיחוד האירופי להרצאה של סטיב ווזנייק (ממייסדי אפל) על יעילות. ועידות הן לעיתים הרבה תפאורה ומעט תוכן – אבל זו שהתקיימה באסטאנה הראתה עד כמה חלקים אחרים בעולם פתוחים לעסקים, כמהים לפגוש אנשים אחרים, לשאול ולשמוע תשובות.
לפתע נדמה היה שכולם רוצים לשמוע על סחר בין-יבשתי לאורך ההיסטוריה, על התפשטותן של דתות ועל משמעות ההיסטוריה – לא מנקודת מבט מערבית ואירופית, אלא ממרכזו של העולם. להבין את ההקשר של הקוראן; לדעת מה משמעותם של אירן, המזרח התיכון ומרכז אסיה מבחינתה של רוסיה; לקבל נקודת מבט שונה על עידן הזהב של המערב. הנושאים הללו מתקבלים בזרועות פתוחות בידי מי שמבין שהעולם משתנה ורוצה להתכונן לעתיד.
ההיסטוריה נמצאת כיום בליבת השיח הפוליטי ברוסיה, אירן, הודו, פקיסטן וסין – כמו גם ברחבי המזרח התיכון. הסיבה לכך, טוען פרנקופן, איננה שאותן מדינות רוצות לחזור אל העבר, אלא משום שהן מתכוננות לעתיד בו חשיבותה של מרכז אסיה הולכת וגדלה. הכוח הכלכלי והפוליטי עובר הרחק מהמקומות שהובילו את העולם ב-300 השנים האחרונות. עולם חדש צומח, ולא רק במישורי מרכז אסיה – אבל המישורים הללו הם חלק מרכזי ממנו.
