בימים שבהם ענף המסעדנות הישראלית נשען ממש על כרעי תרנגולת, דרושה העזה בלתי רגילה לפתיחתה של מסעדה חדשה. אחד שכזה שהעז לעשות זאת הוא השף הוותיק ויקטור גלוגר, לשעבר בעליה של מסעדת "קלואליס" הוותיקה שברמת-גן.
ואכן, על חורבותיה של מסעדת "רפאל", שבקומת הקרקע של מלון "דן" התל אביבי (רחוב הירקון 87), פתח בימים אלה ויקטור גלוגר את מסעדת "הולה" הארגנטינאית החדשה שלו, תוך תקווה להצליח במה שהשף הקודם
רפי כהן נכשל.
ל"בייבי" שלו הוא גייס הון עתק, ובלבד שלא לאכזב את הברנז'ה, שעקבה בעניין אחר היוזמה, ושהמתינה לראות מה יהיו פירותיה. התוצאה הייתה מסעדה ייחודית, המושקעת כולה ברצון לרצות את שוחרי הטעם הטוב של בישול קולינרי.
אכזבה מתמנון
ל"הולה" הסבנו בשניים, לעת צהריים, לארוחה עסקית, המוגשת מדי יום במרוצת השבוע. פתחנו במנת חצילים על האש, עם לחם הבית, זיתים ואיולי - מנה שהסבה רוב נחת לפינו. בת הזוג התענגה, לעומת זאת, על קוקי סאן ז'אק, עם תוספת גדולה של כבד משובח, כמנה ראשונה שהייתה לדוגמה.
מן המנות העיקריות בחרנו בנתח גדול ועסיסי של אומצת בקר, שהוגשה במידת מדיום כשהיא נימוחה, ושערבה בהחלט עד מאוד לחיכנו. בת הזוג, לעומת זאת, נחלה אכזבה מתבשיל התמנון שהוצע לה בחום, והנחשב למנת הדגל של "הולה". הכל בעטיו של תבלין הלימון, שהיה דומיננטי מדי במנה, ושפגם בשל כך לא מעט בטעמה.
את הארוחה העסקית סיימנו במגוון קינוחים, ובהם גלידת סופלה ופירות העונה, סמי-פרדו, קרנץ' תפוחים, מרנג ועוגת שוקולד. אז מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה ואין ואין עדיין?
החשבון הסתכם ב-380 שקל והוספנו עליו תשר של 15% לשרות שהיה יוצא מן הכלל. את "הולה" זיכינו ב-8 מתוך 10 הנקודות של הסולם הקולינרי שלנו.
