העפיפון של מירי רגב

האמת, אני מחבב את מירי רגב. היא עושה מהפוליטיקה את מה שהיא באמת: קרקס. גם שרה אוהבת את מירי. כי מירי נותנת לשרה קצת מנוחה מהתקשורת וגם זה משהו. ועכשיו מירי רגב גם נתנה לנו סיבה טובה לייחל למפלתה של נבחרת ארגנטינה במונדיאל.

כשהייתי נער הגיעה ארצה קבוצת טוטנהאם. המשחק היה באצטדיון רמת גן. הייתי שם. אפילו בחתונה שלי לא הייתי מאושר כמו באותו יום. הגול של אלן גילזין הסקוטי. ככה בקטנה עם העקב של הנעל. עד היום הוא חוזר אליי בחלומות. ונחמיה בן אברהם הבלתי נשכח על הקו. האיש שהשאיר את המקרופון לקהל והלך למקום אחר. אני מקבל עור ברווז.

איך מירי איך תפצי על החלום של הילדים שכך התנפץ באחת? ואיך תפצי על אלפי השקלים לכרטיס שנשדדו על-ידי הספסרים? אם גם ג'יבריל רג'וב כבר עושה עלייך סיבוב סימן שהמצב שלך באמת לא משהו.

אבל אני סומך עלייך מירי. את כמו עוף החול. הרבה חול. מסי יחזור לכאן אחרי הפיאסקו במונדיאל (הלוואי, אמן) רק כדי להצטרף לקרקס הנודד שלך וגם לבקש סליחה מהילדים שבורי הלב.

רק תיזהרי מהשמאלית האיומה שלו. כי השמאל של מסי זה לא השמאל שאת מכירה.