שר השיכון
יואב גלנט עומד להציג השבוע תוכנית, שצוות במשרדו הכין במשך חודשים, לגייס עד 3.5 מיליארד שקל, כדי שהמדינה תרכוש 7,000 דירות ותשכירן לנזקקים. התוכנית פסולה באופן עקרוני, מאחר שלא ראוי שהמדינה תפעל כגוף עסקי ותתחרה בקבלנים, ביזמים ובאזרחים. זה כנראה לא איכפת לגלנט. אלא שהתוכנית מפוקפקת וספק אם היא מעשית.
הסעיף הראשון הוא שחברת עמידר הממשלתית תגייס 1 מיליארד שקל בבורסה בהנפקת אגרות חוב (בהמשך להנפקה קודמת), ותזרים את הכסף לבעלים, המדינה, כדי לממן רכישת דירות. עמידר היא הגוף המוביל בתחום זה, ובבעלותה 49,100 דירות.
גלנט שכח, אולי אינו יודע, שהדירקטורים בעמידר, שיצטרכו לאשר את ההנפקה, חייבים נאמנות, על-פי חוק החברות, אך ורק לחברה, ולא למי ששלח אותם, גם אם השולח הוא המדינה. אפשרי בהחלט, שהדירקטורים יחליטו, למשל, שאין להעמיס על החברה קרן וריבית לשנים הבאות, ולא יאשרו הנפקה. המחשבה היומרנית "אנחנו נגיד לעמידר מה לעשות", אינה קיימת, חוקית ומעשית.
הצעה אחרת היא, שגלנט או מישהו אחר יתנו הנחיה לרשות מקרקעי ישראל לרכוש דירות. הרעיון מופרך. רמ"י הוקמה ופועלת למכור מגרשים ולא כדי לקנות דירות. ספק את התקנון שלה בכלל מתיר לעשות זאת.
רעיון נוסף הוא, שרמ"י תכלול במכרזי מחיר למשתכן סעיף, שרוכש המגרש יחויב להשכיר לדיירים נזקקים 5% מהדירות. הרעיון כבר הועלה פעם והוקפא. למה? כי הוא לא מעשי. על חשבון מי יבואו 5% אלו? אם על חשבון דירות לזכאים, יפגע הדבר בהם ויעורר התנגדות תקיפה של שר האוצר כחלון, שהוא גם יו"ר רשות מקרקעי ישראל. אם על חשבון הדירות המיועדות למכירה בשוק החופשי, יקטין הדבר את רווחי היזם, וספק אם יגיש הצעה למכרז. יאשר.
יש להניח שגם יואב גלנט מכיר את העובדות שפורטו למעלה. אז מדוע הוא מעלה את התוכנית, שאין בה הרבה ממש? כדי להראות שלא רק כחלון מספק דירות לצעירים. הוא, גלנט, הציע אלפי דירות בשכירות מוזלת לצעירים ולנזקקים אחרים. זה תמיד טוב מבחינת משאלי דעת קהל והכנה לבחירות לכנסת ההולכות ומתקרבות (עוד 16 חודש לכל המאוחר). תמיד יוכל לומר: הצגתי תוכנית מצוינת, אבל "הוא" הפריע. ייתכן שלא יאמר את השם המפורש
משה כחלון.
