בעין טובה

"איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם? רבי אליעזר אומר עין טובה. צאו וראו איזה דרך שיתרחק ממנה האדם? רבי אליעזר אומר: עין רעה" (אבות ה, ט).

"עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה מתלמידיו של אברהם אבינו". עין רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה מתלמידיו של בלעם הרשע" (אבות, ה, יט).

"ותנני לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי". "ולרחמים בעיניך – בעין טובה, בעיני כל רואי – שלא יתנו בי עין הרע" (ברכות כט).

אדם צריך לנהל חייו בענווה ובהכרת הטוב. להימנע מרהבתנות ומראוותנות. לקבל את אירועי החיים במתינות ולהבין שהכל לטובה. שהכל לטוב לו ולמצוא את הכוח ואת הדרך לתקן. עינו הרעה של האחר עלולה לפגוע בנו מפני שאנחנו חלשים ומייחסים חשיבות לדבריהם, למבטיהם.
ויותר מכל - להישגנו.

לשון הרע והפצת שם רע משפיעים על כוחותיו של האדם בגלל הקיטרוג שבכך, והוא נעשה פגיע. בדיוק כפי שברכות רבות מצילות את האדם, עלולה הקנאה והמבטים לקלקל. ומשום כך גדול חטאו של המוציא שם רע. שבכך הוא ממש שופך דמים כי ממעט את כוחו של המדובר.

עשיית חסד יכולה לחזק את כוח האדם

אדם העושה חסד והבריות צריכים לו יכול בכך להוסיף כוח כנגד הקנאה וצרות העין. כשהבריות נזקקים לאדם, הרי זה מחזק את נחיצותו השלימה והבריאה בעולם. כי יש שאדם נשמר בעולמנו מפני שיש מי שנזקקים לו וצריכים לו. והנחיצות הזו בו – היא סנגוריה גדולה מאוד!

אמר להם: מה יעשה האדם ויחיה? אמרו לו ימית עצמו (כלומר, יוריד מערך עצמו). מה יעשה אדם וימות? יחיה את עצמו (כלומר, יתגאה ויעלה ויגזים מאוד בערך עצמו, כך שיקנאו בו ויתנו בו עין הרע – וימות) (תמיד לב).

אמר רבי יצחק: אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין". ורבי ישמעאל אומר: אין הברכה מצויה אלא בדבר שאין העין שולטת בו. שנאמר: יצו ה' את הברכה באסמיך" (אסמיך – שורש סמוי) (תענית ח).

ועל זהירות מעין הרע כתב ה"פלא יועץ" שזה בכלל "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם".