בית המשפט בוושינגטון אישר בשבוע שעבר (13.6.18) את מיזוג הענק בין AT&T לבין טיים-וורנר – ולדעת מאמר המערכת של ניו-יורק טיימס, מדובר במפלה קשה לממשל טראמפ. מדובר בעסקה במסגרתה תרכוש הראשונה את השנייה ב-85.4 מיליארד דולר במיזוג אנכי – של שתי חברות שאינן עוסקות באותו תחום. משרד המשפטים התנגד למיזוג מטעמים של הגבלים עסקיים, אך כאמור בית המשפט דחה את עמדתו.

לטענת הטיימס, מאחורי התנגדותו של משרד המשפטים לעסקה עמדה איבתו הקשה של טראמפ לרוב ארגוני החדשות. טיים-וורנר היא הבעלים של רשת CNN, אחד הגופים השנואים ביותר על טראמפ ("פייק CNN", אמר טראמפ בשבוע שעבר בשידור חי לעיתונאי מהרשת). התנגדותו של משרד המשפטים למיזוג, ממשיך העיתון, הייתה צעד משמעותי בנסיונו המצמרר של הנשיא להפוך את המשרד למכשיר פוליטי, תוך שלילת הפיקוח המקצועי הדרוש על עסקות ענק מסוג זה.

החלטת בית המשפט תוביל כנראה לגל חדש של מיזוגים בוול סטריט, בהוליווד ובעמק הסיליקון. ענפי העיתונות, התקשורת והטכנולוגיה ממשיכים לעצב מחדש הן את עצמם והן את חייהם של מיליארדים מסביב לעולם. במצב זה, אומר הטיימס, יש חשיבות רבה לשמירה על מדיניות הוגנת בתחום התחרות, כדי לאזן בין קידום היזמות לבין השמירה על האינטרסים של הצרכן. העיתון מקווה, כי תבוסתו של הממשל השבוע תחזיר אותו לעקרונות שסייעו להפוך את ארה"ב למוקד היזמות העולמית.

כאשר הודיעו AT&T וטיים-וורנר באוקטובר 2016 על המיזוג, הכריז טראמפ שיתנגד לו אם ייבחר לנשיא. למרות זאת, כאשר שנה מאוחר יותר פנה משרד המשפטים לבית המשפט וביקש לחסום את המיזוג, התעקש הממשל שלנשיא לא היה כל חלק במהלך. אבל תסמכו על רודי ג'וליאני שיסתור את העמדה הרשמית: "הנשיא מנע את המיזוג", אמר בחודש שעבר. העובדה שהממשל מנסה להשתמש בחוקי ההגבלים כדי "להעניש" את מתנגדיו ולתגמל את תומכיו, מעוררת דאגה.

אין ספק שמדובר במיזוג המצריך בדיקה רצינית. AT&T היא הספק מספר אחת של טלוויזיה בתשלום בארה"ב, עם 25 מיליון מנויים. היא גם ספקית הסלולר השנייה בגודלה במדינה. טיים-וורנר שולטת לא רק ב-CNN אלא גם ב-HBO, ב-TBS וב-TNT. הדאגה העיקרית היא שהחברה המאוחדת תזניק את המחירים שהיא גובה מספקי טלוויזיה אחרים תמורת התוכן שתספק להם, ובכך תגרום לפגיעה בתחרות ולהעלאת המחיר לצרכנים.

תביעתו של ממשל טראמפ נגד המיזוג הייתה שינוי חד מהמדיניות המודרנית בתחום ההגבלים. מאז תחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת, הרשויות ובתי המשפט נוטים להתנגד בעיקר למיזוגים אופקיים – בין מתחרים באותה תחום – ולא למיזוגים אנכיים כמו זה. פסק דינו של השופט ריצ'רד ליאון עלה בקנה אחד עם המדיניות המסורתית.

כאשר המיזוג הוכרז, אמר פרופ' מקאן דלרחים מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת פפרדיין: "אני לא רואה כאן בעיה של מיזוג". אבל כאשר התמנה דלרחים לראש מחלקת ההגבלים העסקיים במשרד המשפטים תחת נשיא המתעב את CNN, הוא שינה את טעמו. פתאום היה מדובר בעסקה שחייבים לעצור אותה משום שהיא מהווה סיכון ניכר לצרכן האמריקני.

במשך העשורים האחרונים, הממשל אפילו לא ניסה להתנגד בבית המשפט למיזוג אנכי; הוא הסתפק בהטלת מגבלות נקודתיות כדי למנוע פגיעה בתחרות. דלרחים היה יכול להטיל מגבלות דומות על AT&T וטיים-וורנר – אך לא עשה זאת. הוא נטל את הסיכון שהעסקה תוכל להתבצע ללא מגבלות כלשהן, וזה בדיוק מה שקרה. כעת יש להבטיח, אומר הטיימס, שבמיזוגים עתידיים ייושם חוק ההגבלים משיקולים ענייניים בלבד ולא משיקולים פוליטיים.