חובת זיהוי המזמין בתעמולת בחירות

האם מי שמנהל תעמולת בחירות חייב לזהות מי עומד מאחוריו? מיהו הגורם הפוליטי המזמין? שאלה מעניינית אשר תשובות רבות לה, בואו ננסה להתמקד:

המצב החוקי היום וההשלכה לעניין מפלגת העבודה/גבאי

1. חוק בבחירות דרכי תעמולה מורה על-כך שתעמולה המוזמנת על-ידי רשימה הרצה בבחירות או עבורה, מחייבת זיהו פומבי של המזמין בדרך המוגדרת בחוק, ובאופן שמי אשר חשוף לפרסום יידע גם איזה גוף מפלגתי הרץ בבחירות, הזמין אותו.

2. חוק הבחירות דרכי תעמולה גם אומר שלהוציא מספר נושאים מצומצם (אשר זיהוי המזמין לא כלול בהם), תעמולת בחירות נחשבת אך 90 יום לפני הבחירות ולא לפני כן.

3. כל איסורי התעמולה בחוק הנוכחי (או לפחות מרביתם המכריעה) הם פליליים אך אינם נאכפים כלל ועיקר במישור הפלילי.

ומכא, כל מה שעשתה מפלגת העבודה בראשות אבי גבאי היא עשתה בסמכות וברשות, היא לא עברה על שום חוק, הפרסומים האלה, בין אם היו באינטרנט או בכל מדיה (מותרת) אחרת, אינם פרסומים אסורים על-פי חוק הבחירות. פשוט כי הינו מחוץ לטווח של 90 יום לפני הבחירות.

ככל שאבי גבאי וחבריו לא דייקו, או ככל שאין עניין לציבור בדברים שפרסמו, או ככל שחדרו לפרטיות הנפגעים, עומדת לנפגעים הזכות להגנה על-פי חוק איסור לשון הרע/חוק הגנת הפרטיות ותו-לא.

דוגמה לחובת פרסום שהופרה

מספר ימים לפני הבחירות (סיבוב שני) לראשות העירייה שלי פרסם מתמודד כתבה ביקורתית מאוד בעיתון מקומי נגד מועמד אחר. הכתבה לא הייתה מזוהה, פורסמה בעמוד החזית ("כריכה") של העיתון, וכל מה שהבדיל בינה ובין לכאורה מאמר מערכתי היה (מ) בסוף (המסמן למבינים מודעה ממומנת).

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט ג'ובראן, דחה מכל וכל את טענות המפרסם והעיתון, חייב את המפרסם לפרסם הודעת הבהרה, הורה על תשלום עיצום כספי, ואף העיר לעיתון על איסור אתי לבלבול בין עיתונות לבין פרסומת, וכאן כאמור היינו ימים ספורים לפני הבחירות. וכמובן ההחלטה החד-משמעית הזו הייתה למחרת היום בתיבות הדואר של התושבים בעיר, הוא הודפסה בהגדלה והוצגה על-ידי המתנדבים מחוץ לקלפיות. היוזם של אותו פרסום הובס, לטעמי בצדק רב, וה"קורבן" של הפרסום לקח את הבחירות בהליכה, ואף זאת לטעמי בצדק רב. בשורה התחתונה ה"פרסום המסריח" הזה לא קבע את תוצאת הבחירות אך ודאי הייתה לו השפעה על הניצחון המאד משכנע (למעלה מ-60% בסיבוב השני).

חובת זיהוי באינטרנט

במשך שנים נמנעו היו"רים של ועדת הבחירות המרכזית מלהחיל את חוקי הבחירות על האינטרנט, וזה כלל את חשין ז"ל, ביניש ורובינשטיין יבדל"א, בטענה שזהו תפקיד המחוקק. בבחירות לכנסת ה-19 (2013) החליט השופט רובינשטיין שהגיעו מים עד נפש והחיל (בהחלטה שיפוטית מנומקת כדבעי) את חובת זיהוי המזמין גם באינטרנט, אך הקמפיינים הבלתי מזוהים המשיכו.

גוף פעיל בבחירות – חוק V15

בשתי מערכות הבחירות האחרונות היו מעורבים גופים עתירי ממון שאינם מפלגות, ואשר לא אותרה זיקה ישירה בינם ובין אף מפלגה (על-אף שזוהו עם קו "אנטי נתניהו"). לכבודם נחקק חוק מיוחד המכפיף אותם לחוק מימון מפלגות. החוק מחייב, על-פי התנאים המוגדרים בו שקיפות כספית של הגופים האלה, חובת דיווח למבקר המדינה, ומגבלות ממגבלות שונות בכל הנוגע להוצאות הכספיות ולניהול הכספי.

חוק V15 מסדיר אומנם את הנושאים הכספיים אך האסור והמותר בתעמולת בחירות של "גופים הפעילים בבחירות" עדיין לא מעוגן בחוק.

ועדת ביניש

ביוזמת נשיא המדינה ראובן ריבלין ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט ג'ובראן, הוקמה ועדה ציבורית להמליץ לממנים שלה וליו"ר הכנסת על שינויים רצויים בחוק הבחירות דרכי תעמולה ועיקרי המלצותיה בנושאים הנדונים הם:

1. הרחבה של כל חוק התעמולה גם לאינטרנט, כולל חובת זיהוי המזמין.

2. הרחבת חובת זיהוי המזמין אף מעבר ל-90 היום לפני הבחירות (כלומר שחובת הזיהוי היא "כל הזמן").

3. הכללת "גוף פעיל בבחירות" בחובת זיהוי המזמין (ובחובות נוספות).

4. הורדת האיסור הפלילי ממרבית איסורי החוק, ובכללם זיהוי המזמין.

שורה תחתונה

כל עוד שמרו אבי גבאי וחבריו על האמת ועל העניין לציבור וכל עוד לא חדרו לפרטיות ה"קורבנות" אין כל רע במה שפרסמו. כולם כך פועלים, ומי שטוען לטהרנות הוא צבוע ויללן.

עם זאת, על כל המפלגות ועל כל הגופים הפעילים בבחירות לקחת בחשבון את האפשרות שהחוק ישתנה על-פי המסגרות שהתוותה ועדת ביניש, ואם כך קרה ייאסרו (מנהלית ולא פלילית) קמפיינים לא מזוהים גם באינטרנט, ובכך יגבה החוק את האיסור שהוציא כבר רובינשטיין בהחלטה שיפוטית, וכמו-כן יורחב האיסור לפרסום קמפיינים לא מזוהים לכל ימות השנה בלי כל תלות במרחק על ציר הזמן מיום הבחירות, ובתנאים האלה קמפיין דומה לזה של גבאי וחבריו, יהיה בניגוד לחוק.

ואף אם לא ישתנה החוק, ומרגע שייקבע מועד לבחירות, חובת זיהוי המזמינים של קמפיינים, כולל באינטרנט (ככל שהם מפלגות או בעלי זיקה ישרה למפלגות) תהפוך חובה 90 יום לפני הבחירות, וזאת על-פי פסיקת יו"ר וכדת הבחירות לכנסת ה-19.