חוקרי התפתחות הסרטן בגוף האדם יודעים לספר כי כאשר בוחנים במיקרוסקופ חתך נגוע רואים בבירור תאים זעירים בטרם גדלו והתפתחו למחלה ממארת של ממש. בדרך זו יש לבחון את התאים הקטנים של פעילות הגופים שמפעיל השמאל הקיצוני בישראל במטרה להעמיק את המודעות הישראלית לגורל ערביי ארץ ישראל במלחמת העצמאות ובו בזמן לקדם את זכות השיבה ואת מימושה. אחד הגופים האלה שהוקם כעמותה כבר ב-2002 על-ידי חוג של נשים מוסלמיות החיות בישראל קרוי "זוכרות", כדי שלא לשכוח את הימים הפסטורליים ההם שלפני המלחמה.
פעילותה העיקרית של העמותה היא הנצחת זכר הכפרים הפלשתינים ההרוסים באמצעות שילוט זיכרון באתרים שהוקמו על החורבות. שילוט מסוג זה הוצב, למשל, בפארק קנדה, שהוקם על אתרי הכפרים עמוואס, יאלו ובית נובה, שנהרסו במלחמת ששת הימים, ובמקומות אחרים. בנוסף מארגנת העמותה סיורים בכפרים ההרוסים, מקיימת הרצאות, מפגשים ודיונים בנושא. לעמותה אתר אינטרנט בעברית הסוקר את מפת היישוב הפלשתיני בארץ עד 1948. בסוף 2007 הוציאה "זוכרות" לאור מפה של תל אביב-יפו, בה מצוינים כל הכפרים הערבים שנחרבו ב-1948.
העמותה תומכת במימוש מלא של זכות השיבה, ומציינת בפרסומיה: "זוכרות" רואה בשיבה תהליך ממושך ורב-ממדי אשר כולל לא רק את חזרתם הפיזית של הפליטים לתחומי
הארץ, אלא גם את השתלבותם הראויה, המכובדת והמכבדת של הפליטים בתוך חברה פלשתינית-יהודית שוויונית ומשותפת. בראיון להארץ השיב איתן ברונשטיין, מייסד העמותה, לשאלה "איזו שיבה אתה מציע?": "אני לא יודע מי ירצה לחזור, אבל כל מי שירצה - שיחזור. ואם באותו מועד לא תהיה מדינה יהודית, אז שלא תהיה".
בתגובה לתלונות על כך שבאתר העמותה נקראו יישובים ישראלים גם בתוך הקו הירוק בשם "התנחלות ציונית", פרסמה העמותה כי "זוכרות" אכן רואה בקריית שמונה ועמיר התנחלויות, אבל כך גם תל אביב ואריאל. הן התנחלויות, מן הטעם הפשוט שהוקמו על-ידי מהגרים שבאו מחוץ לארץ להתנחל בה. ... "זוכרות" גורסת שאין הבדל עקרוני בין ההתנחלויות שהוקמו על-ידי המהגרים היהודים בשטחים שנכבשו ב-1948 לבין אלה שהוקמו בשטחים שנכבשו אחרי 1967. ההתנחלויות הציונות הן אפוא כל מקום יישוב שהוקם על-ידי מהגרים בחסות הציונות. הם נבדלים מיישובים כמו צפת, ירושלים, טבריה ועוד, בהם חיו 'יהודים פלשתינים' מאות שנים, עוד לפני ההגירה הציונית.
כל דברי ההסתה האלה אינם מוחבאים מתחת לשולחן אלא נאמרים ומושמעים בראש חוצות ובגלוי. עובדה: החל משנת 2013 מקיימת העמותה פסטיבל בינלאומי לסרטי נכבה בסינמטק תל אביב.
רוב תקציב העמותה מבוסס על תרומות של גורמי שמאל קיצוניים מחו"ל. ב-2009 גייסה העמותה תרומות בסך כ-3 מיליון ש"ח, רובן מ"ארגונים הומניטריים" באירופה, בהם: ICCO (הולנד), NISEREOR (גרמניה) ו-CCFD (צרפת). בשנה זו העסיקה העמותה 15 עובדים במשרה מלאה שלרשותם עומד רכב צמוד, כדי לייעל ולהקל את הפעילות.
קיומה של העמותה האנטי ציונית הזו אינה חשאית ופעילותה זוכה לדיווחים בתקשורת הישראלית. הצרה היא שמדינת ישראל, כמדינה ריבונית, כלל אינה מתייחסת ל"זוכרות" ולעוד עמותות כמותה שאותן מפעיל השמאל הקיצוני, המבקשות בעצם להחריב את ישראל ולמחוק אותה מעל המפה.
הגיעה העת שהמדינה תעשה מעשה ותמצא דרך חוקית להגביל את הפעילות של מבקשי נפשה של ישראל. עליה לדאוג שכל השלטים המוצבים בפאתי הדרכים הראשיות יוסרו ויושלכו לבין ההריסות. הנושנות, כי אין דרך להחזיר לאחור את תוצאות מלחמת 1948. לא אנחנו פתחנו במלחמה ההיא. ומי שפתח במערכה חייב לתת את הדין על מעשיו.
על כולנו לזכור את המלחמה וקורבנותיה, לזכור ולא לשכוח, כי היא הבסיס לקיומנו.
