תחת המדרך החובט

תַּחַת הַמִּדְרָך הַחוֹבֵט

חֶבְרוֹן -

מִפֶּתַח בַּיִת כְּחוֹם הַיּוֹם

הָלַם מַשַּׁק דָּמָּהּ

מְהַסֶּה מִנְעָלִי הַסָּמוּר

בְּסִמְטָא סְהוּרָה

שְׁמוּטַת כָּתֵף

רְכוּנַת רֹאשׁ

דְּמוּעַת גַּז.

שְׁכֶם -

מִבֵּין אֲבָנֶיהָ

סְמוּקֵי יִצְהָר

הוּאַרְתִּי עַד אֵימָה

מֵעֵיבָל עַד דּוֹתָן

מַגָּע יָרֵא לוֹחֵשׁ:

"חַיָּל, שַׁל מִנְעָל מְסֻמָּר

מֵעַל רַגְלֶיךָ

כִּי הַמָּקוֹם

אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו

אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא

לְ י וֹ שְ בָ י ו ."

יְרִיחוֹ -

מֵהַמֻּצָּב נִשְׁקָף

יְגוֹנָהּ עָדוּי בְּכַפּוֹת תְּמָרֶיהָ,

בְּיָדַיִם חַמּוֹת

אוֹסֶפֶת אֶל חֵיקָהּ אֶת נוֹפֶיהָ

לְהִזְדַּחֵל תַּחַת מִדְרָכִי הַחוֹבֵט

מִדְרַך שֶל חַיָּל עִבְרִי כּוֹבֵשׁ.

בְּעַזָּה -

מִדְרָכִי חָבַט בְּנַעַל מְסֻמֶּרֶת

הִצִּית לֶהָבָה לוֹחֶכֶת חַיִּים

עַל דֶּרֶך עֲרִירִית

דֶּרֶך כְּבֵדַת תּוּגָה

נְצוּרַת דִּמְעָה

וַאֲדָמָה זוֹעֶקֶת:

חַיָּל, לֵך מִבֵּיתִי !!!

חֲזוֹר לְבֵיתְךָ !!!

בשנת 1954 התגייסתי לשירות חובה. משנת 1956 ועד 1985 שירתתי כחיל מילואים, חודש בשנה, וחוויתי מפגשים עם הערים: חברון, שכם, יריחו ועזה. את השיר כתבתי לפני למעלה משלושים שנה בשירות המילואים בהרי חברון מתוך תחושה, שאנחנו כחברה לא נרשה לעצמנו להמשיך לשלוט על עם אחר. כחברה נאמץ פתרון העושה צדק עם שני העמים בכינון מדינה פלשתינית לצדה של מדינת ישראל, כשירושלים המערבית היא בירת מדינת ישראל ובה שגרירות פלשתינית, וירושלים המזרחית היא בירת מדינת פלשתין ובה שגרירות ישראלית.

לצערי, התבדיתי, מדינתי ממשיכה ביתר שאת ביישום תוכניות להעברה בכפייה של אלפי פלשתינים משטח C במסגרת תוכנית לצרף את השטח, המהווה שני שלישים של המדינה הפלשתינית העתידה לקום, לצדה של מדינת ישראל.

בבקעת הירדן ובדרום הר חברון מדינת ישראל מבצעת פעילות של הרס ישובים פלשתינים כדי ליצור עובדות מוגמרות, שימנעו כל אפשרות לממש הסדר מדיני בעתיד. זאת לצד אפס אישורי בנייה כבר שנים רבות בכפרים הפלשתינים בכל שטח C הנמצא בשליטה אזרחית וצבאית של ישראל.

אני מצר על כך, שמערכת המשפט מגבה מדיניות של טיהור אתני, ומתעלמת בעת מתן צווי הפינוי מהעובדה, שישראל נמנעת שנים ממתן אישורי בנייה בכפרים הפלשתינים, הנמצאים באחריותה בתחום האזרחי והצבאי.

אני מצר, שמערכת המשפט בישראל נותנת יד למדיניות הכשרת הקרקע לסיפוח שטח C למדינת ישראל. תהליכי הכשרת הקרקע לכך מלווים במעשים, שכואב לי לקרוא בשמם, אבל מעשים אלו מהווים פשעי מלחמה. כואב לי שמוסד, אשר כבודו יקר לי וכאזרח אני חש כבוד כלפיו, מעד בהחלטות הנותנות גיבוי לפשע מלחמה כלפי החברה הפלשתינית בשטח C.

כואבת החלטת בית המשפט העליון לאשר הריסת חיי קהילת הרועים בח'אן אל-אחמר וגירוש כל תושביה. למרבה הצער, בית המשפט, המבצר האחרון של החלש אל מול פני השררה, מעד בנותנו יד למעשה המחפיר. ידי רועדת בצייני שהמעשה המחפיר של גירוש הרועים הוא בבחינת פשע מלחמה.

כואבת לי העובדה, שבין התובעים את אדמות הרועים בח'אן אל אחמאר נמצאים אנשי כפר אדומים, שארון הספרים היהודי, הארון של החמלה והחסד, ארון שהוא למעשה המצפן והמצפון בחייהם. בתביעתם לגירוש תושבי אל-אחמר הם פוגעים בארון הספרים היהודי היקר להם. הם פוגעים במצפן שלהם ומכים את מצפונם.