39 עמודים כולל פסק דינו של נשיא בית המשפט העליון של ארה"ב, ג'ון רוברטס, בנוגע למגבלות הכניסה שהטיל הנשיא
דונלד טראמפ על אזרחיהן של שבע מדינות (יום ג', 26.6.18). עם כל ההבדלים הניכרים בין ארה"ב לישראל - קיומה של חוקה, אופי המשטר, דרך בחירת השופטים - יש בדבריו של רוברטס כמה פסקאות שכדאי ששופטי בית המשפט העליון שלנו ישימו לב אליהן ואולי יקחו אותם לתשומת ליבם - בנושא ביקורת שיפוטית בכלל ובתחום ההגירה בפרט.
לעותרים נגד הצו היו טענות כבדות משקל בתחומים רבים. אחת מהן הייתה, אם נתרגם אותה ללשון המשפטית שלנו, שהצו אינו חוקתי במובן זה שהוא אינו לתכלית ראויה ופגיעתו עולה על הנדרש. הבית הלבן טען את ההפך: מדובר באינטרס ביטחוני חיוני והצו אינו חוסם לחלוטין את כניסתם של אזרחי המדינות בהן מדובר.
רוברטס אימץ את עמדת הממשל ואף ציין, כי ככלל - זוהי פסיקתו המסורתית של בית המשפט העליון. "לאור קנה המידה של הביקורת השיפוטית, אין זה מפתיע שבית משפט זה כמעט מעולם לא פסל מדיניות כבלתי-חוקית לנוכח בדיקה הגיונית מעמיקה. בפעמים הבודדות שעשינו זאת, היה ברור שהמטרה היחידה של החוקים בהם מדובר היא לפגוע בצורה גלויה בקבוצה פוליטית בלתי אהודה".
הצו של טראמפ אינו נכנס לקטיגוריה הזאת, קובע רוברטס. "מאחר שיש ראיות מספיקות לכך שלהשעיית הכניסה יש בסיס לגיטימי בהיבטים של ביטחון לאומי, שאינם קשורים לעוינות דתית כלשהי, אנחנו חייבים לקבל את ההצדקה העצמאית הזאת. הצו מבוסס בצורה ברורה על מטרות לגיטימיות: מניעת כניסתם של אזרחים שלא ניתן לבדוק בצורה הולמת ולשכנע מדינות אחרות לשפר את תהליכיהן", הוא ממשיך.
עוד עומד רוברטס על כך שהצו משקף בדיקה מקיפה שביצעו כמה משרדי ממשלה. העותרים ביקשו להטיל ספק בתוצאותיה של בדיקה זו, והם גם יצאו נגד התבונה שבסיס הצו ונגד יעילותו. הם טענו שהמדיניות רחבה מדי ושתרומתה לביטחון הלאומי תהיה קטנה. "אבל אנחנו לא יכולים להחליף את שיקול דעתה של הרשות המבצעת בדעתנו-שלנו בנושאים כאלה, שכולם עדינים, מורכבים וכוללים מידה לא-קטנה של נבואה", מדגיש רוברטס. יש לתת את המשקל הראוי לעובדות שמדגישה הרשות המבצעת, במיוחד בהקשרים של חקיקה המערבת שיקולים רגישים ורבי משקל של ביטחון לאומי ומדיניות חוץ, הוא אומר.
אז מה שמענו מאחד מבכירי השופטים בעולם? שבית המשפט העליון כמעט ולא יפסול חוקים שעומדים בבחינה הגיונית מעמיקה. שהוא יפסול חוקים אם מטרתם הברורה היא לפגוע במיעוט פוליטי. שיש לתת משקל משמעותי לקביעות העובדתיות של הממשלה, במיוחד בנושאי חוץ וביטחון. שבית המשפט לא יכפה את שיקול דעתו בנושאים אלו. בהחלט אמירות שמן הראוי ליישם גם אצלנו.
