|
צו מצפונם [צילום: נתי שוחט/פלאש 90]
|
|
|
|
|
גם אם יאושר, בסופו של דבר, חוק הגיוס, חזקה עליו שימות באיבו. עם יד על הלב ראוי להודות שגיוס חרדים הוא ממש מיותר. שהרי גם בהידרם של החרדים משורותיו, צה"ל לא רק יכול לתפקד, הוא גם ייטיב לעשות את שלו.
גיוס חרדים רק מזמין כאב-ראש. לא רק שצה"ל שצה"ל לא היה מפיק מגיוסם תועלת כלשהי, הוא היה מהר מאוד מגלה שהם רק נופלים למעמסה יתרה על כתפיו. להוציא את האפקט המוראלי שיש, אומנם, בגיוסם של החרדים, אין בו כדי לקיים, הלכה למעשה, את השוויון בנטל.
צה"ל כיום רווי במספר בלתי מבוטל של חיילים ומשחרר בשל כך משרות לא מעטות. לפיכך הוא יכול, לפחות מספרית, לוותר על שירותם של עוטי הפיאות, שמקומם הנאות הוא באוהלה של תורה, ולא חלילה באוהל צבאי.
חומת התנגדות
מי שעדיין אינו משתכנע, ראוי שיזכור שצבא אינו מסוגל לתפקד ללא מוטיבציה, ולחרדים, מה יש בכלל לדבר, אין כזו, וגם לא תהיה. ושלא תהיה אף לרגע טעות. סירובם לשרת אינו נובע מטעמי נוחיות ואף לא בעטייה של סתם השתמטות.
הסירוב לשרת נובע מכף שהמרת הטלית בדגמ"ח הצבאי מתפרשת על ידיהם כהפרה בוטה של צו מצפונם הערכי ועשיית הרע בעיני ה'. גם אם אכן היה חוק השוויון בנטל אכן מתממש, בסופו של דבר הוא היה נתקל בחומת התנגדות בצורה של החרדים.
חזקה של החרדים, במקרה שכזה, שהם היו נוקטים בכל אמצעי הנגד העומדים לרשותם כדי לבטל את הגזירה, עד כדי שימוש בנשק שביתת הרעב ובגיוסן של הפגנות רחוב אלימות. לצה"ל יש מספיק כאב ראש גם בלעדי החרדים, ואין שום צורך להעצים אותו עוד יותר. אז יהי נא לצה"ל אשר לצה"ל ולחרדים אשר לחרדים.