|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
צ'רלי של השפם והטיולים [צילום: ארכיון עין גדי]
|
|
|
מת "צרלי" מעין-גדי
|
|
בסוף השבוע הלך לעולמו יורם צורי, המוכר יותר בכינוי "צ'רלי", חבר קיבוץ עין גדי וממייסדיו - איש טבע, מדריך טיולים, דמות ססגונית ומיתולוגית המוכר למטיילים רבים שטיילו בעין גדי והאזור ● בן 82 היה במותו
|
|
עם היודע דבר מותו של "צרלי", פרסמה הנהלת קהילת קיבוץ עין גדי הודעת אבל וזו לשונה: צ'רלי (יורם צורי) חבר הקיבוץ איננו. צ'רלי של השפם והטיולים, המכנסיים הקצרים, המצלמה, הכלבים והסיפורים. צ'רלי המדריך עם המטריה, אחד מסמלי עין גדי הפופולריים והמזוהים ביותר. צ'רלי שהוא חלק מהנוף גם כשכבר לא נראה יותר על מדרכות הקיבוץ".
פרקי חייו
יורם צורי - "צרלי" נולד בכפר (מושבה קטנה )רמתיים, בשנת 1936 לשרה ויעקב (ישקה) איבצר. אמו שרה לבית משפחת אפורי, בת האגרונום זאב אפורי, נולדה בירושלים ואביו יעקב, עלה מאודסה. צ'רלי למד בכפר מל"ל ובהמשך בבית-הספר הימי מכמורת. היה חבר בגרעין הנח"ל "שדמות" שחבריו היו ממקימי קיבוץ עין גדי ונמנה על מייסדי הקיבוץ.
בשנותיו הראשונות של יורם צורי בקיבוץ, עבד כמו שאר החברים בשדות הפלחה, בשמורת נחל דוד ובהמשך היה מדריך טיולים באזור עין גדי ובירדן. אחד מתחביביו היה הצילום. והמצלמה הייתה צמודה אליו דרך קבע. בתו פרח גונן מספרת לי, כי אביה יורם צורי "חרש" את הארץ באוטובוסים ובטרמפים. לכל מכל הגיע וצילם.
צילומיו הרבים הועברו לארכיון קיבוץ עין גדי והם עוברים בימים אלה סידור ומיון. תחביב נוסף של צ'רלי היה כלבים. הוא אהב מאוד בעל חי זה ותדיר היה אפשר לראות צמוד אליו בקיבוץ לפחות כלב אחד אם לא יותר. "אבא היה איש מאוד לא שגרתי, איש עממי, חבר של כולם", מספרת בתו פרח גונן.
צ'רלי ליווה עוד משנות ה-50 טיולים של תנועות נוער ומטיילים רבים באזור מדבר יהודה ועין גדי. אישיותו הלבבית, הסנדלים, המכנסיים שנהג לנעול-ללבוש בכל עונות השנה, הסיפורים המרתקים שאהב לספר וכמובן השפם הארוך והמיוחד שטיפח לאורך שנים, הפכו את יורם צורי-צרלי לממש סמל של קיבוץ עין גדי והאזור כולו ולדמות צבעונית וססגונית שאיש מהמטיילים שטיילו עמו ובהדרכתו לא ישכח.
מספרת אחת מהמטיילים הרבים שטיילו בהדרכת צ'רלי: "אני זוכרת אותו מטיולי התנועה לפני יותר מיובל שנים עם השפם שכבר אז בלט באורכו. הסנדלים והמכנסיים הקצרים והסיפורים המיוחדים והמרתקים. אחת מתושבות הקיבוץ אומרת על צרלי "תמיד אזכור אותך, את זה שהסתובבת עם המצלמה כל הזמן והכלבים שהיו רצים אחרייך בקיבוץ. והסיפורים שהיית מספר לנו בפנימייה והעיקר את החיוך שלך. ללא ספק דמות שאינה נשכחת".
בשנה האחרונה לחייו היה צרלי חולה סיעודי והיה מאוד קשה לראות את האיש הפעיל, הנמרץ והעצמאי נזקק לטיפול סיעודי.
הותיר אחריו שתי בנות, פרח גונן ושיר יולנן, ונכדים. הלוויתו תערך ביום ראשון 15.7.18 בשעה 17:00 בבית העלמין בעין גדי.
|
| תאריך:
|
15/07/2018
|
|
|
עודכן:
|
15/07/2018
|
|
אלי אלון
|
|
לאורך שנות ה-40 ובחלק משנות ה-50, נערך באולם קולנוע מוגרבי בתל אביב, לרוב בליל שבת, אירוע תרבות שבועי בשם "עיתון העיתונאים", במסגרתו עלו לבמה עיתונאים, אנשי רוח, אישי ציבור והרצו - שוחחו הביעו את דעותיהם בנושאי מדינה וחברה - נושאי ביטחון, עלייה, התיישבות, כלכלה, תרבות ועוד.
|
|
|
|
|
חברת נתנאל גרופ חתמה לפני שבועיים (יום ו', 29.6.18) על אחת מעסקות הנדל"ן המבריקות של השנה האחרונה, שהיא כנראה גם העסקה הגדולה ביותר של החברה עצמה עד היום: היא מכרה לחברת אלדד פרי מגרש בן 11.4 דונם ברחוב יוברט המפרי בשכונת שגיא בלוד. פרי ישלם 157 מיליון שקל.
|
|
|
|
|
מדוע הנבחרות הגדולות נכשלו  הצעה לחזאים לקראת המונדיאל הבא יש צורך בשינוי מתכונת בעיטות ההכרעה כוכבים גדולים אינם מספיקים לבדם רמי וייץ ומוטי איווניר הורסים את החוויה רעיון לחרם על מונדיאל קטר
|
|
|
|
|
הסיפור של לווין מתאר אירוע בו שלושה חיילים נתקלים בצעיר ערבי, מחבל לכאורה, ובלהט התיגרה אחד מהם שולף סכין ותוקע בגב המחבל. גם כשהוא גוסס, הם מניחים לו למות, בעוד הוא מתחנן על חייו ומבקש את אביו. כשאביו מופיע הוא מבקש לדעת מה היו דבריו האחרונים של בנו, אך לשווא. לדבריהם, הוא קילל וניאץ. תאור שלושת החיילים מאפיין את חיילי צה"ל כרוצחים בפוטנציה.
|
|
|
|
|
בשבוע שעבר היינו בסיור אתרים בירושלים, שהעיר מרובה בהם וסיפוריהם עצומים. התגוררנו במלון ימק"א, שהיינו מרוצים ממנו בעבר וגם הפעם. המדריכה, אפרת אסף (ארכיאולוגית ומדריכת סיורים), הכינה לנו הפתעה: בפינת החצר הקדמית, במקום שאיש כמעט אינו מגיע אליו, נמצא מכסה של ביוב. מכסה שיש לו סיפור. "אלבינה, דוניה, קטינקא" - כתוב עליו, וכן "ימק"א" 1932.
|
|
|
|
|
