בשנת 1991, בה נפלה ברית המועצות, עבד פול ברנדוס בשגרירות ארה"ב במוסקבה. הוא למד מושג חשוב: "מסקירובקה" – הסוואה. החלק הראשון של המילה הוא mask, מסיכה, שזה בדיוק תפקידה: להסתיר ולהוליך שולל. האמת מתגלה רק לאחר הסרת המסכה; עד אז, היתרון נמצא בידי מי שחובש אותה.

הדבר נכון גם לגבי ולדימיר פוטין, שכבש מסיבות עלומות את ליבו של דונלד טראמפ – כותב ברנדוס, כיום עיתונאי, במאמר ב-USA Today. ב-18 חודשי כהונתו הצליח טראמפ לריב כמעט עם כל בעלי בריתה של ארה"ב, אבל כאשר מדובר בפוטין – שהוא הכי לא בעל ברית – המצב הפוך. למה? בגלל ה"מסקירובקה" שלו. טראמפ אינו יכול לראות (או להודות) מה באמת מתרחש, ואין שום סימן שהדינמיקה הזאת עומדת להשתנות.

הנה מה שטראמפ ולהקמת אומרי-ההן שלו מסרבים להודות בו: רוסיה התערבה בבחירות ב-2016 ופגעה בליבה של הדמוקרטיה האמריקנית. את זה קבעו כל סוכנויות הביון וגם ועדת המודיעין של הסנאט, בה יש רוב לרפובליקנים. רוסיה יכולה להשתלט בקלות על המדינות הבלטיות החברות בנאטו (ליטא, לטביה ואסטוניה). רוסיה תומכת בבשאר אסד, קים ג'ונג-און והאייתולות בטהרן. רוסיה מחדשת את החימוש הגרעיני שלה ומתגרה בארה"ב.

כל זה לא משנה לטראמפ. לדבריו, פוטין הוא מתחרה ולא אויב; הוא מסרב לכנות אותו "דיקטטור" בנימוק ש"אני לא מכיר אותו מספיק טוב". אבל פוטין אינו מתחרה; הוא תוקף את ארה"ב ללא הרף ומתנגד לה בכל מקום אפשרי – מדגיש ברנדוס. טראמפ מכנה את ברק אובמה "פייסן" – אבל היה זה אובמה שהטיל על רוסיה עיצומים שלא היו כדוגמתם מאז המלחמה הקרה. תומכיו של טראמפ טוענים שהוא חתם על חוק דומה; הם מעלימים את העובדה שעשה זאת כמי שכפאו שד, לאחר שניסה למנוע מהקונגרס להעביר חוק זה. כאשר זה מגיע לרוסיה, הפייסן האמיתי הוא טראמפ.

חשוב להסיר את המסכה מעל פניו של פוטין ולראות מיהו באמת: דיקטטור הניצב בפני אין-ספור בעיות פנימיות. הרוסי הממוצע חי שש שנים פחות מאשר האמריקני; אצל הגברים הפער הוא עשר שנים. לרוסיה אין מה להציע לעולם, למעט נפט וגז טבעי. הכלכלות של קליפורניה, ניו-יורק וטקסס גדולות משלה למרות 146 מיליון תושביה. המשקיעים הזרים מסתלקים בשל שחיתות ופשיעה מאורגנת שחדרו לתוך הממשלה. ההתמרמרות בקרב הפועלים הולכת ומתרחבת, כאשר רבים מהם אינם מתוגמלים על שעות נוספות.

פוטין מכה הרבה מעבר למשקלו האמיתי. מדוע טראמפ כל כך מוקסם מהאיש הזה? מה יש למוסקבה עליו? הסוד נשאר מאחורי המסכה של פוטין – שאותה חובה להמשיך ולהסיר, מסיים ברנדוס.