לצערי הגעתי רק בערב האחרון להצגת פילומנה בבית צבי. כך שלא אוכל לשוב ולצפות בה - משום שהיא הייתה כמו שמפניה: תוססת, ומרימה את מצב-הרוח לשמיים. הקומדיה של האשף אדוארדו דה פיליפו מצליחה לרגש בכל פעם שצופים בה, בפרט משום שהקאסט תמיד משובח במיוחד, כמו גם הבימוי. למרות שכל הפקה שונה מקודמותיה. ומה שהבימאי
מיטקו בוזקוב עשה מתרגומו של שלומי מושקוביץ הוא בבחינת מעדן.
פילומנה היא האישה האולטימטיבית. זו ששום גבר לא יצליח לנצחה. אך היא - את רצונה תשיג ולו גם אחרי 20 שנות קשר זוגי ללא נישואים עם דומניקו סוריאנו הנאפוליטני. היא עצמה החלה את יחסיה עמו כשעבדה בבית בושת, לשם היה מגיע כלקוח קבוע שלה. בהמשך, שיכן אותה בבית נאה כולל רמת חיים של גברת. אך כשמתגלה לה שהוא מתכוון להינשא לפרפרית צעירה בת 22, היא עושה לו תרגיל, ומדמה שהיא עומדת כבר למות, כאשר כל בקשתה האחרונה היא להינשא.
בהפקת בית צבי, שהיא הפאנץ' ליין של המחזור הכה משובח המסיים החודש את לימודיו, נחסך מהקהל קטע הפתיחה בהצגה בו היא עושה לו על-מנת לשכנעו. אנו מגיעים למריבה הסוערת הפורצת ביניהם כשהוא מגלה שהכל היה פארסה. לכן לא נשארה לה אפשרות אלא לגלות לו שיש לה שלושה בנים, ואחד מהם - שלו. בזה גמל ניצחונה עליו.
גל יזדי כמו נולדה לתפקיד (פילומנה) המלא אצילות מצד אחד, ונשיות קוקטית מצד שני, כשהיא מלאה ביטחון בעצמה. היא הגיבורה המושלמת של המחזה וההצגה.
איתי שלו כדומניקו הוא הגבר המלא חשיבות עצמית, תקיף עד בוטה, ולכן המכה שהוא מקבל כואבת שבעתיים. מור חנסון שמילא לחלופין את תפקיד דומניקו, מתפקד כאן כבן לוויתו של האחרון. קולו הייחודי ויכולת משחקו שבו את הקהל בתפקידו כ"איוב" וכטוביה ב"כנר על הגג", שחוזר מהערב לבמת תיאטרון רמת-גן כפינלה מפואר לסיום מחזור נ"ו.
אך השחקן הכי קומי בהצגה, שפשוט אי-אפשר להפסיק לצחוק מכל תנועה או דיבור שלו - הוא
פז כלפון, בתפקידו כאינסטלטור, אחד מבניה של פילומנה. אפשר רק להוריד את הכובע בפני בימויו של מיטקו בוזקוב, בהצליחו ליצור מפז כלפון קומיקאי כה מושלם, שאין רבים כמותו על בימותינו. כך גם נהדרת אלי אלבז כלוצ'יה, המשרתת, במשחק רבגוני מדליק. כמו גם
נעמה פורת המכמירה כרוזאליה, ידידתה של פילומנה. גל זילברמן כבן הרואה חשבון והעיתונאי, ודור לוי כריקארדו, בעל חנות החולצות והחליפות לגברים - שלושתם עוברים "אודישנים" אצל הבעל של אמם, בתקווה שיצליח לאבחן מי מביניהם דומה בתכונותיו לו-עצמו. כי האם לא מגלה לו מי בנו.
אלונה לובנגר בדמות הפריחה שדומניקו חושק להינשא לה, עושה זאת היטב עם כל השטיקים. בעוד ליאור בן יהודה כעורכת הדין מצחיקה אף היא בדבקות שלה למקצוע היבש של עריכת הדין.
למרות שזו קומדיה, ולא עוד דרמה כבירה וקלאסית, השחקנים מציגים משחק מקצועי לעילא ולעילא. חרף העובדה ששני קאסטים שונים חלקו ביניהם את מספר ההצגות שעלו. מה שלא הפחית מהמשחק הכה טבעי ומשכנע, כאשר ניכרת בכולם ההתמזגות עם הדמויות לאחד.
עיצוב הבמה המהודר והמסוגנן של סלבה מלצב, התלבושות המעוצבות להפליא של לנה רומננקו, התאורה בעלת כתב היד האישי של ליאור מיטל, ועיצוב קרבות הבמה שהפעים של גנדי בבצקי המעולה - כולם יצרו מהבימוי המושלם והמשחק הכה מקצועי, חוויה קומית שכה מתאימה לימים טרופים אלה. חבל שההצגה כבר ירדה, כי מאוד הייתי שמחה לצפות בקאסט השני, במיוחד עבור מור חנסון, בתפקידו כדומניקו.
עוד שאפו לבית צבי שממשיך להיות בית היוצר לשחקנים המשובחים שמדי שנה משדרגים את התיאטרונים אליהם הם נספחים.
