הטרדות מיניות קיימות גם בעולם המהודר של המוזיקה הקלאסית - קובע וושינגטון פוסט בתחקיר שפרסם בסוף השבוע (27.7.18). התחקיר מעלה טענות של מוזיקאיות, המזדהות בשמותיהן, נגד כמה מבכירי עולם המוזיקה האמריקנית.

על הבמה, מוזיקה קלאסית היא גדולה מהחיים - אך ההכנות והחזרות נערכות הרחק מאור הזרקורים ובאווירה הרבה יותר אינטימית מאשר ברוב מקומות העבודה, כולל בהדרכות של אחד על אחד. זהו גם ענף המקדש סמכותיות: המנצח הוא בעל הבית. לכך יש להוסיף שהמובילים בתחום הם בעלי עוצמה וממון, והנה המתכון להטרדות וניצול - מסביר הפוסט.

ג'יימס לווין, מגדולי המנצחים בדורנו, הושעה ולאחר מכן פוטר מהמטרופוליטן אופרה בניו-יורק בעקבות טענות על הטרדה מינית; הוא מכחיש אותן והצדדים הגישו תביעות הדדיות. תריסר תזמורות ברחבי העולם ניתקו את קשריהן עם המנצח הנודע צ'רלס דוטויט, לאחר שנשים רבות האשימו אותו בהתנהגות בלתי הולמת ואף באונס; דוטיוט מכחיש את ההאשמות.

הרשימה נמשכת. המנצח דניאל ליפטון פוטר מהאופרה של טמפה לאחר ששתי נשים טענו שגיפף ונישק אותן; גם הוא מכחיש. ברדלי גרנר התפטר ממשרתו כפרופסור לחליל בקולג' למוזיקה בסינסינטי לאחר שנטען שהטריד מילולית סטודנטיות במשך שנים; עורכת דינו אומרת שהתפטר משום שלא ניתן לו להכחיש את ההאשמות.

מאז נובמבר שעבר דיברו אנשי הפוסט עם למעלה מ-50 מוזיקאיות, אשר טענו שנפלו קורבן להטרדות מיניות ואף לתקיפות גופניות. זה קרה בכל הרמות: החל ממורים מקומיים וכלה בכוכבים בינלאומיים. זמרות אופרה סיפרו על נסיונות לתקוף אותן בחדר ההלבשה ואף בשולי הבמה. סטודנטיות תיארו מורים שנגעו בגופן במהלך השיעורים. התחקיר העלה, כי אמניות צעירות בבתי ספר למוזיקה ובתוכניות הכשרה הן פגיעות במיוחד, כי למוריהן יש השפעה עצומה על הקריירות שלהן: מילה טובה פותחת דלתות, מילה רעה טורקת אותן לתמיד.

הכנרית זנבה באוארס טוענת שבשנת 1998, כאשר הייתה בת 26, היא כמעט ונאנסה בידי המנהל המוזיקלי של תזמורת קליבלנד, ויליאם פרוסיל; באוארס סיפרה על כך מיד לאחת מחברותיה, שאימתה את סיפורה באוזני הפוסט; פרוסיל - נגדו הועלו טענות דומות כבר לפני עשור - סירב להגיב. זמרת הסופרן אלישיה ברנצ'ה מספרת שהותקפה מינית ב-1996, כאשר הייתה בת 24, בידי דניאל גאטי המשמש כיום כמנצח התזמורת המלכותית באמסטרדם - והיא אינה היחידה המאשימה אותו. זמרת הסופרן ז'ין-מישל שרבונה טוענת שהוא ניסה לתקוף אותה ארבע שנים מאוחר יותר. גאטי מכחיש ואומר, שכל מגעיו עם נשים היו רק כאשר היה משוכנע לחלוטין שהן מסכימות; "אם פגעתי במישהי - אני מתנצל מעומק ליבי".


דבורה בורדה, מנכ"ל התזמורת הפילהרמונית של ניו-יורק והאישה הבכירה ביותר בעולם המוזיקה הקלאסית, אומרת שהיא הוטרדה בתחילת הקריירה שלה. "ההטרדות נמשכות מאות שנים. יקח זמן להשיג שוויון אמיתי, וזה מה שקורה עכשיו", מוסיפה בורדה. ואילו דבורה אלטון-מאהר, סמנכ"ל גילדת אמני המוזיקה באמסטרדם, מסבירה שהקורבנות מעדיפות שלא להתלונן מחשש שייפגעו קשות.

ארבע זמרות מעלות האשמות כלפי ברנרד אוזאן, שמילא תפקידי ניהול ובימוי בכמה אופרות חשובות. דיאן אלכסנדר טוענת שהוא נלחץ אליה במעלית ב-1986; כאשר שימש אוזאן כסוכן שלה, 17 שנה מאוחר יותר, הוא אמר שתמיד נמשך אליה. בשנת 2005, כאשר אוזאן ליהק אותה לאופרה שביים, הוא החל לשלוח לה מסרים מיניים, וכאשר דחתה אותו - אוזאן הפך לביקורתי כלפי ביצועיה המקצועיים. ארין סמית מספרת, בשנת 2008 - כאשר אוזאן ייצג אותה - הוא ניסה לכפות את עצמו עליה, וסילק אותה מרשימת האמנים שלו כאשר סירבה. שישי שפרד מספרת סיפור זהה מאותה שנה, כאשר אוזאן היה גם האמרגן שלה. כעבור שנתיים דחתה הזמרת קרלה דיריקלוב את בקשתו לשכב עימה, והוא מנע ממנה אפשרויות תעסוקה.

אוזאן הכחיש: "קרוב לוודאי שפלירטטתי עם נשים, יכול להיות שלחצתי עליהן, אבל לא דרשתי מילולית שישכבו אתי ולא סחטתי אף אחת. אני בטוח שאני פוגע באנשים. אני חם מזג ואני תמיד אומר בדיוק את מה שאני חושב. ייתכן שאמרתי דברים שלא התקבלו בעין יפה. אבל אויבי חושבים שיש לי הרבה כוח; מעולם לא היה לי".

בחודש נובמבר שעבר הפגינו תלמידי קולג' המוזיקה ברקלי בבוסטון לאחר שהתברר, שב-13 השנים הקודמות פוטרו בשקט 11 מורים בשל טענות להטרדה מינית; קולג'ים אחרים שמו לב. "אנחנו בוחנים את המדיניות שלנו, כפי שעושים כולם", אומר ג'יימס מקדואל, מנהל האקדמיה לאמנויות קוליות בפילדלפיה, בית ספר מוביל לזמרי אופרה. מי שנפלו קורבן ושתקו במשך שנים, מתחילות כעת לספר את סיפוריהן, לא רק בשל השינוי באווירה הציבורית בארה"ב, אלא גם משום שבשלב זה בקריירות שלהן - לא ניתן לפגוע בהן בשל כך.