האמנה הייתה הסכם בקרת נשק המקיף, המעמיק והגדול ביותר בהיסטוריה האנושית. יישומה הסופי היה בסוף 2001 כאשר סולקו (כך לפחות הבטיחו שני הצדדים זה לזה) כ-80% מכלל כלי הנשק הגרעיניים - האסטראטגיים מכני השיגור שלהם.

ההסכם הדרמטי הזה בא בסיומו של תהליך בו פתח הנשיא רונלד רייגן, בסגנון הדרמטי האופייני לו, כבר בשנת 1983. במועד ההוא יצא הנשיא בהודעה, שהכתה את העולם בתדהמה. הוא הצהיר על כוונתה של ארצות הברית לפתח מערכת הגנה נגד טילים בליסטיים בין-יבשתיים. 'מערכת כזו', אמר, 'תהיה מסוגלת לבלום מתקפת פתע גרעינית של ברית המועצות ותבסס את עליונותה הצבאית של ארה"ב, ללא עוררין'. המערכת המתוכננת זכתה לביקורת חריפה מהרגע שבו הוציאה רייגן לאוויר העולם. כבר אז הסתמן קו השבר בין המחנות: רייגן היה רפובליקני אדוק. המבקרים היו, איך לא, ברובם מהמחנה הדמוקרטי... מחנה השלום, הידוע. הם טענו כי אמריקה לא תוכל לממן את 'מלחמת הכוכבים' וזו תעלה למשלם המיסים האמריקני טריליוני דולרים. המצדדים בתוכנית טענו, שאחרי השואה הגרעינית הצפויה, ממילא לא יישארו משלמי מיסים אמריקנים...

התגובה של הסובייטים הייתה מורכבת. בריה"מ עמדה על סף משבר כלכלי חמור מאד. לאחר עשרות שנים של התחמשות מואצת, הגיעה מדינת ענק זו אל פסגת העוצמה והכוח, אולם במרוץ המתיש מול ארה"ב והמערב, שסיומו לא נראה בעין, כשלה לבסוף. גם בתחום המרוץ לחלל (הרוסים לא הציבו אדם על הירח עד היום) - כשלה. ציבור ענק בבריה"מ ובגרורותיה, אולץ להסתגל לתנאי מחיה נחותים וירודים במיוחד. ההתמרמרות, שאמנם נלחשה מפה לאוזן, מפחד המשטר הנוקשה, אחזה בציבורים גדולים. מפעם לפעם מצאה העויינות למשטר האלים, ביטוי בהתמרדויות דמים במדינות הלווין שלו. עכשיו נוסף לסובייטים כאב ראש מסוג חדש: מלחמת הכוכבים שלמעשה נכפית עליהם. מדובר במרוץ חימוש יקר מאד, בחלל הקרוב, בו אין לסובייטים שום סיכוי מול ארה"ב ובנות בריתה. אלו היו במרחק שנות דור מהם בתחום האלקטרוניקה והמיחשוב.

המחלוקות והשסעים שנוצרו בבריה"מ, גם בעקבות הכרזתו של הנשיא האמריקני, נחשבות להישג הגדול של כהונתו. אומנם בין המומחים לענייני רוסיה יש דעות שונות בנושא זה, אך עובדה היא כי בעקבותיה, נוצרה פלוגתא שחצתה לעומק את ציבור קובעי המדיניות ואנשי הצבא בברית המועצות. מנהיג האימפריה הגדולה בעולם, גורבצ'וב, ראה בהכרזה זו איום ממשי על עליונות כוחה של בריה"מ. הוא יזם ועידת פסגה עם רייגן בריקיאוויק בירת איסלנד. פגישה זו יצאה אל הפועל ב-ב-11 בנובמבר 1986.

מאזן הכוחות

במהלך הפסגה תבע גורבצ'וב מרייגן לבטל את תוכנית הכוכבים שלו. גורבצ'וב אף ניסה באיומים להשיג מטרה זו ("נגביר את מאמצי החימוש שלנו, יש לנו פיתוחים חדשים שלא חלמתם עליהם"). האמריקנים, שהכירו בעליונותם הטכנולוגית, החליטו לא לסגת מהתוכנית. להם ולעולם החופשי דאז, היה ברור כי המערכת המתוכננת, שכונתה 'יוזמת ההגנה האסטרטגיתׁ (SDI), עשויה לשנות באופן דרמטי את מאזן הכוחות ולהפר את שיווי המשקל הצולע בין המעצמות. היא הייתה אמורה להיות מתוחכמת ומתקדמת מבחינה טכנולוגית, עד שזכתה כאמור, לא בכדי, לכינוי 'מלחמת הכוכבים Star Wars על שמה של סדרת סרטי המדע הבדיוני המפורסמת.

הפסגה לכאורה לא הניבה דבר, אולם בפועל היא עצרה את מחוגי השעון המתקדמים אל עבר התנגשות בלתי נמנעת בין שתי המעצמות, המתחמשות ללא הפסקה. כמוצר לוואי, שהתברר לאחר זמן כבעל ערך מיוחד, היא גם סימנה את תחילת היחסים החמים ביו שני המנהיגים. בסופו של דבר זה היה האירוע המוביל בתהליך בעל משמעות היסטורית בממדי ענק: ראשית קיצו של הענק הסובייטי האימתני וסופה של המלחמה הקרה, האלימה לא פחות.

האמנה נחתמה לבסוף על-ידי נשיא ארצות הברית ג'ורג' הרברט ווקר בוש ונשיא ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב. ונקראה "אמנה לצמצום הנשק האסטרטגי" (START) במהותו הסכם דו-צדדי בין ארצות הברית לבין ברית המועצות. ההסכם כלל הפחתה והגבלה של אחזקת נשק התקפי אסטרטגי. כאמור נחתם ב-31 ביולי 1991 ונכנס לתוקף ב-5 בדצמבר 1994. האמנה אסרה על שני הצדדים להציב ראשי נפץ גרעיניים על למעלה מ-1,600 טילים בין-יבשתיים, וכן אסרה להציב למעלה מ-6,000 ראשי נפץ גרעיניים על טילים בין-יבשתיים ועל מפציצים ביחד.

בחודש מאי 2009 החלו ארצות הברית ורוסיה בתהליך של משא-ומתן מחודש. ב-8 באפריל 2010, נחתם ההסכם החדש שנועד להחליף אותה ("סטארט החדש") בפראג, על-ידי נשיא ארצות הברית ברק אובמה ונשיא רוסיה, דימיטרי מדבדב. לאחר אשרור על-ידי הסנאט האמריקני ועל-ידי האספה הפדרלית של רוסיה, נכנסה האמנה החדשה לתוקף ב-26 בינואר 2011.