פנו את הדרך לחברת הטריליון הראשונה: אפל, אשר גברה (יום ה', 2.8.18) על אמזון במרוץ להשגת התואר. ציון הדרך הזה מסמל עד כמה קבוצה קטנה של חברות-סופר-ענקיות שולטות בכלכלה האמריקנית, בצורה שכמותה לא נראתה לפחות מזה 40 שנה. אפל, אמזון, פייסבוק, גוגל וחברותיהן למגזר הטכנולוגיה הן גם הגורם וגם התוצר של שוק שורי הנמשך מזה תשע שנים. מאט פיליפס שואל (יום ו', 3.8.18) בניו-יורק טיימס: אין ספק שזה טוב מאוד לוול סטריט, אך האם זה טוב גם לכלכלה האמריקנית בכללותה?

כלכלנים מתחילים לבחון האם חברות אלו תורמות לכך שהעלייה בשכר בארה"ב היא מתונה, להצטמקותו של מעמד הביניים ולגידול בפער ההכנסות. ועוד נקודה: העוצמה שצברו חברות אלו הוליכו כמה חברי קונגרס לדרוש להגביר את הפיקוח עליהן.

בעשורים האחרונים התחולל שינוי משמעותי בחלוקת הרווחים בין החברות האמריקניות. 109 חברות היו אחראיות ב-1975 למחצית מן הרווחים של כל החברות הציבוריות; כיום מחצית מהרווחים מצויים בידי 30 חברות בלבד. הפער בין עלויות הייצור לבין מחירי המוצרים הגיע לרמתו הגבוהה ביותר לפחות מאז 1950. למעלה מ-75% מהענפים בכלכלת ארה"ב נעשו ריכוזיים יותר מאז 1980, והכלכלנים תמימי דעים שמגמת הריכוזיות תימשך.

הריכוזיות בולטת במגזר הטכנולוגיה: אפל וגוגל מייצרות 99% מהתוכנות לסמארטפונים; גוגל ופייסבוק גורפות 59% מההכנסות בשוק הפרסום בארה"ב; אמזון שולטת ללא מיצרים במסחר האלקטרוני. הריכוזיות אינה מוגבלת לטכנולוגיה: מחצית מהנכסים הפיננסיים בארה"ב נמצאים בידי חמישה בנקים לעומת חמישית בסוף שנות ה-90. בעשור האחרון התמזגו שש מחברות התעופה הגדולות בארה"ב לשלוש בלבד. ארבע חברות שולטות ב-98% משוק הסלולר, והמספר יירד לשלוש אם טי-מובייל וספרינט יקבלו אישור להתמזג.

ריכוזיות טובות לרווחים, וזה אומר שהיא טובה לוול סטריט. חמש חברות טכנולוגיה – פייסבוק, אפל, אמזון, אלפאבית (חברת-האם של גוגל) ונטפליקס – הניבו השנה מחצית מהרווחים של כל 500 החברות שבמדד סטנדרד אנד פור. כמובן גם ההפך נכון: אם רווחי החברות הללו יתחילו לרדת, הן יגררו איתן כלפי מטה את כל השוק.

כאמור, פיליפס מצביע על ההיבטים השליליים של התעצמות חברות הטכנולוגיה. מומחים קושרים את הגידול בריכוזיות להתרחבות פער ההכנסות ולירידה בחלקו של העושר הלאומי המגיע לידי העובדים. הכלכלנים חלוקים בדעותיהם כיצד להסביר את התופעה. חלקם אומרים, כי לאחר שהחברות הוציאו סכומים עצומים על ביצור מעמדן הדומיננטי, הן יכולות להגדיל את רווחיהן בלי לשלם יותר בשכר עבודה; מוצריהן ושירותיהן נמכרים כמעט מעצמם. אחרים מסבירים, כי כאשר התחרות קטנה – יש פחות מקומות עבודה וממילא אין צורך לשלם יותר לעובדים כדי לשמר אותם.

הצד השלילי הנלווה לכוחן של חברות הענק, מציין פיליפס, הוא שהן נמצאות הרבה יותר על הכוונת של ממשלות ברחבי העולם. גוגל נקנסה בשבוע שעבר ב-5 מיליארד דולר בידי האיחוד האירופי, לאחר שנקבע שניצלה לרעה את כוחה כדי ללחוץ על חברות סלולר להתקין את האפליקציות שלה בטלפונים שלהן. פייסבוק נמצאת תחת לחץ מצידם של פוליטיקאים ורגולטורים, הדורשים יותר אמצעים להבטחת פרטיותם של הגולשים; בשבוע שעבר היא איבדה 19% משווייה תוך יומיים בשל דוחות רבעוניים חלשים מהמצופה.

אמזון ובמיוחד בעליה ג'ף בזוס הם מטרה להתקפות חוזרות ונשנות מצידו של הנשיא דונלד טראמפ. מאוד ייתכן שזה קשור לעובדה שבזוס הוא בעליו של וושינגטון פוסט, אך בכל מקרה – אם הזעם הרטורי של טראמפ יהפוך למעשים, גם אמזון עלולה להיפגע. אפילו אפל אינה חסינה: מלחמת הסחר בין סין לארה"ב מסכנת אותה, משום שהשוק הסיני הוא המקור ל-18% מרווחיה. "לפני שנה נראה היה שבעיקרון אי-אפשר לגעת בחברות הטכנולוגיה הגדולות", אומר פרופ' לואיג'י זינגאלס מאוניברסיטת שיקאגו. "היום זה נראה אחרת".