למעלה מ-300 כמרים קתוליים במדינת פנסילבניה תקפו מינית לפחות 1,000 ילדים במשך 70 שנה, וזכו להגנה מצד בכירים בכנסייה – קובע (יום ג', 14.8.18) דוח בן 1,400 עמודים של חבר מושבעים גדול בעקבות חקירה בת 18 חודשים.

החוקרים זיהו 1,000 קורבנות, אך סבורים שמספרם האמיתי הוא אלפים רבים. "כמרים אנסו ילדים וילדות קטנים, ואנשי האל שהיו אחראים עליהם לא עשו דבר; הם הסתירו בכל. במשך עשורים", נאמר בדוח. החקירה טיפלה בשישה מחוזות של הכנסייה הקתולית בפנסילבניה ובחנה 2 מיליון מסמכים – כולל כאלו שהכנסייה הסתירה במשך עשרות שנים.

הדוח מביא מספר דוגמאות. כומר התעלל מינית בילד בן שבע ואז דרש ממנו להתוודות בפניו על חטאיו. כומר אחר אנס שיטתית ילד בהיותו בן 15-13 ופגע קשות בעמוד השדרה שלו; הילד התמכר למשככי כאבים ומת ממנת יתר. ילד אחר אולץ להיצמד עירום לצלב וכמרים צילמו אותו. חבר המושבעים מציין, כי נראה שרק במקרים בודדים ניתן יהיה להגיש כתבי אישום, משום שהטיוח הביא לכך שכמעט כל הפשעים התיישנו. החוק בפנסילבניה מאפשר לילדים שהיו קורבן לעבירות מין להגיש תביעות אזרחיות עד הגיעם לגיל 30, וכתבי אישום – עד גיל 50.

וושינגטון פוסט מציין, כי הדוח מעורר מחדש את השערורייה שהכנסייה קיוותה שהותירה מאחוריה לאחר שלפני 20 שנה נחשפו עבירות דומות בבוסטון. אולם חשיפת עבירות מין נרחבות מחוץ לארה"ב – כולל בצ'ילה ובאוסטרליה – העלו מחדש את השאלה האם בכירים בכנסייה הקתולית נטלו ונוטלים חלק בטיוח העבירות.

כמה מן הקורבנות התייצבו במסיבת העיתונאים שערך שר המשפטים של פנסילבניה, ג'וש שפירו, וסיפרו את שעבר עליהם. ג'יימס ון-סיקל הותקף מינית בידי כומר לפני 37 שנים, כאשר היה בן 18, ואמר: "זהו רצח של הנשמה. אין התיישנות על רצח". מארק רוצי, חבר בבית המחוקקים של פנסילבניה, אמר שהותקף מינית בידי כומר בבית הספר הקתולי בו למד; אותו כומר תקף גם אחד מחברי הילדות של רוצי, שהתאבד ב-2009. הוא קרא לעמיתיו לשנות את חוק ההתיישנות בנוגע לעבירות מין בילדים – קריאה שהעלה גם חבר המושבעים הגדול בדוח שלו.

בחודש שעבר התפטר הקרדינל תיאודור מק'קאריק, לשעבר הארכיהגמון של וושינגטון, לאחר שהואשם בעבירות מין כלפי ילדים ומבוגרים שבוצעו במשך עשרות שנים. הארכיהגמון הנוכחי של הבירה, דונלד וורל, הוא דמות מרכזית בדוח בפנסילבניה, משום שעמד בראש הבישופות של פיטסבורג בשנים 2006-1988. חבר המושבעים הגדול אומר, כי לעיתים הדיח וורל כמרים מתעללים, ולעיתים אפשר להם להמשיך בתפקידיהם; בכל המקרים לא הייתה פנייה לרשויות החוק. וורל אמר בתגובה, כי למרות הביקורת עליו – הדוח מאשר שהוא פעל בשקיפות, ומתוך דאגה לקורבנות ומניעת פשעים עתידיים.