גיחוך מהול בשמחה, זו פחות או יותר התחושה שמעלה כתבת הענק שהקדיש העיתון 'הארץ' לניסיון המאולץ להפיח רוח חיים ברעיון האיוולת של שתי המדינות (אורי מרק, עורך מוסף הארץ, 'כדי לחלק את הארץ די בפינוי 9,800 משפחות', מוסף הארץ 17/8/2018).
בין השאר ניתן היה למצוא בכתבתו של מרק את המשפט הבא: "הניסיון של ה
מתנחלים לסכל הקמת מדינה פלשתינית נכשל. זה הרקע לדרישה הגוברת להחיל ריבונות על הגדה". ובכן, אנו אכן שמחות ומעודדות מכך שחזון הריבונות טורד את מנוחתם של אנשי העיתון 'הארץ', שופרו של השמאל הקיצוני שכבר אינו יכול להתעלם מתאוצת חזון הימין בדרכו אל האל-חזור.
האגדה מספרת כי בכל מוצאי שבת החיה המהר"ל את הגולם וביום שישי נטל ממנו את רוחו למשך יום השבת, אך לבד מהגולם ההוא לא נתקלנו במקרים אחרים של השבת רוח חיים לגוף מת. בכתבת הענק שלו מנסה אורי מרק להחזיר לחיים את נוסחת העוועים של 'שתי המדינות'. "נפנה רק 9,800 משפחות מההתנחלויות המבודדות ויש לנו מדינה פלשתינית עם רצף", כותב מרק. ובכן, המציאות שונה לחלוטין. המספר לא מדויק, המפה לא מדויקת ולמעשה אין כאן יותר מאשר מניפולציה קטנה כדי להנשים את המת.
המספר 9,800 נשמע כמו מספר הנפשות שגורשו מגוש-קטיף וצפון השומרון אבל כשמדובר במשפחות המספר מטפס ללפחות 50,000 נפש. האם מישהו מאמין שיהיה בכוחה של ממשל גבאי או לפיד לעקור ממקומם כל כך הרבה יהודים? או שמא אורי חולם שנתניהו הוא שיפנה אותם?
אשליות
אבל אורי מרק צודק בדבר אחד - נתניהו לא בונה מספיק (ראיתם מתנחל שיגיד פעם די?). אורי מרק צודק. צריך היה לבנות יותר, אך גם כך, בתוך ההקפאה שתחת ממשלות נתניהו גדלה האוכלוסייה בישובים המבודדים בקצב של 4.5% (על-פי נתוני מועצת יש"ע), קצב גדול מזה של ישראל הקטנה.
כן, עלינו ללחוץ יותר, לפעול יותר. אנו מודים לאורי מרק על זריקת המרץ. המאמר שלו, המבטא פאניקה של ממש מפני רעיון הריבונות וחשש כן מהחלתה המתקרבת, רק מבטא עד כמה קמפיין הריבונות הצליח, ובע"ה נמשיך ביתר שאת.
כאן המקום לפנות לאורי ישירות ולשאול אותו: האם מישהו מוכן לקבל את הצעתך למדינה פלשתינית בנתונים שאתה מציע? הרי שני ה"אהודים" הציעו פי כמה יותר ואיש בצד השני לא מוכן היה לקבל. אורי, זה הזמן להתפכח מאשליות. גם מדינה בגבולות 48 לא תתקבל על-ידי הערבים. היינו כבר בגבולות ההם. שלום לא היה אז, כזכור. האיבה הערבית חלה על כל המפעל הציוני.
הגיע הזמן שאורי וחבריו יפנימו: ממשלת ימין בשלטון, רוב העם בימין ובדמוקרטיה אמתית הרוב הוא שקובע. רוב העם מתנגד למדינה פלשתינית ויודע שהקמתה תססכן את קיומה של ישראל. יש תוכנית אחת ריאלית והיא תוכנית אותה מובילה תנועת הריבונות - החלת הריבונות על מרחבי הארץ שלנו.
מהלכים משמעותיים
רק אם נעמוד איתן על זכותנו על הארץ יהיה לנו זכות קיום. הוויתורים הולידו קן צרעות המכה בנו ללא רחם. העם התפכח מאשליית אוסלו, להולדתה האסונית אנחנו מציינים בימים אלה 25 שנה. רבע מאה של ניסיון נותן לנו פרספקטיבה המבהירה בדיוק לאן כל זה מוביל.
הבא נמשיך ונצעד בנתיב המייסדים החלוצים, נמשיך ונדבק בערכי הציונות של עוד התיישבות, עוד ביטחון, עוד חוסן לאומי והחלת ריבונות.
אחד המהלכים המשמעותיים ביותר בדרך לכך היא קידומה של תוכנית תמ"א 100 - תוכנית מתאר אותה אנחנו מקדמים באמצעות מומחים המתבקשים להציג תוכנית אסטרטגית ראשונה מסוגה, המתייחסת ליהודה ושומרון כחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, תוכנית אשר תחולל מהפך תודעתי ותכנוני ביחס לעתיד המדינה ולעתיד הציונות.
כותרתו הראשית של מוסף הארץ הייתה פניה למתנחלים וקריאה: "הפסדתם", אך האמת היא הפוכה: ניצחנו, ובגדול. אפילו פעיל השמאל הקיצוני
גדעון לוי מודה בזאת במאמר שפרסם ביום ראשון, מיד לאחר פרסום כתבת הענק של אורי מרק ובתגובה לה: "מפת האשליות - המתנחלים ניצחו, אנחנו הפסדנו". גדעון לוי חותם את מאמרו במילים: "לשם (לריבונות) אנחנו הולכים, ובצעדי ענק. המתנחלים ניצחו, אנחנו הפסדנו. בוא לפחות נודה בכך, אורי, ולא נשלה את עצמנו לדעת".
מה עלינו להוסיף לדבריו אלה של נביא הזעם של השמאל גדעון לוי לבד מ"אמן כן יהי רצון, ולהמשיך בעמלנו בשטח".
