קשה שלא לקנא בדונלד טראמפ כאשר זה מגיע לחוצפה [כך במקור, בעברית] שהוא מפגין בנוגע לשוקי ההון – כותב טום סטיבנסון, מנהל השקעות בחברת הענק פידליטי, בדיילי אקספרס. הוא נוטל לעצמו את הקרדיט על העליות בוול סטריט מאז בחירתו ואף מזהיר שהשוק יתרסק אם יועמד לדין בסנאט. לטראמפ יש תסביך משיח ושום גבול לאמונו בעצמו, מעיר סטיבנסון.

העניין הוא, שדווקא העובדה שטראמפ עצמו הזכיר את אפשרות העמדתו לדין, היא שגרמה למשקיעים להתחיל לחשוב מה זה יעשה לשוק – אם וכאשר. תשלום לכוכבת פורנו מלמד על אופיו של טראמפ, אך נראה שרק הפרשה הרוסית יכולה להוביל להליך שכזה. אז מה יקרה?

נכון שוול סטריט עולה ללא הפסק מאז נובמבר 2016. השוק האמריקני עולה בקצב שנתי של 20% - כפליים מהממוצע הרב-שנתי. העלייה הזאת נובעת בחלקה מחוזקה של הכלכלה העולמית ובחלקה ממדיניותו של טראמפ, ובעיקר מצעדיו לדה-רגולציה ומהרפורמה במס. רווחי החברות עלו ב-25% בשני הרבעונים הראשונים של 2018 וצפויים לעלות ב-20% בשנה כולה, והם ימשיכו לעלות בשנה הבאה. הצמיחה היא כ-4% בשנה וזהו גם שיעור האבטלה. צריך להיות באמת חד-צדדי כדי לא לייחס לטראמפ לפחות חלק משיעורים מרשימים אלו.

עם זאת, טוען סטיבנסון, יש יסוד להניח שהמשקיעים לא יתרגשו מדי מהליך נגד טראמפ. ראשית, רוב המדיניות הכלכלית החיובית כבר יצאה לדרך; אם טראמפ יודח, לא סביר שמייק פנס ישנה את הקו שהוא יותר רפובליקני מאשר "טראמפיאני". אם כבר, אזי פנס ינהג בצורה יותר שקולה והשוק יקדם בברכה מדיניות פחות לוחמנית בתחום הסחר.

שנית, ההיסטוריה מלמדת שהמשקיעים מעדיפים להתמקד בכלכלה ולא בצרות הפוליטיות בוושינגטון. כאשר ריצ'רד ניקסון התפטר, וול סטריט הגיב בחיוב לטיהור האווירה מהרעל של ווטרגייט. גם בעשורים מאוחרים יותר, התגבר השוק על מהמורות פוליטיות כאשר הפדרל ריזרב הגיב בחוכמה למשל להתפקעות בועת הדוט.קום.

לכן, הצרות של טראמפ – לא הן שיביאו לסופו של השוק השורי הארוך ביותר בתולדות ארה"ב. סטיבנסון עצמו אף סבור, שאין סיבה לדאגה לגבי הכיוון הצפוי של השוק בטווח הקרוב. הוא מעיר, כי העלייה האחרונה היא אומנם הארוכה ביותר מבחינה טכנית, אך היא מחווירה לעומת זו של השנים 2000-1982, בהן מדד סטנדרד אנד פור עלה פי 15, למרות הנפילות ב-1987 וב-1900.

שוק שורי אינו מת מזיקנה, ודאי לא כאשר גילו הוא רק מחצית משל השוק המבוגר ביותר שקדם לו. הדבר נכון במיוחד כאשר שווי השוק של החברות רחוק מלהיות מנופח וכאשר האווירה בו איננה של אופוריה המאפיינת את סופו של עידן עליות. מה שהורג שוק שורי הוא פחד מפני מיתון, שלרוב ניזון מצעדים קיצוניים מדי של הפדרל ריזרב.

זו הסיבה – טוען סטיבנסון – שהאמירות החשובות באמת בסוף השבוע שעבר לא היו אלו של טראמפ, אלא של נגיד הפד, ג'יי פאואל. מבחינתו של פאואל, אין סיבה שהבנק המרכזי יסטה מהנורמליזציה המדודה של המדיניות המוניטרית. על כתפיו של פאואל מוטלת אחריות רבה, אך הוא מתאים לכך. טראמפ אולי חושב שהוא יוצר את האווירה בשוק; פאואל באמת עושה זאת.