קובלט היא מתכת חזקה ונדירה למדי, המהווה מרכיב חיוני בשורה של מוצרים – החל ממכוניות טסלה וכלה באייפונים. 65% מהתצרוכת העולמית של הקובלט מגיעים מקונגו, אחת המדינות העניות ביותר בעולם. זוהי מדינה בה שולטת תרבות של שחיתות, והדבר הגרוע ביותר בנוגע לקובלט הוא שילדים הם הנאלצים לכרות אותו – כפי שחשף פורצ'ן. פיטר זליגמן, העומד בראש עמותת Nia Tero לקידום ערכים ומנהיגות ברחבי העולם, הגיב על הגילוי במאמר באתר פורצ'ן.
הקושי באיזון בין הדרישה לחומרי גלם לבין זכויות אדם, הודגם היטב בשנה שעברה כאשר פולקסוואגן ניהלה מו"מ עם ענקית הקומודוטיס גלנקור על אספקת קובלט לסוללות של המכוניות החשמליות מתוצרתה. המו"מ התפוצץ לא על המחיר אלא עם שקיפות ונטילת אחריות. כעת פולקסוואגן מתמודדת מול יצרניות האייפונים ויצרניות רכב אחרות, בניסיון להגיע לחוזה רב-שנתי ישיר עם היצרנים כדי להימנע ממחסור במתכת החיונית.
חברות כמו פולקסוואגן מבקשות להבטיח שמוצריהן יהיו נקיים מקובלט הנגוע בעבודת ילדים, מסביר זליגמן, ויש לו הצעות כיצד להבטיח זאת. לדבריו, ככלל – חברות לומדות כיצד להשתמש במשאבים טבעיים מבלי לפגוע באנושות ובסביבה. החלפת הקובלט תחייב לפתח טכנולוגיות חדשות, ומדענים עובדים כיום על דרכים למיחזור מתכות מסוללות ליתיום – מה שיהיה תחליף זול ויעיל לכריית הקובלט. במקביל, יצרניות רכב כמו טויוטה, הונדה ופולקסוואגן מתכננות לצייד מכוניות חשמליות בסוללות מוצקות ובכך להפחית את צריכת הקובלט.
שקיפות מלאה מחייבת חשבונאות מתוחכמת יותר של עלויות הייצור האמיתיות. כאשר חברות מתכננות את המודלים העסקיים שלהן, עליהן להביא בחשבון עלויות שמעבר לדולרים, למשל: מה משמעותה החברתית של צריכת המים העצומה הנחוצה לגידול כותנה. זליגמן מזכיר לחברות, כי בעידן המדיה החברתית הן אינן יכולות לחמוק ממתן דין וחשבון לתקשורת ולציבור על בעיות בשרשרת הייצור שלהן. עסקים שוב אינם יכולים לטהר את מצפונם באמצעות אחריות חברתית או פילנתרופיה; הם חייבים לבחון בצורה אמיתית האם הם פתוחים לגבי התנהלותם.
אמצעי נוסף הוא סימון חומרי הגלם כדי לוודא היכן וכיצד הופקו. יהלומים מקבלים "טביעת אצבע" דיגיטלית המאפשרת לעקוב אחריהם בכל שלבי ההפקה והייצור, כדי להבטיח שלא הגיעו ממדינות המבצעות
פשעי מלחמה ("יהלומי דמים"). ארגון אמנסטי בקונגו בודק את האפשרות להשתמש באמצעים דומים על הקובלט, כדי להבטיח שלא יימצאו קונים למתכת שנכרתה בידי ילדים. העימותים המזוינים והשחיתות בקונגו מבטיחים שהמשימה תהיה קשה, אך זליגמן קורא לצרכניות הקובלט לדרוש סחורה בעל "תעודת יוחסין" שכזו ובכך להכריח את היצרנים לספק קובלט שלא זוהם בדמם ובזיעתם של ילדים.