תותים ותקבולים

על מעביד חלה חובה לפעול לפיקוח מוגבר על עובדיו בתחום רישום ותיעוד התקבולים מהלקוחות. אף אם מדובר בתום לב, או דווקא בהזנחה וברשלנות מצד עובד במילוי הוראות מעבידו, יש לבחון אם נישום סביר היה מסתפק במתן הוראות ותו לא, או שמא היה גם נוקט אמצעים סבירים לוודא שהוראותיו לעובדיו מתבצעות הלכה למעשה.

על בעל העסק להראות שהנהיג בעסק סדרי עבודה, אשר ימנעו את הפרת החוק בעניין רישום התקבולים, כדי להוכיח שלמרות אי-רישום תקבול כלשהו, הייתה בעסק שיטה מסודרת לרישום כלל התקבולים באופן הרגיל.

בעניין טל אשר הוכרע בביהמ"ש המחוזי מרכז (השופט שמואל בורנשטיין, 31.7.2018) נדונה פסילת ספרי החשבונות של בעל עסק עקב אי-רישום תקבול ששולם על-ידי מבקרי מס הכנסה ולא נרשמה בגינו קבלה, ללא סיבה מספקת. הצדדים לא היו חלוקים על כך שהתקבול לא נרשם בספרים, ועיקרה של המחלוקת היא בשאלה האם הייתה "סיבה מספקת" לאי-רישום.

עודף בקופה ומזומן בפאוץ'

ניסים טל עוסק בגידול תותים. ב-17.3.2014 נערכה ביקורת סמויה בדוכן התותים שלו. קניית הביקורת נערכה בשעה 12:32 בה נרכשה קופסת תותים אחת ב-30 שקל. התקבול לא נרשם במעמד הקנייה. בעת הקנייה היו שני לקוחות נוספים בעסק ושתי מוכרות. לאחר 24 דקות הזדהו המבקרים בעסק וגם אז נמצא, כי לא נרשמה קבלה בגין התקבול. שתי קניות אחרות אשר בוצעו בסמיכות זמנים - אחת בשעה 12:33 בסכום של 15 שקל והשנייה בשעה 12:34 בסכום של 53 שקל - כן נרשמו. העובדת אשר מכרה את התותים למבקרים, טענה, כי שכחה לרשום את התקבול, מאחר הייתה אזעקה מהרכב שלה.

מאוחר יותר, במהלך הביקורת, נמצא בקופה עודף בסך 299 שקל. כמו-כן, נמצא במגירה של שולחן העסק "פאוץ'" ובתוכו כסף מזומן בסך 800 שקל בשטרות ועוד 310 שקל במטבעות. טל טען, כי מדובר בכספו הפרטי. לכספים שהיו בתוך הפאוץ' לא צורף פתק המתעד את הסכום שהובא בתחילת יום העבודה ושאינו חלק מתקבולי העסק באותו יום. טל הבהיר במעמד הביקורת, כי ההנחיה שלו לעובדיו היא לרשום "כל שקל".

טל טען בשימוע, כי המוכרת אשר נכחה במהלך הביקורת, נדרשה לצאת ולחזור עקב אזעקה ברכבה, כי הקשר בינה לטל אינו טוב, וכי שבוע לפני הביקורת היא וטל התגרשו. עוד צוין, כי הביקורת נערכה יום לפני שבנם גויס ליחידה קרבית, ומכל הסיבות הללו היא לא הייתה מרוכזת די הצורך בעבודתה.

באשר לסכום של 269 שקל - עודף בקופה שלא נרשם - נכתב בפרוטוקול השימוע, כי למייצג אין מה לומר בנדון, וכי הוא אינו יודע במה המדובר, "אולי זה טעויות". בתום השימוע החליט פקיד השומה על פסילת הספרים כתוצאה מאי רישום תקבול, בניגוד להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), אשר הוצאו מכוח סעיף 130(א)(1) לפקודה.

המוכרת לא הובאה לעדות

שני תנאים מצטברים נדרשים לקבלת החלטה בדבר פסילת ספריו של נישום. האחד: לא נרשם תקבול שהייתה חובה לרושמו על-פי הוראות ניהול ספרים. השני: פקיד השומה לא שוכנע כי הייתה "סיבה מספקת" לאי הרישום.

בפסיקה נקבע, כי די באי-רישומו של תקבול אחד ויחיד כדי להעיד על פגם בשיטת הרישום הנהוגה בעסק ולהביא לפסילת הספרים. עוד נקבע, כי המבחן לקיומה של "סיבה מספקת" לאי רישום התקבול הוא מבחן אוביקטיבי. קיומו של תום לב, או היות הנישום רשלן, אינו מצביע בהכרח על קיומה של "סיבה מספקת" לאי הרישום.

טל לא הביא לעדות את המוכרת ולא ביסס את טיעונו בעניין הפעלת האזעקה. טל אף לא התמודד עם טענת פקיד השומה לפיה במעמד הביקורת היו נוכחות שתי מוכרות, כך שגם אם המוכרת נאלצה לעזוב את הדוכן בשל סיבות אלה או אחרות, שום דבר לא מנע ממנה לבקש מהמוכרת האחרת לרשום את התקבול.

ביהמ"ש סבר, כי אף שבהתאם לפסיקה "אירוע בלתי צפוי וחריג" יכול להיחשב כ"סיבה מספקת" לאי רישום התקבול, ואף אם תתקבל הטענה שהופעלה אזעקה בסמוך לקניית הביקורת, הדבר אינו מגיע כדי אירוע המצדיק את האי-רישום, אם על-ידי המוכרת לפני יציאתה לרכב או מיד בחזרה ממנו, ואם על-ידי המוכרת האחרת ב-24 הדקות הבאות.

פיקוח מוגבר על העובדים

בפסיקה הוגש, כי על מעביד חלה החובה לפעול לפיקוח מוגבר על עובדיו בתחום הרישום ותיעוד התקבולים. כך, בעניין שוורץ (ע"א 378/85), נדון מקרה שבו מבקרת קנתה מוצר ב-60 שקל מבנו של הנישום, והלה רשם בקופה 60 אגורות. ביהמ"ש קבע שם, כי כשמדובר בהזנחה וברשלנות מצד עובד במילוי הוראות מעבידו, צריך בית המשפט לשאול את עצמו, אם נישום סביר היה מסתפק במתן הוראות ותו לא, או שמא היה גם נוקט אמצעים סבירים לוודא, שהוראותיו לעובדיו מתבצעות הלכה למעשה. היה על הנישום להראות שהנהיג בעסק סדרי עבודה, אשר ימנעו את הפרת החוק בעניין רישום התקבולים.

בעניין טל ציין ביהמ"ש, כי לא מצא שטל פעל בחוסר תום לב, או כי אי-רישום התקבול נבע ממעשה מכוון וממטרה להעלים מס. אלא שכאמור, אין די בכך כדי לקבוע שהחלטת פקיד השומה לפסול את ספריו היא החלטה בלתי סבירה. עם זאת, וכפי שכבר נפסק, כל פסילה ונסיבותיה, וגם אם הספרים נפסלו כדת וכדין, אין בכך בהכרח כדי להפוך אותם לחלוטין לבלתי אמינים (ע"א 497/89) וחזקה על פקיד השומה, כי יביא בחשבון את כלל נסיבותיו של טל בבואו לקבוע את שומותיו.

הנה כי כן, חלה על המעסיק החובה לתת הוראות ברורות ורצוי בכתב לעובדיו לגבי אופן רישום התקבולים בעסק, לרבות במקרי קיצון של קושי ברישום, אפילו מסיבות אוביקטיביות. בהוראת הביצוע של רשות המיסים נקבע, כי כאשר יש שיטה מסודרת בעסק לרישום תקבולים, אזי פקיד השומה יסתפק באזהרה בלבד ולא בפסילת פסקי החשבונות, לפחות בפעם הראשונה בה נמצא אי-רישום. בכל מקרה, ההגעה לשימוע בפני פקיד השומה ובוודאי לבית המשפט, מחייבת היערכות נכונה ומלאה, לרבות הבאת כל העדים הנוגעים לעניין. אנו ממליצים להגיש בכת את כל טענות השימוע, עם כל האסמכתאות המתאימות.