המוסך בו החלה חברת היולט-פקארד (HP) את דרכה בשנת 1939 הוא כיום מוזאון צנוע וסמל ליזמות שהפכה את עמק הסיליקון לבירת הטכנולוגיה העולמית. סעו 20 דקות דרומית לפאלו-אלטו - בירת העמק - ותגיעו לעוד ציון דרך היסטורי: כאן נמכרה השנה דירת שני חדרים ב-2 מיליון דולר - 40% מעל המחיר המבוקש ובתוך יומיים מאז שהוצאה לשוק. וזה אומר: 25,386 דולר למ"ר. מוסך להקים בו חברת הזנק, יעלה היום מאות אלפי דולרים - ואולי אפילו מיליונים.
הצלחתו של עמק הסיליקון גרמה לכך שכל אזור מפרץ סן פרנסיסקו הוא היקר ביותר בארה"ב. דירה ממוצעת עולה 940,000 דולר - פי 4.5 מהממוצע הארצי. הכנסה שנתית של 120,000 דולר נחשבת לנמוכה. התוצאה היא, קובע אקונומיסט, שמי שבתחילת דרכו - לא יכול להרשות לעצמו לגור ולעבוד באזור זה. אפילו מי שכבר גר פה, שוקל לעזוב: 46% אמרו שיש להם תוכניות לעשות זאת בשנים הקרובות, לעומת 34% לפני שנתיים.
עמק הסיליקון הוא עדיין המקום בו פורחים רעיונות, בו אפשר להתעשר ובו יוצאים לשוק מוצרים המשנים את חייהם של מיליונים. אבל בשל הצלחתו בעבר, הוא שוב אינו האזור התוסס שהיה - וכנראה גם לא יחזור להיות. יוקר המחיה ויוקר העבודה ירחיקו יותר אנשים, ובאזור ישלטו חברות עשירות ומבוססות. גם מדיניות ממשלתית שאינה נוטה חסד לאזור תגבה את המחיר.
מעל הכל, כותב אקונומיסט, אלו הם המוצרים והשירותים של עמק הסיליקון עצמו המאפשרים לחברות הזנק לפעול בקלות בכל מקום אחר ולהיות מחוברות לעמק באמצעי תקשורת מתקדמים. כך אפשר להיות נוכחים בעמק - בלי להיות נוכחים בו פיזית. העמק ימשיך להיות מעבדת הפיתוח הגדולה ביותר בעולם, אך הפער בינו לבין מתחריו ילך ויצטמצם.
מאז שנת 2010 השקיעו קרנות הון סיכון 168 מיליארד דולר בחברות באזור המפרץ - שליש מכלל ההשקעות בארה"ב כולה. נכון להיום, העמק הוא הבסיס של שלוש מחמש החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בארה"ב; אפל, אלפאבית (חברת-האם של גוגל) ופייסבוק; שוויין המשותף הוא 2.5 טריליון דולר. בעמק גם יש 57 "חדי קרן" - חברות הזנק ששוות לפחות מיליארד דולר - ובהן אובר ו-Airbnb.
"פירנצה הייתה המובילה במשך 200 שנה; לעמק הסיליקון יש עוד שנים רבות", אומר מייק וולפי מאחת הקרנות.
יש הסבורים אחרת. אנה-לי סייקסיניאן, מבכירות אוניברסיטת ברקלי, חשה בשינוי תרבותי. בשנת 1994 היא קבעה, כי לעמק הסיליקון יש יתרון איזורי על פני מוקדי הטכנולוגיה הקודמים בחוף המזרחי - בעיקר בבוסטון ובסביבתה - וכי הוא יצר תרבות של חלוקת מידע וחופש לעזוב ולהתחיל משהו משלך. כעת, טוענת סייקסיניאן, העמק מזכיר את אותה בוסטון, שהעמידה בראש סולם הערכים את הנאמנות ואשר ציפתה מהעובדים להישאר לאורך שנים באותן חברות.
בעמק הסיליקון תמיד היו חברות גדולות, אך כיום הן גדולות עוד יותר ויכולות לנצל את גודלן בצורה שונה מבעבר. חברת אינטרנט ענקית יכולה להיכנס לתחומים חדשים הרבה יותר מהר מאשר חברת מוליכים-למחצה ענקית. הענקיות הנוכחיות יכולות לפעול במהירות דומה לזו של חברות הזנק, וכמובן עם הרבה יותר עוצמה. עובדה זו מקשה על חברות צעירות להתפתח ולהפוך בעצמן לחברות גדולות; או שהן נעלמות או שהן נרכשות. יש המדברים על "אזור הרג" מסביב לחברות הגדולות, בו לא יכולות חברות הזנק לפעול. היזמות נמשכת, אבל בלי מרחב הרעיונות שהיה אחד מחוזקותיו של העמק.
לחברות הענק יש עוד אפקטים מצננים, מציין אקונומיסט. בעבר, עבודה בחברה צעירה הייתה בטוחה אך לא משתלמת; מי שעשו כסף גדול, היו אלו שהזיעו בתחילת הדרך בחברות הזנק שהלכו וגדלו. כעת יכולות החברות הגדולות לשלם היטב לעובדיהן וממילא פוחת הרצון לעבור לחברת הזנק. בשנה שעברה העניקו אלפאבית, אפל ופייסבוק לעובדיהן אופציות ב-16.2 מיליארד דולר; התגמול החציוני בפייסבוק היה 200,000 דולר, ובאלפאבית - 240,000 דולר.
