אל מול יוקר המחיה והלחצים מצד חברות הענק בעמק הסיליקון, יש ליזמים שלושה מסלולים חילופיים: הקמת העסק מחוצה לו, העברתו אל מחוץ לעמק כאשר הוא מגיע לגודל מסוים, או הותרת ההנהלה בעמק והעברת יתר הפעילות למקום אחר - מדווח אקונומיסט. ההנחה היא, שיותר ויותר חברות יצטרכו לחשוב מוקדם מהצפוי על יציאה מן העמק. ומעבר כזה לא רק חוסך בהוצאות; הוא גם מקטין את הסיכון שעובדים מוכשרים (בעיקר מהנדסים) ייחטפו בידי חברות הענק. ואכן, מדווח אקונומיסט, חברת הזנק הממוקמת באזור בו הדיור יותר זול והכבישים פחות עמוסים - זו המגמה. עובדים הנתקלים במזרקים משומשים ובחסרי בית הגודשים את המדרכות, בדרכם לדירת חדר בסן פרנסיסקו שעולה להם 4,000 דולר לחודש - מתחילים לחשוב שיש אפשרויות טובות יותר.

יש ממד של אירוניה בביזור של חברות ההזנק. ענף הטכנולוגיה, אשר הפך את היוצרות בכל יתר הענפים, עושה זאת כעת לעצמו. אמצעי התקשורת המתקדמים ומקומות העבודה הווירטואליים שנוצרו בעמק הסיליקון, הם שמאפשרים כעת לחברות לצאת ממנו. אין זה אומר שכל המקומות הופכים לשווים; חברות הזנק רוצות את הקשר הישיר עם יזמים, משקיעים ולקוחות - והן נוטות להתמקם היכן שנמצאות חברות ותיקות. אם יש בסביבה אוניברסיטה או שתיים ברמה עולמית, זהו יתרון עצום. זוהי אחת הסיבות מדוע סיאטל מצליחה כל כך. וכדאי גם שיהיה זה מקום בו אנשים רוצים לחיות.

חבילה שכזאת איננה יוצרת עמק סיליקון חדש: לעמק המקורי יש היסטוריה, תרבות והרבה משקיעים שאינם הולכים לשום מקום. אבל זה מספיק טוב. פיטר ת'ייל, משקיע הון סיכון העומד לעבור מסן פרנסיסקו ללוס אנג'לס, אומר שיש לבטח תריסר ערים הטובות לחברות הזנק לא פחות מאשר סן פרנסיסקו. אקונומיסט מונה כמה מקומות כאלה: פורטלנד, אורגון, אוסטין; מדינת טקסס; ונקובר הקנדית (הקרובה לגבול האמריקני אך מקלה על מהגרים); לונדון; ברלין. מכון המחקר קאופמן טוען, שאזור מיאמי ופורט לאונדרדייל הוא כיום המקום מספר אחת בארה"ב לחברות הזנק. אפילו שנחאי ושנזן הסיניות באות בחשבון - כרגע בעיקר למשקיעים סינים (וזהו מאגר גדול די הצורך), אך גם זרים מתחילים לפזול לעברן.

"עמק הסיליקון ימשיך להיות מוקד היזמות החזק ביותר בעולם, אך באופן יחסי הוא יהיה פחות חשוב", צופה סטיב קייס, לשעבר מנכ"ל אמריקה אונליין וכיום מנהל של קרן הון סיכון המאתרת השקעות מחוץ לאזור המפרץ. בשנת 2013 השקיעו קרנות הממוקמות באזור המפרץ חצי מכספן בחברות שמחוצה לו; השנה השיעור מגיע ל-62%. גם "חדי הקרן" יוצאים מהעמק: בשנת 2013 היו בו 41% מהם; כיום השיעור הוא 16%, בעוד 35% נמצאים בסין.

אפילו משקיעי ההון סיכון השמרניים ביותר בעמק מתכוננים ליתר גיוון גאוגרפי. חברה גדולה אחת, שמשרדיה נמצאים בפאלו-אלטו, החליטה לאחרונה שלא לחתום על חוזה לעשר שנים לשכירת משרדים גדולים יותר בסן פרנסיסקו. "בעוד עשור נבלה כאן פחות זמן, לא יותר זמן", הסביר אחד השותפים בה.

ההגעה לעמק הסיליקון לצורך מפגשים, רישות חברתי וגיוס כספים תמשיך ליהנות מהיתרונות שלה; שום מקום אחר לא ידמה לעמק כיעד להתמחות או לעלייה לרגל. אבל הוא יהיה פחות קריטי מבחינת הצורך להישאר בו ולפעול בו. "העמק יהיה יותר רעיון ופחות מקום, בתהליך דומה לזה שעבר על וול סטריט", צופה איש הנדל"ן גלן קלמאן. כאשר חברות ההיי-טק נכנסות לתחומים כמו בריאות ולוגיסטיקה, הן עשויות להגיע למסקנה שמוטב להן להתמקם בערים המתמחות בתחומים אלו - ובערים בהן מוסכים המאכלסים חברות הזנק אינם רק מוזאון או זיכרון רחוק.