כמה מילים על הפיליפינים

אינני מבין את כל התלונות על הדתה בצה"ל ואת כל הנסיונות לתקוע זה לזה אצבע בעין. למה? קחו את בסיס האימונים לצנחנים הקיים, מיתחו גדר גבוהה וחסונה במרכזו, הוסיפו שין גימל, טבח, ואפסנאי, והנה קיבלתם שני בסיסים. ויצהיר כל חייל שמתגייס אם הוא דתי ואם לאו, ובסיס אחד יהיה רק לדתיים, עם מזון כשר ובלי שום בנות, לא פקידות ולא מדריכות, ובלי ביקורים בשבת ועם שירותים מיוחדים להפרשת חלה, והבסיס השני לחיילים שאינם דתיים והוא יתנהל לפי כל אותן פקודות הצבא שהיו בזמני. יש בעיה בזה? עוד כמה שקלים כדי שכל אחד יוכל לשרת תוך שהוא שומר במלואה על השקפת עולמו תוך שניתן לגייס לצה"ל בלי שום חשש גם בנות וגם דתיים וגם חרדים. שני מחנות לשני עמים. כל כך פשוט. זה הפתרון היחיד שיאפשר חיים לכולם במזרח התיכון. וזהו בדיוק גם הפתרון שיאפשר חיים לכולם גם בצה"ל.

כאשר נפתחת הצוואה של מנכ"לית ובעלת חברת הקוסמטיקה העולמית בולינג'ר יש המקבלים את ציפייתם ויש את בתה (ברט בולינג'ר) שנותרת המומה.

ככה, בלי להרגיש, פתאום נעלמו מן החדשות כל אותן התמונות מעוטף עזה שבעצב גדול הורגלנו אליהן לאחרונה. לפתע שוב אין בחדשות תמונות איומות של שדות בוערים וחורשות בוערות, וכולנו יכולים פתאום לנשום לרווחה, ורק אני קצת תוהה.

שירה, סטודנטית לאומנות בבצלאל, נפגעת קשה בתאונת דרכים במהלך לימודיה. הדרך שלה להתמודד עם המצב הינה בעזרת הפנטזיה. פיות צבעוניות ודמויות מן המיתולוגיה, כמו גם הדמויות הסובבות את הגיבורה בעולמה האמתי - הרופאים האחיות, המבקרים, הופכים לדמויות דמיוניות מעולם אחר לגמרי והכל הופך לסחרחרה דמיונית ספרותית מקסימה.

עשרים וחמש שנה למשפט דמיאניוק הידוע בכינויו "איוון האיום". השופטת דליה דורנר ששלחה אותו אל עמוד התליה מסבירה מדוע פסקה לו עונש מוות למרות ש"עקרונית" היא נגד עונש שכזה. וכה אמרה: "אני אומנם מתנגדת בעיקרון לעונש מוות, אבל במקרה הזה מה אני אתן לו, מאסר עולם? זה לא יבטא את גודל הזוועה".