בעוד כשבוע וחצי יציינו ארגוני השמאל חצי-יובל (25 שנה) להסכמי אוסלו. די ברור שההסכם נכשל, אבל עד עכשיו אף-אחד לא מסביר למה נכשל ההסכם ומה צריך להיות הפתרון החלופי.
הימין טוען שהסיבה לכישלון ההסכם נבעה מכך שרבין ופרס האמינו שכאשר ההנהגה הפלשתינית תקבל לרשותה שטח לשלוט היא תשנה את עורה, ותחדל לתמוך בטרור. אני לא פוסל הסבר זה, אך חשוב להביט במשתנים נוספים.
הרקע להסכם
האגדה מספרת שבמהלך מלחמת המפרץ הראשונה חשש
יצחק רבין מכך שעירק ואירן יהיו בעתיד בעלות נשק גרעיני, וכדי לעצור אותן צריך לנהל במקביל משא-ומתן עם סוריה ולבנון מצד אחד, ועם הרשות הפלשתינית מצד שני, תוך שמירה על שני עקרונות שגובשו עם תום מלחמת ששת הימים: אסור לחזור לגבולות שנקבעו לפני מלחמת ששת הימים, ואסור לאפשר הקמת מדינה פלשתינית.
השמירה על העקרונות המרכזיים
כדי לשמור על עקרונות אלו היה צריך לדאוג שמדינה שלישית תיתן בטחונות לכך: אם זו ירדן לגבי אזורי יהודה ושומרון, או לחלופין מצרים לגבי רצועת עזה ופתחת רפיח. בפועל, זה לא קרה: כאשר עלה רבין לשלטון בשנת 1992 הוא ניהל משא-ומתן עם סוריה בתיווך אמריקני, ואילו המשא-ומתן עם הפלשתינים נוהל בחשאיות בבירת נורווגיה אוסלו (ומכאן שם ההסכם).
הסיבות לכישלון ההסכם
קיימים שני הסברים עיקריים לכישלון ההסכם: הציפיות הגבוהות של העם הפלשתיני מתוצאות ההסכם, והעובדה שמדינה שלישית לא הייתה ערבה להסכם.
1. העם הפלשתיני ציפה שבעקבות חתימת ההסכם מצבו יוטב בטווח הקצר, היות שלמדינת-ישראל יהיה אינטרס להיטיב עם הפלשתינים כדי שהם לא יבעירו את השטח. מאחר שמדובר בתהליך ארוך העם הפלשתיני התייאש מהר ולכן נענה לקריאותיו של יאסר עראפת לתמוך בעשיית פיגועים בתוך שטחי ישראל.
2. ההיסטוריה מלמדת שברוב הסכמי הביניים הייתה חתומה מדינה שלישית אשר עסקה בחילופי שטחים בין המדינות. כך, למשל, בשנת 1974 חתם ראש-הממשלה המנוח יצחק רבין על הסכם ביניים עם מצרים אשר הוביל בסופו של דבר לנסיגה ישראלית מסיני (בה אף אחד מראשי הממשלה לא ראה כחלק ממדינת ישראל). רבין רצה לבקש מירדן שטח בגדה המערבית שבו יתיישבו הפלשתינים, אך תוכנית זו לא יצאה לפועל.
בשנת 1987 הגיע שר החוץ המנוח
שמעון פרס להסכם עם המלך חוסיין לפיו ירדן תשלוט בגדה המערבית שבה תתיישב אוכלוסייה פלשתינית במה שכונה לימים "הסכם לונדון". מיותר לציין שראש-הממשלה דאז
יצחק שמיר ושר החוץ
משה ארנס טרפדו תוכנית זו שהייתה יכולה לפתור לא-מעט בעיות שהתגלעו בעתיד.
גם ההסדרה בעזה לא מתקיימת עקב סירובה של הרשות הפלשתינית להתיישב ברצועת עזה ולשלוט בתושבים החיים שם. ניתן לראות כי סיבות אלו ממשיכות ללוות אותנו גם בימים אלו כאשר שני הצדדים סובלים מכך (איש-איש ובעיותיו שלו).
