פרסום מצער בעיתון הארץ
צר לי, שעורך המוסף "תרבות וספרות",
בני ציפר, מצא לנכון לפרסם בגיליון יום ו' י"ז באלול את הגיגיו של המשורר מנחם בן, המתפאר בגאווה רבה על היותו "אחד מחלוצי המילים הכי פורנוגרפיות בספרות העברית". מנחם בן אף מצא לנכון להביא סימוכין לקביעת "היותו החלוץ", כשעוד ב-1979 כתב: "וְלִקַּקְתִּי לָךְ אֶת הַתַּחַת וְלִקַּקְתִּי לָךְ אֶת הַקּוּס..." ואף מבהיר לנו את מוצאות המילה הזו שנכתבה באות קו"ף ולא באות ב-כּ' דגושה.
אינני מבין מדוע המוסף הספרותי של
עיתון הארץ עלה על שרטון של פורנוגרפיה זולה, כשנתן עוד כקינוח לשיר במה מיוחדת להגיגיו של מנחם בן, המובאים כתוספת לשיר, שקיבל מקום מכובד בראש העמוד הראשון של המוסף: "אֲנַחְנוּ הַמְּזַיְּנִים אֶת נְשׁוֹתֵינוּ עוֹד לֹא כָּתַבְנוּ עַל זֶה שִׁיר". מצער, שלשורה החולנית הזו נתן העורך בני ציפר את אישורו.
קשה להבין מדוע הַחֲפָצָה של האישה זכתה לפרסום במוסף ספרותי ועוד תחת הכותרת של שיר אהבה לאשת המשורר.
עד כאן לשון המכתב שלא פורסם. ניתן לקבל בהבנה אהדה של העורך בני ציפר לאישיותו ופועלו המדיני של ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, ומילות הערצה שהוא מרעיף על אשת ראש הממשלה. אני יכול לקבל בהבנה את גישתו החיובית של המשורר מנחם בן למפעל ההתנחלות. אך קשה להבין מה קורה ל
עיתון הארץ שחוזר ומפרסם הגיגים חולניים של מנחם בן, כפי שקרה למאמר, שמוקדש לשירה ובו שואל מנחם בן מעל דפי עיתון הארץ "האם השפיע האשך הטמיר על כושרי המיני?" לשאלת "הרת גורל" זו השיב המשורר והמבקר הספרותי מנחם בן: "כנראה שכן, היו לי מעט מקרי אימפוטנציה בחיי, ובוודאי שלא הייתי גברא רבה מסוגו של אהרון שבתאי".
העורך בני ציפר פתח כבר בעבר את המוסף הספרותי של עיתון הארץ לחטטנות מטורפת של המשורר מנחם בן: "שכבתי או הגעתי למצבי שכיבה עם הרבה נשים, אבל עם חלק גדול בכלל לא עמד לי, או שבאופן חלקי ומביש".
פונוגרפיה מתבהמת בניצוחו של מנחם בן ובחותמת העורך פילסה בעבר את השורות המתארות אותו כילד בגן ששכב על הרצפה למרגלות הגננת כדי "שיזכה לראות את מראה תחתוניה...".
רדידות וחטטנות מינית בתחתוניה של גננת, שלדבריו הייתה שמנה, ושק האשכים שלו חסר הסימטריות זכו לבמה במוסף ספרותי של עיתון הרואה עצמו כעיתון רציני. וכשקורא כותב מכתב, "שלקקתי לך את הקוס" זו לא שירה אלא פונוגרפיה, מחליט העורך לא לפרסמו.
