את שנת 2008 יש לראות כרגע של מעבר. מצד אחד, היא סימנה את המשבר הפיננסי של המאה ה-21. מצד שני, ניהול המשבר התבסס על רשתות של קשרים טרנס-אטלנטיים שעוצבו במאה ה-20, קשרים עמוקים שכעת נדמה שמנהיגים משני צידי האוקיינוס מעדיפים להשכיח.
מהן ההשלכות לעתיד? רבים צפו שעקבות המשבר יאבד הדולר את מעמדו כמטבע העולמי המוביל, אבל ההפך הוא שהתרחש. הדולר הוא כיום מטבע ההתייחסות במדינות המהוות 70% מהתוצר העולמי לעומת 60% בתחילת האלף. היו אלו הפיננסיים האירופיים שסבלו מנסיגה, לא האמריקניים. אירועי 2008 הותירו את הבנקים האירופיים בעמדה חלשה יותר, ומאז הם פונים באופן קבוע לוושינגטון כאשר הם זקוקים לעזרה. בשנת 2010, כאשר משבר גוש האירו היה בשיאו, חידש הפד את קווי ההחלפה; בשנת 2013 הוא הפך אותם למכשיר קבוע.
בעוד הפד מזרים כספים לבנקים האירופיים בזמן המשבר, החלו הרשויות האמריקניות האחרות לבחון לעומק את יציבותם. לאחר שהנשיא
ברק אובמה חתם ביולי 2010 על חוק דוד-פרנק שהידק את הפיקוח על הבנקים האמריקניים, השתמשו הרשויות האמריקניות באותם כלים כדי לכפות על הבנקים האירופיים הפועלים בארה"ב ליישר קו או לצאת מהשוק.
התוצאה המשמעותית ביותר של המשבר, טוען אדם טוז, הייתה פרימת הקשרים הפיננסיים ההדוקים ששררו בין ארה"ב ואירופה מאז שנות ה-90. בשנים 2017-2009 צנח ב-22% (שהם 9.5 טריליון דולר) חלקם של בנקים זרים בתוצר העולמי – אינדיקטור המלמד על מידת הגלובליזציה. רוב הירידה שייכת לבנקים האירופיים, אשר חלקם בשוק האמריקני הצטמצם בצורה דרמטית ב-2009.
בעוד המערכת הפיננסית האירופית עוברת תהליך של דה-גלובליזציה, תפסו שווקים מתעוררים את מרכז הבמה. מחירו הנמוך של הדולר – תוצאת מדיניות הריבית הנמוכה של הפד – הוביל שווקים אלו למעורבות עמוקה במערכת הפיננסית הנשלטת בידי ארה"ב. עד 2015 לוו עסקים סיניים 1.7 טריליון דולר במטבע חוץ, בעיקר בדולרים, כדי לממן את ההשקעות הבלתי-פוסקות במדינה ומחוצה לה.
הפעילות הסינית נושאת רווחים לכל המעורבים ונתפסת כסימן חיובי להשתלבותה במערכת הכלכלית הבינלאומית, אך טוז מזהיר שיש לצידה גם סכנות. הצעדים שנקט הפד ב-2008 כדי להתמודד עם המשבר נשענו על יחסים טרנס-אטלנטיים שראשיתם בימי מלחמת העולם השנייה. קשה לדעת האם ניתן יהיה לפעול בצורה דומה במשבר העולמי הבא.
לא ברור גם האם במשבר הבא יהיה לפד חופש פעולה פוליטי כמו זה שנתן לו הקונגרס ב-2008. ותיקי הפד דיברו על "מלאך שומר" בדמותה של גבעת הקפיטול: המחוקקים הבינו מה מתרחש ולא העלו שאלות מזיקות ומיותרות, כמו למשל "מי ירוויח מהמיליארדים של קווי ההחלפה". לאור השינוי באקלים הפוליטי בארה"ב, והסבירות שהמשבר הבא יתרחש בשווקים המתעוררים ובמיוחד בסין, ייתכן שיהיה צורך ביותר מאשר "מלאך שומר" כדי להציל את הכלכלה העולמית.
