הצעת נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, להיוועד עם נשיא אירן, חסן רוחאני, העידה על כוונת הממשל האמריקני לקיים מגע ישיר עם טהרן, במקביל ללחצים הדיפלומטיים והכלכליים, ולהשיג פגישה בין טראמפ לרוחאני.

מוחמד ואעט'י, מנהל לשכתו של רוחאני, חשף לפני חודשיים, שבמהלך ביקורו של רוחאני בעצרת הכללית של האו"ם בספטמבר 2017, טראמפ העביר שמונה פעמים הזמנה להיפגש עימו. רוחאני דחה את ההזמנה, קרוב לוודאי כיוון שלא קיבל אישור לכך מהמנהיג העליון, עלי חמנאי, אך נראה שמחנהו חשף את ההצעה האמריקנית להיפגש כדי לאותת לציבור האירני שרוחאני דווקא נענה לרחשי חוגים נרחבים בציבור האירני שתומכים בהידברות בין טהרן לוושינגטון.

שיקום היחסים בין טהרן לוושינגטון עמד במוקד מסע הבחירות בשנת 2013, שבו רוחאני נבחר לכהונה ראשונה כנשיא. ממשל אובמה לא הסתיר את רצונו לשקם את היחסים עם אירן. במסגרת זאת אף נקט בשורה של ויתורים מפליגים כלפי אירן, ששיאם השתקף בעסקת הגרעין שתאפשר לאירן להגיע ליכולת גרעינית למרות המגבלות הזמניות שהוטלו עליה. אובמה אף ראה את אירן כשותף בכיר לניהול המשברים במזה"ת. הוא ושר החוץ, ג'ון קרי, חשבו שעסקת הגרעין עם אירן תחזק את האגף הפרגמטי במשטר האירני ותביא את חמנאי להרחיב את ההידברות בין טהרן לוושינגטון לנושאים נוספים. אולם, חמנאי דחה על הסף אפשרות לפגישה בין רוחאני לאובמה.

המניע העיקרי לדחייה נעוץ בחששו של חמנאי ממה שהגדיר כ"חדירה תרבותית" של המערב בראשות ארה"ב אל אירן, מה שעלול לדעתו להוות סכנה קיומית למשטר האיסלאמי. בנאומיו בשנים האחרונות הדגיש חמנאי את האיום שנשקף למשטרו מצד חדירת התרבות המערבית למדינה. חזרתו של חמנאי על אזהרה זו, שיקפה את חומרת האיום שהוא זיהה ואת חששו הגובר מפניו.

למרות מדיניותו הפייסנית של אובמה, חמנאי וחוגים בקרב מחנהו חששו שהממשל האמריקני שואף לחולל באירן מהפכת קטיפה. הפלת המשטר תהיה תוצאה של החדרה מאסיבית של התרבות האמריקנית לאירן, שתרוקן את הזהות האירנית השורשית מתוכנה. התפתחות כזו תסכן את צביון המשטר האסלמי באירן, ובמוקדו ההתנגדות לארה"ב וראייתה כ"שטן הגדול", המשמשת מרכיב חשוב בזהותו של המשטר.

מאז נחשפה יוזמתו של טראמפ להיפגש עם רוחאני, ניהלו בכירי המשטר בטהרן ויכוח ערני בנושא. מחד-גיסא, חמנאי ומשמרות המהפכה הדגישו את התנגדותם למו"מ ישיר עם וושינגטון והסבירו, שהידברות בעת הזו, כשארה"ב מפעילה מכבש לחצים כלכליים נגד אירן, משמעה כישלון. מאידך-גיסא, חוגי רוחאני בפרלמנט האירני הביעו נכונות להיענות להצעה האמריקנית לקיים מו"מ ישיר.

כחלק ממדיניות זו, אותה מקדם מחנה רוחאני מאז 2013, פרסם אתר החדשות האירני הפופולרי, עסר-י אירן, המשתייך למחנה רוחאני, מאמר קרא להיענות בחיוב לבקשת טראמפ. קריאה זו באה בהמשך למדיניות חידוש היחסים בין טהרן לוושינגטון שניסה האתר לקדם בשנים האחרונות. האתר הסביר שחידוש יחסים אין משמעו הסכמה עם המדיניות האמריקנית. למרות זאת, כחלק מהציות של רוחאני למדיניות שהתווה חמנאי, הצהירו הוא ודובר משרד החוץ האירני, בהראם קאסמי, שממשלת אירן דוחה את הקריאה האמריקנית למו"מ בין שתי המדינות.

למרות הצהרת הסרוב, יש לציין שחמנאי מסכים לנהל מגעים נקודתיים עם ארה"ב כאשר הוא מזהה שהדבר יכול לשרת את האינטרס הלאומי. כך קרה בעבר, כאשר וושינגטון וטהרן ניהלו שיחות בנוגע לעתיד עירק במחצית השנייה של העשור הקודם (בעיצומה של מלחמת עירק), ובנוגע לעתיד אפגניסטן עשור קודם לכן. כך גם קרה ב-2011 כשבתיווך עומאן, פתחו וושינגטון וטהרן במו"מ בנושא תוכנית הגרעין האירנית, שהבשיל לעסקת הגרעין ב-2015. עם זאת, למרות החיזור האינטנסיבי מצד ממשל אובמה, טהרן דבקה באופן רשמי באי הכרתה בארה"ב. הדבר בא לידי ביטוי בכך שלא היו חתימות במעמד ההכרזה על הסכם הגרעין בוינה ב-2015.

לפיכך, מסע הדילוגים שניהל לאחרונה שר החוץ העומאני בטהרן ובוושינגטון מעניק את הרושם לפיו עומאן ממלאת שוב את תפקיד המתווך בין אירן לארה"ב, למרות שטהרן מכחישה זאת. נראה שבעוד שטהרן מבקשת לצמצם את הדיון עם וושינגטון לנושא פרטני, בהתאם למדיניות חמנאי, ממשל טראמפ נחוש דווקא להידבר עם אירן גם במגוון נושאים נוספים שעומדים על הפרק, ובהם תוכנית הטילים, ההתפשטות של אירן באזור, תמיכתה בטרור, וייתכן שגם קריאותיה החוזרות ונשנות להשמדת ישראל.

הממשל האמריקני ביצע צעד חשוב לקראת הידברות עם טהרן כשהכריז שהוא אינו חותר להפיל את המשטר האירני ואינו שוקל לפתוח במערכה צבאית נגד אירן. בכך נראה, שלפי שעה גברו הקולות בממשל טראמפ הבוחרים בגישה מתונה יחסית כלפי טהרן, לעומת המחנה שהוביל ג'ון בולטון, היועץ לביטחון לאומי, שדגל בהפלת המשטר. המדיניות הזו נועדה לסדוק את חומת חוסר האמון בין טהרן לוושינגטון, שמטילה צד כבד על האפשרות לקדם דיאלוג פורה בין הצדדים.

עם זאת, לאור החשדנות הרבה מצד מחנה חמנאי ביחס לכוונות של ארה"ב, ספק רב אם חמנאי יאשר לרוחאני להיוועד עם טראמפ, כיוון שהצעד יתפרש כהכרה אירנית בארה"ב ושינוי דרסטי במדיניות האירנית ללא תמורה הולמת מארה"ב. אם ממשל טראמפ ימשיך להתעקש לנהל דיאלוג כולל עם טהרן, שיחרוג מנושא הגרעין, יצטרך המשטר האירני להסביר לבני עמו מדוע הוא מתמיד בסרובו למרות הלחץ הכלכלי הגובר, שעתיד להיות משמעותי אף יותר בנובמבר הקרוב, אז צפויים להתווסף עיצומים נרחבים על מגזרי הנפט והבנקאות. בהעדר הסברים משכנעים, יש סיכויים שהמחאה באירן תגבר, ואמצעי הלחץ של טראמפ על טהרן יתחזקו.