אם אלה לא בוגדים, אזי מה פירושה של המילה בגידה? על-פי המילון זו הפרת אמון, מעילה, אבל אלה כבר השאירו מאחור כל פירוש שהוא, כל פשר קטן עליהם. עמותת בצלם פנתה לאיחוד האירופי, בדרישה "להעניש את ישראל", מאחר שהמדינה עומדת לפנות את חאן אל אחמר, ישוב בדואי בלתי חוקי שממזרח לירושלים.
יש קבוצה בעם הזה שאין לה תקנה. השמות העומדים בראש עמותה שמאלנית זו או אחרת מתחלפים מידי פעם, אבל המהות, המעשה, עכירות הנפש, תהומות הנשמה, יונקים מאותו מקום, אם בעקיפין ובין אם בגלוי ובמוצהר - והייעוד שלהם הוא שלילת קיומה של מדינת היהודים. היעד עוטה, כמקובל בקרב מתקני העולם מגזע עם סגולה, כסות "מוסרית", קרי: מסווה מובהק למען זכויות האדם, אולם זאת בתנאי שההגדרה של אדם הנברא ב"צלם" תחול אך ורק על הג'יהדיסט הערבי.
מעניין שכולם הם "תומכי זכויות אדם", "למען העם הפלשתיני" (אפילו שאין כזה עם) נגד "דת", ומי הם העומדים בראש? האנטישמים הגדולים ביותר של העם היהודי. רובם מגיעים מהאקדמיה, ביניהם חתני פרס ישראל, נשיאי מכוני מחקר עטורי פרסום ויוקרה, מרצים בכירים. והם הביטוי המגונה ביותר של שנאה עצמית. בכל השוואה בין הדברים שצוטטו מפיהם והמוטציות שלהם בקרב ארגוני השמאל הרדיקלי דוגמת "בצלם" עולה כי משנתם חלחלה עמוקות אל לבם של ראשיה ופעיליה.
התקציב השנתי של "בצלם" מממשלות זרות כמו הולנד, נורווגיה, בריטניה, קרן פורד, הקרן לישראל חדשה, הוא מיליוני שקלים.
לא ארצה לטמא את הדף ולצטט מדבריהם המבחילים של המרצים, די אם לא אצניע שארנסט זונדל, מן הבזויים בקרב מכחישי השואה הלא יהודים, מי שחיבורו "היטלר אותו אהבנו ומדוע"... וקיבל עונש של חמש שנות כלא בגרמניה, הוא האיש שהצהיר על חלק מן הדמויות שהן נערצות עליו, דמויות הרואיות... גם מנהיג הקו קלוקס קלאן בארה"ב, דייוויד דיוק, לא חסך תשבחות כמו על ראש ידידו המרצה לכימיה, ישראל שחק.
הפתרון הסופי
בפנתיאון של גיבורי התרבות הניאו נאצי והרפש האנטישמי של הפסיכופט השמאלני ישנם רבים. התופעה הזו מדגימה את שינוי הערכים מרחיקי הלכת שחלו בשיח הציבורי בנושא האנטישמיות של השמאל הרדיקלי. היוקרה האקדמית, הלגיטימציה הציבורית, שיתוף הפעולה הבינלאומי ומימון נדיב, הופכים בידם לקרדום לחפור בו, והקרדום הוא דמוניזציה בלתי פוסקת של מדינת היהודים במטרה להביא לקיצה. למותר לציין שיעד מעין זה לא ירשם (עדיין) שחור על גבי לבן בהצהרת כוונות של ארגון זה או אחר, בין אם "בצלם" המוביל את הכפשת ישראל בעולם, ובין אם "זוכרות", או "קואליציית נשים למען שלום" "עאדלה" "
שלום עכשיו". אולם בחינת עולמם הרוחני של העומדים בראש אותם ארגונים, אין ספק שזה הפתרון הסופי לו הם מייחלים ולמענו הם עמלים ללא הרף.
נראה לי מיותר להעלות על הנייר את דבריהם של מנהלי הארגון, אך אפשר לומר בביטחון, שהדברים הנוראים והנאלחים ביותר שאפשר להעלות על הדעת נאמרו על ידם, כשבכולם אותה תפיסה חולנית "חורבן הפרויקט הקולוניאליסטי המכונה ישראל". כצפוי, היעד המוצהר שלהם - להביא לקיצה של ישראל ולהפיכת הציבור היהודי למיעוט בישות ערבית המשתרעת בין הים לנהר הירדן, מביא אותם לשיתוף פעולה הדוק עם ערביי ישראל. אחת הדוגמאות האופייניות לכך הייתה "ועידת חיפה למען זכות השיבה ומדינה חילונית דמוקרטית בפלשתין". יהודי פלשתין לא יעלו על דל שפתיהם את השם "מדינת ישראל", אלא מדינת המתנחלים שגזלו את אדמת פלשתין מילידיה.
החלטות ועידת דרבן למשל היו למסתכל מהצד כמו קרקס כל כך הזוי, כל כך אבסורד, עד כי חלק מן המשתתפות בוועידה דחו את מסקנותיה על הסף והסתלקו ממנה לאות מחאה. הם ראו "אזרחי ישראל המריעים" לדרבן, הם חזו בביטוי המוקצן של פתולוגיית השנאה העצמית של הרדיקל היהודי השמאלי בישראל, מי שברמת השנאה לארצו מרחיק לכת אף מהצהרת דרבן, שאיננה מכריזה בגלוי כי את ישראל יש להכחיד. כיוון שכך עושה זאת הרדיקל במקומותינו. למען לא יהיה ספק, הם מציינים את שנות הכיבוש מאז 1948... כלומר לא מ-67, כי אם למן יסודה של מדינת ישראל, "ישות מרושעת שיש להביא לקיצה".
לפני מונחים הצהרות שלמות, כתבים מלאים, שמות של רבים מהמרצים באוניברסיטאות בישראל, ושל סתם מוטציות של נניח לאה צמל הלוחמת לזכויות הפלשתינים, ואני מתחלחלת.
והנה ציטוט של
שולמית אלוני, מי שהייתה שרת החינוך של ישראל וכלת פרס ישראל על מפעל חייה: "ממשלת ישראל מושיבה את הפלשתינים במחנות ריכוז באותו האופן (על-פי התקדים הנאצי). האומנם נמתין במחאותינו עד היום בו תתחיל ההשמדה בגז?... ישראל מנצלת את זכר השואה לצורך יעדיה הפוליטיים, מכאן שהשימוש בשואה בהתנגדות למדיניותה של ישראל הוא לגיטימי בהחלט...".
