סיפורה של תחנת הרכבת ההיסטורית בית שאן

תחנת הרכבת בית שאן ההיסטורית, שנבנתה לפני יותר ממאה שנים על-ידי הטורקים מצפון לעיירה הבדואית הנידחת והעזובה ביסאן, היא אחת מ-8 תחנות הרכבת המקוריות של רכבת העמק ההיסטורית, והייתה מהמפוארות שבהן. סיפורה של התחנה.

סמוך לכניסה הצפונית מערבית לבית שאן, סביב תחנת הרכבת החדשה של בית שאן שנחנכה לפני כשנתיים באוקטובר, 2016, פזורים עד היום שורה של מבני אבן נטושים ועזובים. אלה הם שרידיה של תחנת הרכבת ההיסטורית בית שאן (ביסאן) שפעלה במקום במשך כ-43 שנים, משנת 1905 ועד סגירתה במאי 1948.

ראשיתה של התחנה

התחנה נבנתה ב-1904, לפני יותר ממאה שנים, על-ידי הסולטאן העות'מאני עבדול חמיד השני בסיוע ויעוץ גרמני, מצפון לעיירה הבדואית העזובה והנידחת ביסאן, כתחנה גדולה ומרכזית, כנראה כדי לקדם ולפתח את עמק בית שאן אשר אדמותיו נקנו על-ידי הסולטאן העות'מאני, וכדי לעודד התפתחות כלכלית באזור שתביא לעליית תשלומי המיסים. התחנה הוקמה כאחת משמונה תחנות הרכבת שחיברה בין חיפה למסילת הברזל החיג'אזית דרך עמק יזרעאל, עמק בית שאן וצמח. היא שכנה בקילומטר ה-59 מחיפה, והייתה חמישית במספר בסדר הקמתה, מתוך 8 התחנות המקוריות של מסילת רכבת העמק. התחנה נקראה בשנותיה הראשונות "ביסאן", כשמו הערבי של המקום.

מבני התחנה נבנו פעמים. המבנה המקורי נבנה על-ידי העות'מאנים ב-1904. הוא היה גדול ומפואר ונבנה בסגנון הבנייה האירופית שאפיינה את שאר התחנות המקומיות לאורך קו תחנת העמק ואת סגנון הבנייה במושבות הטמפלרים בארץ. בתקופת המנדט התערערו יסודות מבנה התחנה העות'מאני והוא הוחלף במבנה חדש וצנוע בהרבה מעברה השני של המסילה.

התחנה בתקופה העות'מאנית

מתחם התחנה בתקופה העות'מאנית כלל שני בניינים מרכזיים גדולים יחסית - טרמינל לנוסעים ומחסן לסחורות, וכן מספר מבני עזר וכמובן מגדל מים. כידוע רכבת העמק הייתה רכבת קיטור עד 1948 ונדרש שימוש בכמויות גדולות של מים להנעת הקטרים.

בפניי מונח צילום משנת 1906-1905 של מבנה טרמינל הנוסעים בתחנת בית שאן (ביסאן) בתקופה העות'מאנית. היה זה מבנה אבן מרשים בן שתי קומות בעל גג רעפים שיפועי בראשו, בנוי בסגנון טמפלרי-אירופי בשילוב אלמנטים אוריינטליים, די דומה לרוב מבני התחנות המקוריות של הרכבת החיג'אזית. בחזית קומתו הראשונה היו 4-5 פתחים בנויים בצורת קשתות ובחזית הקומה השנייה היו 4 חלונות וכן מרפסת מתוחמת בעמודי אבן.

הקומה הראשונה כללה אולם נוסעים, קופה למכירת כרטיסים, משרדו של מנהל התחנה וחדרי משרדים לעוזרי המנהל. הקומה העליונה שימשה כנראה למגורי מנהל התחנה ולשימושים נוספים.

מחסן ורציף הסחורות

מחסן הסחורות ורציף הטעינה והפריקה בתחנת בית שאן נבנה כמעט צמוד (על-פי הצילומים) משמאל לטרמינל הנוסעים. היה זה המבנה השני בגודלו בתחנת בית שאן ולו קומה אחת וגג רעפים דו שיפועי. המבנה היה מוגבה ממסילת הרכבת כדי להקל את הפריקה וההטענה. סחורות, מוצרים וחבילות שנשלחו באמצעות הרכבת, אוחסנו במחסן הנוסעים לעיתים יום יומיים, לעיתים במשך תקופה ארוכה יותר. מספר הרכבות שעברו בממוצע דרך תחנת בית שאן לאורך רוב שנות קיומה, נע בין 2 ל-4 רכבות ביום. הקרונות נגררו על-ידי קטרים שרובם מתוצרת גרמניה, ומיעוטם מתוצרת שוויץ. הרכבות היו בדרך כלל רב תכליתיות וכללו הן קרונות נוסעים והן קרונות משא. לעיתים הועברו בהן גם בעלי חיים כמו, בקר, עיזים, כבשים, עופות ועוד.

מגדל המים

מגדל המים של תחנת הרכבת בית שאן שכן מימינו של טרמינל הנוסעים. כידוע רכבת העמק הייתה רכבת קיטור עד 1948, ונדרש לשם הנעת הקטרים שימוש בכמויות מים גדולות. רכבת העמק נעצרה כל 20 קילומטרים לערך ואל מיכל מיוחד שהיה מותקן בקטר הוזרמו ממגדל המים בתחנה, כמויות גדולות של מים ליצירת אדי הקיטור. המים נשאבו מבאר מקומית באזור בית שאן והועלו למיכל מתכת ששימש לאגירה.

בצילום של תחנת הרכבת בית שאן (ביסאן) משנת 1918 זמן קצר לאחר כיבושה בידי הבריטים, שנשלח אלי ממוזאון רכבת ישראל, אני מבחין בסימן של ירח ולידו כוכב (או מעין כוכב) המצויר בראש מגדל המים. אני מניח שמדובר בסימן טורקי אבל לא ראיתי כל אסמכתאות לכך.

בתקופת המנדט

עם כיבוש ארץ ישראל על-ידי הבריטים ב-1918 עובר ניהול תחנה הרכבת בית שאן (ביסאן) לידיה של יחידת "הרכבת הצבאית בפלשתינה". בתקופת המנדט התערערו יסודות מבנה התחנה העות'מאני המרשים ולקראת סוף שנות ה-20 תחילת שנות ה30 הוא הוחלף במבנה חדש וצנוע בהרבה מעברה השיני של המסילה. היה זה מבנה אבן חד קומתי עם גג רעפים שיפועי ובחזיתו הוצב שלט עליו צוין שם התחנה בשלוש שפות: באנגלית - BEISAN, בעברית - ביסן (בית שאן) ובשפה הערבית.

בתקופת מאורעות "המרד הערבי הגדול", 1939-1936, חובלה לא פעם מסילת רכבת העמק וגם באזור בית שאן. כמו בתחנות אחרות גם בתחנת בית שאן גרמו מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט להפרעות ושיבושים בתיפעול השוטף, כמו, איחורים ועיכובים ביציאת והגעת רכבות, סגירת מסילות לפרקי זמן ועוד. וכך דווח בעיתון דבר מיום 18.11.1938 מודיעים לנו מעפולה: רכבת חיפה צמח מהיום רק עד בית שאן. השינוי חל עד להודעה חדשה. הסיבה היא מלאכת התיקון... לאחר פירוק הפסים בשבוע שעבר קילומטרים אחדים מאחורי תחנת בית שאן מחמת חבלה זו נהפכו אז הקטר וקרונות אחדים... עתה יש לפרק את הקרונות השבורים המוטלים בדרך. הנוסעים לאפיקים אל יסעו ברכבת".

במרץ 1948 פוצצו גשרי הירדן, ובכך למעשה הופסקה פעילותה הסדירה של "רכבת העמק" ופעילותה של התחנה.

במלחמת השחרור במהלך "מבצע גדעון" בפיקודו של אברהם יפה מג"ד 13 של חטיבת גולני פעלה באזור תחנה הרכבת בית שאן עמדה צבאית של ההגנה, ממנה יצאו אנשי הארגון לכיבוש בית שאן.

התחנה לאחר קום המדינה

לאחר קום המדינה פסקה פעילות רכבת העמק לגמרי. חלק מסוים ממבני ומתקני התחנה נהרסו, ואלה שנותרו הוזנחו. אולם יחסית נשמרו בתחנה בית שאן מבנים רבים הניצבים עד היום. רבות דובר על שימור מתחם תחנת הרכבת ההיסטורית של בית שאן ונערכו ישיבות ודיונים. עוד בשנות ה-2000 הראשונות, הוכרז המתחם ההיסטורי של תחנת רכבת העמק בבית שאן כמתחם לשימור, והעירייה, בשיתוף המועצה לשימור אתרים, הודיעו כי יפעלו לשיקומו.

השימור מתנהל בעצלתיים. במקום לשמר ולשחזר את טרמינל הנוסעים של התחנה - לב התחנה - הוחלט באופן לא מובן ומתמיה לשמר מבנה אבן סתמי במתחם ששימש בן השאר למגורי עובדים והניצב בקצהו המזרחי של המתחם. עד היום עומדים פזורים במקום, נטושים ושוממים, חלק ניכר מהמבנים שנותרו מהתחנה ההיסטורית. צילמתי את כל המבנים שנותרו ומצבם לא מלבב. בחלק מהמבנים נעקרו גגות הרעפים שלהם ובתוכם גדל עשב לגובה.

לא רחוק ממבני תחנת רכבת בית שאן ההיסטורית נפתחה עם חידוש פעילות רכבת העמק, באוקטובר 2016 תחנת רכבת בית שאן החדשה.