|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
מה לומדים מסיפור החמור והאיכר, מאייזיק העני ומהנר הדולק אצל הסנדלר? ● על משמעות התשובה ● אין יאוש בעולם כלל
|
קם לתחיה... [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
החמור והאיכר מסופר על איכר שחי באחת החוות הגדולות בעולם עם משפחתו בכפר. יום אחד כשהאיכר טייל עם חמורו בחווה, נפל החמור לתוך באר ישנה ויבשה. התחיל החמור לנעור וקרא לעזרה. האיכר לא ידע כיצד לחלץ אותו, ומאחר שהחמור היה די זקן, החליט לקבור אותו (היכן הכרת טובה של האיכר לחמור ששירת אותו בנאמנות שנים רבות?) ולסתום את הבאר. מה עשה? קרא לשכניו לעזור לו. מצויידים באֵתים, הם החלו לגרוף את האדמה לתוך הבאר כדי לסתום אותה. כשסיימו את המלאכה, החליט האיכר להציץ לבאר כדי לראות מה עלה בגורל החמור השותק. להפתעתו מצא את החמור חי על שפת הבאר. מתברר שהחמור לא הרים ידיים, וכל ערימת עפר שהושלכה על גבו, ניער אותה ודרך עליה עד שהגיע לשפת הבאר. מה לומדים מאנקדוטה מרתקת זו? בפני החמור עמדו שתי אפשרויות: או להיקבר תחת ערימות העפר או להשתמש בהן כתשתית לחילוצו. ואכן, החמור החכם שיצר החיים גבר עליו בחר בחיים, באפשרות השנייה. והחמור כמשל. בשעת מצוקה ומשבר האדם ניצב בפני שתי אופציות הפוכות - להיכנע למצוקה ולקבור את עצמו תחתיה, או להתמודד איתה בגבורה ובנחישות ולגבור עליה. במילים אחרות - עליו להחליט אם לצנוח או לצמוח. לא רק להתגבר על המשבר אלא להשתמש בה כמנוף לצמיחה בחייו. שבת שוּבָה - כך נקראת השבת שלפני יום הכיפורים - מלשון תשובה, חזרה אל המקורות היהודיים שלנו, אחרי שעל-פי המסורת כל נשמות העם היהודי לדורותיו עמדו על הר סיני, וּמאז יש לנו יום יום חג - חג מתן תורה המתחדש ביחד עם הבריאה וּמחזור היקוּם מדי יום. אך שוּבה גם מלשון שוב ושוב. ומה הקשר לפרשת וילך, הנקראת בשבת מרוממת זו? שעל האדם כל הזמן להתקדם וללכת. שמתם לב שגם הֲלָכָה היא מלשון הליכה? התמדה היא מילת המפתח. לא להרים ידיים הוא שם המשחק. הֶחכם מכל אדם מגלה לנו את סוד הצדיק האמיתי, מנַיין הוא צומח להיות צדיק? התשובה המפתיעה היא מנפילותיו. כי "שֶבע יפול צדיק וקם". לא פעם אחת ולא פעמיים ולא שלוש - שבע פעמים הצדיק נופל, וּבכל פעם הוא קם מחדש. המספר שבע מסמל לא רק ריבוי, אלא גם קדוּשה! כל נפילה מחשלת את האדם, ומהווה מנוף לצמיחה, להתחדשות וּלהתקדשות. כמו בחיים הפיסיים, שבלי מחלות לא היינו מכירים בערך הבריאות, ובלי העוני לא היינו מעריכים את הפרנסה - כך גם בתחום הרוחני. חוויות והתנסויות שליליות מחשלות וּמביאות להכרת הטוב. יש לזכור שגם העם היהודי צמח מארבעים ותשעה שערי טומאה, שבו היה שרוי במצריים, מָעוז החטאים, הזימה והטומאה. כן, משָם, ממצולות הביבים, הוא צמח להיות עם סגולה, ממלכת כהנים וגוי קדוש. אגדת האוצר והנר הדולק בפרשה הקודמת פרשת ניצבים קראנו "שובה ישראל עד ה' אלקיך... כי קרוב אליך הדבר מאוד"... לי, ואולי גם לכם, זה מזכיר את הסיפור העממי הנודע על אייזיק העני שהרחיק עד לקרקוב, ששם מתחת לגשר, חלם, טמון אוצרו, רק כדי לגלות שם, מפי השומר שהאוצר שלו - כך חלם השומר - טמון אצלו בביתו מתחת לתנור. לא, זו לא בדיחה. בכל יהודי מקנן אותו אייזיק קטן. אז למה להרחיק עד להודו הרחוקה כדי לגלות את אוצר יהדותך, הנמצאת בתוכך, בפנימיותך, בנשמתך הטהורה? באמצעות התורה ומצוותיה תתחבר לעצמך, לנשמתך וּלבוראיך. מצווה מלשון צוותא. באמצעות המצווה המעצימה, המגבשת את זהותך וּמפתחת את אישיותך תגלה את כוחותיך הפנימיים הטמונים בך, תתחזק ותתרומם ותעשיר את חייך. נסיים באנקדוטה קטנה מפי רבי ישראל סלנט. פעם אחת, בעיצומו של חורף סגרירי, בחצות לילה, בעוד בני העיירה היהודית נמים את שנתם - ראה רבי ישראל, שחזר כמנהגו מבית המדרש, אור דולק מנצנץ מאחד הבתים. ניגש הרב לראות מי עדיין לא ישן בקור העז הזה בחשכת הלילה, כשגשמים עזים ניתכים ארצה. לתדהמתו הרבה מצא את הסנדלר, כשהוא רכון על הסדן ומתקן נעליים. "בשעה כה מאוחרת אתה עדיין עובד"? - תמה הרב. "כן", השיב הסנדלר, "כל זמן שהנר דולק, עוד אפשר לתקן". אם כך, אמר הרב שלמד לקח חשוב מאותו סנדלר, כל עוד שהנשמה מאירה ודולקת, עדיין אפשר לתקן. לעולם לא מאוחר מדי. בחזרה לסיפור שפתח את המאמר - זוכרים איך החמור הזקן, כסמל, התנער מעפרו לחזור לתחייה?
|
תאריך:
|
18/09/2018
|
|
|
עודכן:
|
18/09/2018
|
|
ציפי לידר
|
|
מותר האדם מן הבהמה היא החרטה. להיברא בצלם, זה להיברא כיצור היודע להעמיד עצמו במשפט, לשאת באחריות למעשים שהיו אפילו לא נודעו ברבים אלא לו בלבד, להשיח בינו לבינו באמת ובכאב ולהודות כי על דעת הבינה המאוחרת נוח היה לה לבינת הבוסר אילולי באה לעולם. החרטה היא מתת אלוהים הנותנת ביד האדם לראות את עברו כהווה בהתהוותו, וכשם שהוא כאן היום כן הוא שם היום, וכשם שהוא בוחר כל שעה בין המעשיר לבין המצער כן הוא ניצב בתחנה של התמול שפשוט איננה נסגרת, אף על-פי שהוא כבר לא יכול לצאת ממנה אלא לדרך בה בחר ללכת. על כן יש ייסורים בחרטה.
|
|
|
מתכנס לו הפרלמנט מתי שמתחשק לו. לפעמים ביום ששי (בהרכב מלא) ולפעמים בימי השבוע, כשלכמה אנשים נגמרה השלווה בבית. יושבים ומפטפטים. וכך, במסגרת הדיבורים השמצנו כל מיני מקצועות והקצף יצא בעיקר על עורכי הדין. אבל כולנו ידענו שצריך להתייעץ וראש וראשון למייעצים הוא עורך הדין. זה מקצועו וזה תחום עיסוקו, הסכימו. אך היה מי שהעיר, שבטלוויזיה מופיעים סניגוריהם של כל מיני חשודים והם מצהירים בקול גדול על חפותם של הקליינטים שלהם. משום מה, אותם עורכי דין אינם מופיעים ברבים כאשר הקליינט מורשע על-ידי בית משפט. טוב, אמרו תושבי הפרלמנט. איננו עבריינים ולא בסניגורים פליליים עסקינן. אנחנו מדברים על אלה שעוסקים בעניינים כלכליים.
|
|
|
מחר (יום ג', 18.9.18), ערב יום הכיפורים, תיפסק התנועה האווירית בנמל התעופה בן-גוריון בשעה 13:40 בנחיתת טיסה אחרונה של אל על והמראה אחרונה מנתב"ג ב-13:55, טרם סגירת המרחב האווירי של ישראל. המרחב האווירי ייפתח במוצאי יום הכיפורים בשעה 21:30 בנחיתה ראשונה בנתב"ג. ההמראה הראשונה מישראל לאחר צאת הצום צפויה בשעה 23:30 ביום רביעי בלילה.
|
|
|
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי והפעם - על תרמית אוסלו וארבע הערות על מלחמת יום הכיפורים גמר חתימה טובה
|
|
|
קרבים ובאים ימי תשובה לישראל. מי הוא נביא התשובה, זה המלמד את מהלך התשובה שמוביל לתיקון.
|
|
|
|
|
|
איתמר לוין
השופט ליאור גלברד שם לב לכל פרט בדיוני חדלות פרעון, גם כאשר יש הסכמות בין הצדדים, ודוחה בקשה חסרת בסיס לקיים דיון בדלתיים סגורות. חבל שהוא אינו מקפיד על עמידה בזמנים וכך נוצר על הב...
|
|
|
יוסי אחימאיר
"ביבי נקלה, ביבי נבל, ביבי מושחת, ביבי שקרן, ביבי מאוס, ביבי תחמן"... כך נפתח ביום שלישי מאמר בעיתון ה"הגון", שופר הפלשתינים - הארץ
|
|
|
עדנה ויג
משוררים רואים בשירה דרך לבטא את הדיוקן העצמי שלהם ואת חלומם כאן המשורר מבטא זאת כבר מראשיתו כעוּבּר, שגדל להיות משורר
|
|
|
אפרים הלפרין
המחשבה שתגובה לפרובוקציה תשנה את ה-דנ"א של אויבנו המוסלמים היא מחשבת סרק עלינו ליטול את היוזמה לידיים ולתקוף בהתמדה בנקודות הכי כואבות התגובה והנקמה הן נשק של עניים, ואנו לא כא...
|
|
|
עמנואל בן-סבו
הגולים בתוך עמם ראויים להרבה יותר ממילים יפות, מחיבוק אמיץ, מהשתתפות בצער המציאות, הם ראויים להיחקק באותיות של זהב על דפי ספר הגבורה הישראלי
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|