לא רק
רכבת ישראל סופגת ביקורת על רמת השירות בה ובמיוחד על האיחורים. ממשלת בריטניה הודיעה בשבוע שעבר על בדיקת מקיפה של שירותי הרכבת במדינה, שהופרטו וחולקו בין מספר חברות. אדריאן קווין מביע בדיילי טלגרף את החשש, כי למרות שמדובר בצעד חיוני – בסופו של דבר יהיה זה צעד סמלי בלבד והבעיות ייוותרו בעינן.
הן ממשלות השמרנים והן ממשלות הלייבור דגלו במודל אחיד של הפרטת הרכבות, והבדיקה הנוכחית מספקת הזדמנות יחידה במינה לפתוח דף נקי וליצור מודלים שישרתו בצורה הטובה ביותר את האינטרסים של הנוסעים ושל משלמי המיסים. חברות הרכבת התעלמו זמן רב מדי מכך שהן עסקים המשרתים לקוחות.
הבדיקה הופקדה בידי קיית' ויליאמס, לשעבר מנכ"ל בריטיש איירווייס – וקווין אומר שאלו חדשות טובות. בריטיש איירווייס יודעת משהו על התמודדות בשוק תחרותי, ובתקופתו של ויליאמס היא ניצבה מול המחלקה הראשונה החלומית של אמירייטס מצד אחד ומול הקווים המוזלים של רינאייר מצד שני. בריטיש איירוייס הייתה חייבת להסתגל כדי לשרוד. לא כל השינויים היו לטובה, אך בסך-הכל – לנוסעיה יש כיום הרבה יותר אפשרויות והם נהנים ממחירים נמוכים בהרבה מאשר בתקופה בה החברה הבריטית הייתה מונופול.
הלוואי שזה היה המצב עם הרכבת, נאנח קווין. למעשה, הרכבות המופרטות הן בדיוק ההפך. החברות אומנם מנוהלות בידי המגזר הפרטי, אך תחת הנחיות ממשלתיות קשיחות שלמעשה מונעות כל חדשנות והפחתת מחירים. לוחות הזמנים, אופי העצירות, עיצוב הכסאות – הכל נקבע בידי הפקידים בווייטהול. הבעיה הגדולה ביותר היא במודל הזכיינות, שכן למעשה כל חברה היא מונופול באזור שלה וכך לנוסעים אין אפשרויות בחירה.
כמעט בכל ענף שהוא, תחרות מניבה יתרונות עצומים ללקוח ולמשלם המיסים. באיזורים הבודדים בבריטניה בהם יש תחרות בין חברות רכבות, זה בדיוק מה שקרה: המחירים צנחו בצורה חדה ושביעות הרצון של הנוסעים זינקה לשיא. הנסיעה בחוף המזרחי של בריטניה זולה ב-32% מאשר בקווים המערביים, מסיבה פשוטה: שתי חברות מתחרות שם.
קווין מדגיש, כי תחרות אינה פתרון קסם לכל בעיותיה של הרכבת בבריטניה; להטיף לתחרות בכל מחיר מזיק כמו להטיף להלאמה בכל מחיר. מה שנחוץ הוא מגוון של אפשרויות שיותאמו לצרכי הנוסעים: אלו של נוסע מזדמן במערב וולס שונים לחלוטין מאלו של מי שנוסע מדי יום לאחת הערים הגדולות בממלכה. הרכבת חייבת להמשיך ולהיות שירות ציבורי חיוני, המעניק הזדמנויות כלכליות וחברתיות.
עם זאת, כאשר מדובר בקווים המחברים את הערים הגדולות ומשרתים בעיקר אנשי עסקים ונופשים, יש צורך בגישה הדומה יותר לזו של חברות התעופה: תחרות שתוריד את המחירים ותשפר את השירות, ופחות מעורבות ממשלתית. לדעת קווין, אין סיבה לכך ששלושה מתחרים לא יוכלו להגיע יחד לפחות לרווח של חברה אחת מאוחדת – ולמעשה צפוי שהוא יהיה גבוה יותר. בריטניה המציאה את הרכבת, ואימוץ המודלים המתאימים יכול להחזיר אותה לעמדת הובלה עולמית באמצעי תחבורה זה.
