באחרונה נשמעים קולות במר"צ על שינוי תדמית ועל פנייה חדשה ל"ציבורים חדשים". למעשה אלה סיסמאות בלבד, ועם שמות חדשים כדבוש ובוסקילה וסיפורי מעשיות על אהדתה המוסיקלית של
תמר זנדברג (יו"ר מר"צ) לזמרת מרגלית ("מרגול") צנעני, הרי שמר"צ עדיין נותרה אותה מר"צ אנטי דתית וארסית שדגל הלוחמה בדת ישראל תמיד יהיה דגלה העיקרי ולאוו דווקא דגלי השלום והשוויון יעמדו בראשה. רק הציבור הלא נורמטיבי וההזוי מצפון תל אביב - מיעוט שבמיעוט, הוא זה המכתיב לאנשי מר"צ את הקו הפוליטי שלהם גם אם שמות המשפחה הם מזרחיים. כל ה"פוזה" הזו של "ציבורים חדשים", איננה אלא עוד טוענה מיסיונרית להכניס את התועבות של מר"צ ואת השנאה שלה לדת ישראל ל"ציבורים החדשים" שאותם היא חושבת לדוג. ערב יום הכיפורים תשע"ט הוכיח ח"כ מוסי רז ממר"צ כי פניו אינם לשלום עם היהדות ועם ה"ציבורים החדשים", אלא שהוא ממשיך להיות אמון על ההסתה נגד כל דבר יהודי ויהיה זה הכי קונצנזואלי, ולשם כך אפשר גם להסית את הציבור הערבי נגד דת ישראל, במסווה של לחימה למען "שוויון" ולמען "אחוות העמים".
שמות חדשים עם השקפה ישנה
גם מוסי רז (
משה מזרחי לשעבר...) וגם דבוש ובוסקילה יודעים ששמם ומוצאם הוא רק "עלה תאנה" פופוליסטי של תועבתני מר"צ "לחדור לישראל האחרת" ולהדביק את ה"ציבורים החדשים" בכול התועבות והסטיות שמר"צ הפכה אותם לדגל. מזרחיים, ומעט דתיים באמת, אומצו על-ידי מר"צ כמנוף להפוך את הטוב היהודי לרע התועבתי. ה"דת היהודית" אצל אנשי מר"צ באה בצורת "נשות הכותל" התימהוניות ובצורת הרפורמים המחללים שבת ומועדי ישראל, האוכלים טריפות ונבלות ועורכים "בר מצווה" לכלבים. הפעם הסוגיה החדשה, לה נטפלו טפילי מר"צ, הייתה לא פחות ולא יותר מאשר יום הכיפורים הקדוש ללמעלה מתשעים אחוז של העם היהודי. ומשה מזרחי לשעבר - יוצא כורדיסטן העירקית, עמד בראש ה"פורים שפיל" הזה.
אי כיבוד אמונת הרוב
מה שהפריע לרז ולחבריו במר"צ הייתה העובדה שחופי הכנרת נסגרו לרגל החג הקדוש. בכל מדינה בעולם היו מכבדים סגירת חופי אגם זה או אחר ביום חג קדוש, ובמיוחד כשרוב רובם של תושבי העיר הגדולה שם (כטבריה למשל) שומרים בקנאות את היום הקדוש הזה. גם בבריטניה, בצרפת, ברומניה ובכל העולם הנוצרי התחבורה הציבורית וכול שאר השירותים הצבורים סגורים ביום "חג המולד" הנוצרי - ליומיים. טבריה הייתה מאז ומתמיד אחת מארבעת ערי הקודש בארץ ישראל, וזאת למעלה מאלף שנה לפני שיחפני מפ"ם ומר"צ חלמו להיוולד. בצר לו גילה רז כי הציבור היהודי לא ישתתף עימו בהסתה ההזויה שלו נגד יום הכיפורים ואז הוא פנה לציבור אחר, כדי להסית נגד היהדות ונגד רוב רובם של היהודים: לציבור הערבי, כביכול נחסמה הכנרת לפניו. השלום עם הערבים - פרי הזיותיו והסתותיו של רז, עובר דרך המלחמה בדת ישראל, ובכך הוא קיווה כי יגרום לקרע נוסף בין יהודים לערבים. אבל כשזה משרת את המלחמה ביהדות, אז, מה איכפת לו מהשלום היהודי-ערבי?
מוסי רז כמסורת היסטורית במר"צ
מוסי רז איננו הראשון המתגרה ביום הכיפורים הקדוש, ודרך ההתגרות הזו הוא מתגרה בכול הציבורי היהודי. הוא גם לא איש המר"צ הראשון שקורא לערבים להילחם ביהודים על-רקע שנאת ישראל. כבר באמצע שנות התשעים של המאה העשרים התגרתה ח"כ לשעבר
יעל דיין - אז במפלגת העבודה והיום היא כמובן חברת... מר"צ, בציבור היהודי בישראל כשהצטלמה ביום הכיפורים הקדוש בחוף ימה של תל אביב כאשר היא עוטה על עצמה ביקיני מינימאלי בלבד. אבל בעוד שהתגרותה של דיין נגד האמונה הדתית, הייתה אישית הרי שרז מזרחי התגרה השנה על בסיס ציבורי לא רק כדי להדגיש את שונותו אלא כדי לכפות את חילול היום הקדוש על כל עם ישראל, ובמיוחד על תושבי עיר הקודש טבריה שלחוף ים כנרת. בהפגנות השבת, אף הן בשנות התשעים של המאה העשרים, יצא נציג אחר של אותה מר"צ (בעיריית ירושלים), ארנן יקותיאלי שמו, וקרא לערביי מזרח ירושלים לסייע לו ולמר"צ להפגין בכביש בר-אילן בירושלים כדי לפתחו ללא תנאי. ערביי מזרח ירושלים כמובן סירבו. רז לא למד מהעבר והוא שוב חוזר לציבור הערבי ומסיתו נגד דת ישראל.
הסתת הציבור הערבי לשם פוליטיקת דמים
אנשי מר"צ ברובם, ורוב יהודי
חד"ש ושאר יהודי השמאל הציוני והלא ציוני עימם, הם מיעוט שבמיעוט בקרב העם היהודי וכל תכליתם הפוליטית היא לייצר יהודים שאינם יהודים ויהדות שאיננה יהדות. קרבתם לציבור הערבי והנפת דגל השלום מנוצלת על ידם כדי להמאיס את דת ישראל על כל נכרי, ובמיוחד ערבי, ולהסית שהסיבה לשפך הדמים היא הדת. שנאתם לדת ישראל מזכירה את האנטישמים החשוכים ביותר, שלא פעם טענו כי כל הצרות באות בגלל היהודים, ובעיקר בגלל היהדות. כל תרבות הדו-קיום שלהם עם הציבורים הנוצרים והמוסלמים בישראל איננה שואבת מהיהדות דבר וחצי דבר.
למעלה מאלף שנה הייתה קיימת במזרח ובמגרב הערבי מערכת הכבוד של דו-קיום יהודי-ערבי שנשענה בעיקר על כיבוד דת הזלת. יהודי ארצות ערב וארצות האיסלאם ידעו להוקיר את דת השליטים אבל גם הגיעו להוקרה זו כיהודים הגאים בדתם, וכך גם השלטון המוסלמי כיבד אותם. שר האוצר העירקי של שנות שלטון המלך פייסל שם היה יהודי בשם יחזקאל ששון, שכאשר באו להחתימו בשבת על צו כלכלי במו"מ עם ממשלת טורקיה הרי שהוא דחה את מארחיו עד לאחר ההבדלה של מוצ"ש והם ניאותו לכך וכיבדוהו. כאשר יהודים ביקרו בחג מוסלמי הם עשו זאת ללא חילול שבת, ללא רמיסת התורה ובגדרי הכשרות, ואילו המוסלמים החזירו להם ביקורים דומים בחגיהם. אבל לא לדו-קיום הזה שואפים שונאי הדת ממר"צ, מיהודי חד"ש ושאר אנשי השמאל היהודי ההזוי. הם תמיד יבקרו את הערבים בחגים הדתיים שלהם (מוסלמים ונוצרים) בחילול שבת יהודית או בחילול חג יהודי. הם תמיד יאכלו טריפות ונבילות בפרהסיה לעיני המוסלמים והנוצרים ויותר מכול הם יגדפו באותן הזדמנויות את דת ישראל ואת האמונה שבזכותה הם עצמם שרדו.
הם גם יעשו הכל על-ידי הסתה מניפולטיבית, להרחיק את הדתיים והחרדים היהודים ממפגש עם הערבים ובמקום זאת הם יציגו את הרפורמים הקיצוניים והאנטי דתיים כדתיים. הרחוב הערבי חייב לזכור כי הציבור הערבי בארץ ובמדינות ערב ידע לכבד את צום יום הכיפורים היהודי וכי איש מקרב שומרי המצוות היהודים איננו מתכוון "לזרוק את הערבים מהכנרת", כדברי המסית משה מזרחי - רז. מי בכלל מהערבים מגיע בהמוניו לכנרת?! אלה שחפצים לרחוץ שם דווקא בכיפור הם יהודים הזויים ואומללים חסרי יהדות, אבל לצורך ההסתה הם גם המציאו את "אפליית הערבים בכנרת", כדי להיבנות אלקטוראלית על קולות דמיוניים ברחוב הערבי, לאחר שהרחוב היהודי הקיא אותם. זו השיטה של פרחחי מר"צ להעביר קולות ערבים ממחנה ה"רשימה הערבית המשותפת" למר"צ.
ההפך מ"מחנה שלום"
מר"צ איננה בעיקר "מחנה שלום" משום שכאשר מדובר על הגירה של זרים לבנים לישראל, על חשבון הערבים, הם מיד יקפצו על המציאה, ובעיקר אם יצטרפו הללו לעם ההזוי שלהם עוד ועוד עב"מים על חשבון המלחמה ב"דמוגרפיה החרדית". במר"צ יעדיפו תמיד רב לאומני-יהודי רק משום היותו "ליבראל" בענייני הדת לעומת חרדי מתון אך "חשוך" דתית. העיקר במר"צ הוא לרדוף אחר קיומה של דת ישראל ולשם כך הם יתחפשו למסייעים לחרדים בענייני פטור צבאי כדי להגיע לשכונות החרדיות ולהסית את הנשים הדתיות נגד בעליהן וכך גם לנסות להרוס עוד תא ועוד משפחה דתית. מר"צ איננה "גוש שלום" שמתרכזת בענייני מדיניות חוץ. מר"צ היא מפיקה היסטורית, וכך תישאר, של מלחמה ביהדות וכפייה חילונית, וכמובן למופעי תועבה. ההסתה נגד יום הכיפורים באה לנסות להחדיר בדלת האחורית גם ברחוב הערבי את הארס האנטי דתי בכלל, ומהדלת הקדמית להגביר את השנאה ליהדות.
עצה לערבים
את השורות הללו מסתמא קוראים לא מעט ערבים אדוקים באיסלאם או ערבים נוצרים, ובעיקר מנהיגותם. טוב יהיה אם הערבים בישראל - בהנהגת ה"רשימה הערבית המשותפת", ימשיכו לפעול בדרך של כבוד לדת היהודית כדי שאנשים כמותנו יוכלו להילחם למען כבוד וזכות האיסלאם הנצרות להתקיים בכבוד במדינה הזו. מסיתי מר"צ הם מחרחרי מלחמה שהשותפות הערבית עימם ועם הרפורמים מעלה רק חרס. כדאי להזכיר לקוראים הערבים כי במדינות ערב השלטונות כיבדו אך ורק את הרבנים היהודים האמיתיים ומסרו לידיהם את היהודים שהעזו לצאת ממסגרת היהדות. ואסיים בסיפור שאירע לפני כשנתיים בכפר קאסם - במסגרת ציון 60 שנה לטבח בכפר קאסם.
האמת ההיסטורית של ח"כ עיסאווי פרג'
ישבנו בביתו של ראש העיר. היינו אז משלחת חרדית ענפה, ובתוכה גם רבנים מ"אגודת ישראל", ואפילו מה"מזרחי". יחד עימנו הגיעו גם אנשי ה"עדה החרדית" וחסידות סאטמר. כולנו באנו להביע - כגוש חרדי, את הזדעזותינו מהטבח ההיסטורי ולהדגיש כי בוודאי שהיהדות החרדית והדתית סולדת ומגנה אותו עד עפר. ואז קם בתורו לנאום, ח"כ עיסאוויי פרג' ממר"צ, בן העיר כפר קאסם ואשר משפחתו שיכלה מבנייה ברצח. בין שאר דבריו ציין ח"כ פרג' עובדה היסטורית נכונה ומדהימה, שהחינוך הציוני נמנע מלהדגישה. ח"כ פרג' הדגיש כי ההיסטוריה מוכיחה כי כאשר הערבים והאיסלאם שלטו והיה להם טוב בכול מקום ומקום הרי שכך היה גם טוב ליהודים שהיו נתיניהם. והוא התכוון כמובן לימי הזוהר היהודיים בספרד המוסלמית, בעירק של הגאונים וכמובן באימפריה העו'תמנית. את הדברים הללו, בצירוף העובדה ההיסטורית כי באותם ימים האיסלאם והיהדות התבטאו בדת בלבד, היה טוב שמר פרג' ישא לפני חבריו במר"צ. הוא גם יוכל לספר להם כי הרבנים היהודים בארצות האיסלאם היו קדושים בהיותם דתיים ולאוו דווקא אותם "רבאיים" רפורמים שנוסעים בשבת ומעלים כלב ל"בר מצווה". פרג' הוא אדם בעל אישיות עצמאית ואמיצה והייתי מצפה ממנו לצאת נגד העלייהום של רז מזרחי וחבריו נגד יום הכיפורים בדיוק כפי שיצאו במפלגת העבודה נגד ח"כ
מרב מיכאלי, כשזו יצאה נגד מסגרת המשפחה המסורתית.
