|   15:07:40
דלג
  איתמר לוין  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך

שישה בשישי

סוכת שלומך

את מי הייתי מפגיש בסוכה, בתקווה שהיא תשכין ביניהם שלום? הנה כמה מחשבות על זוגות של יריבים לאורך קורותיו הארוכות של העם היהודי, בתפילת "ופרוס עלינו סוכת שלומך" ובברכת חג שמח
28/09/2018  |   איתמר לוין   |   כתבות   |   חגים ומועדים   |   תגובות
להכיר ולדבר [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]

האושפיזין שלי
איתמר לוין
את מי הייתי רוצה לארח בסוכה, לשיחה על סוגיות שמציקות לי? כמה דמויות מן העבר הרחוק והקרוב, שעם כל אחת מהן הייתי שמח מאוד לברר הן שאלות רוחב והן שאלות נקודתיות
לרשימה המלאה


הלל ושמאי
"חיבה ורעות היו נוהגים" [צילום: דוד שי]

שני גדולי התנאים הללו נמצאים בראש הרשימה לא רק מבחינה כרונולוגית, ולא רק בשל המחלוקות הרבות ביניהם, אלא גם ובעיקר כדי ללמד שמחלוקת אינה מריבה ודעות שונות אינן עילה למלחמה אישית. להפך: המשנה והגמרא מלאות בדוגמאות לכבוד ההדדי ששרר הן בין הלל ושמאי עצמם והן בין תלמידיהם, שנודעו כבית הלל ובית שמאי.

המשנה מתארת מספר פעמים כיצד בית הלל ובית שמאי מתדיינים בהלכה – אלו מביאים ראיות לדבריהם ואלו מביאים אסמכתאות משלהם, אלו מפריכים ואלו משיבים, אלו שואלים ואלו מקשים. בכל המקרים הדיון הוא לגופו של עניין. בחלק מן המקרים מודה אחד הצדדים שהצדק עם חברו ומודיע שמעתה יפסוק כמותו. בשום מקרה אין כל זכר לעלבונות.

השיא הוא בדברי הגמרא (מסכת יבמות, דף י"ד): "אף על-פי שנחלקו בית שמאי ובית הלל, אלו אוסרים ואלו מתירים, לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל ולא בית הלל מבית שמאי. ללמדך, שחיבה ורעוּת נוהגים זה בזה, לקיים מה שנאמר: 'והאמת והשלום אֶהבוּ'". הם אהבו את האמת ואהבו את השלום בה במידה. הם לא ויתרו על מה שלדעתם הייתה האמת ההלכתית, כשם שלא ויתרו על השלום ביניהם. לכן הפכו בית הלל ובית שמאי לדוגמה המובהקת למחלוקת שהיא לשם שמים – כי התנהגותם הוכיחה זאת.

הגאון מווילנה ובעל ה"תניא"
אולי היו מבינים שדרכיהם אינן מתנגשות

אחד הפילוגים הקשים ביותר בתולדות העם היהודי היה בין החסידים למתנגדים, החל מן המאה ה-18 ועד לשנים האחרונות (שרידים שלו עדיין קיימים בחלוקה המפלגתית בין אגודת ישראל החסידית לדגל התורה הליטאית, ופה ושם בחיי היום-יום החרדיים). והמחלוקת הקשה ביותר בתוך הפילוג הקשה הזה הייתה בין ר' אליהו, הגאון מווילנה, לבין ר' שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד ומחבר ספר ה"תניא".

ההיסטוריונים עודם חלוקים בשאלה מדוע התנגד הגאון בצורה כה נחרצת וקשה לחסידות. האם היה זה משום שנחרד מחריגותיה מן ההלכה? האם חשש שהיא תהפוך לתנועה משיחית נוסח השבתאות? האם לא יכול היה להסכים להורדת קרנם של תלמידי החכמים לטובת פשוטי העם? או שמא היו מי שחרחרו ריב מסיבותיהם שלהם? במיוחד חלוקות הדעות בשאלה מדוע דחה הגאון על הסף את כל הנסיונות להפגישו עם הרבי.

כהיסטוריון בהשכלתי אני מאוד לא אוהב את השאלה "מה היה קורה אילו", אבל במקרה הזה – היא מתבקשת ומצערת. מותר לקוות שר' אליהו היה רואה שר' שניאור זלמן הוא תלמיד חכם עצום ושיש ביניהם גם הסכמות הלכתיות, למשל לגבי זמני התפילות. מותר לקוות שר' שניאור זלמן היה רואה את הנהגותיו העילאיות של ר' אליהו, ואת היקף ידיעותיו לא רק בתורת הנגלה אלא גם בתורת הנסתר. מותר לקוות שהשניים היו לכל הפחות מתחילים להבין שדרכיהם שונות, אולי אף מקבילות – אך לא מתנגשות. מי יודע כמה עוגמת נפש הייתה נמנעת. מי יודע כמה משפחות לא היו נקרעות לגזרים. מי יודע כיצד הייתה יהדות אירופית מאוחדת מתמודדת עם אתגרי השנים הבאות.

רוטשילד והאיכרים
לא ממש תקשר אלא הוציא את פסק דינו

סיועו של הברון בנימין (אדמונד) רוטשילד למושבות ארץ ישראל בשני העשורים האחרונים של המאה ה-19 הוא מן המפורסמות ביותר בתולדות הארץ. הרבה פחות ידועות שתי ההתמרדויות נגדו, שהתחוללו דווקא במושבה הראשונה לה סייע – ראשון לציון. הרקע לשתיהן היה התנהלותם של פקידי הברון, אשר נשלחו מפריז, היו רחוקים מרעיונות יהודיים לאומיים ורדו באיכרים, אליהם התייחסו כצמיתים או כאוכלי לחם חסד.

בשנת 1883 יצאו איכרי ראשון נגד שמואל הירש, מנהל מקווה ישראל ומי שהיה נציגו של הברון בארץ, ונגד הגנן גוסטב דינור ששיגר הברון, לאחר שלא סיפקו להם כלי עבודה ובהמות – ואז קנסו אותם על האיחור בחרישה ובזריעה. ישראל בלקינד, מנהיג ביל"ו, התלונן בשמם בפני רוטשילד – אך הלה הגיב בחריפות, אמר שאינם ראויים לחסדיו, הורה להם לשמוע בקולו של דינור וגירש את בלקינד מהמושבה.

את המרד השני והמשמעותי יותר הנהיג, ארבע שנים מאוחר יותר, יוסף פיינברג – מי שגייס את ברון לעזרת היישוב (לצידו של הרב שמואל מוהליבר). העילה המיידית הייתה התנגדותו של מיכאל (מיכְל) הלפרין, מגיבורי העלייה הראשונה, להתנהלותו של פקיד הברון, יהושע אוסוביצקי, ובמיוחד לכך שהעניק את המונופול על מכירת הבשר במושבה לאחד מקרוביו – והלה כמובן הזניק את המחירים. העיתון "היום" דיווח, כי העימות הגיע עד כדי ירי באש חיה של אוסוביצקי על מתנגדיו. רוטשילד עצמו הגיע לראשון לציון כעבור חודשיים וכפה פשרה: אוסוביצקי הוחלף ופיינברג ותומכיו גורשו מהמושבה.

במבט לאחור אחרי 130 שנה, אפשר להבין את שני הצדדים: המתיישבים לא הסכימו להיות כפופים לביורוקרטים זרים, ורוטשילד לא יכול היה להשלים עם כפיות טובה. אלא שהם מעולם לא ממש תקשרו. האיכרים התלוננו, הברון שמע את תגובת פקידיו והוציא את פסק הדין. התחושה היא, ששיחות ישירות וגלויות לב היו מביאות להבנות – כי בסופו של דבר, גם בלקינד וגם פיינברג וגם רוטשילד רצו בכל ליבם את אותו הדבר: ליישב יהודים יצרניים בארץ ישראל.

הרב קוק והרב זוננפלד
נפגשו באירועים ויצאו יחדיו למסע

הרב יוסף חיים זוננפלד היה רבו של היישוב הישן בירושלים בתחילת המאה ה-20, אותה קבוצה שהתנגדה בחריפות לציונות ולרב אברהם יצחק הכהן קוק שתמך בה. במישור האישי – מספר שמחה רז, ביוגרף בולט של הראי"ה – היו ביניהם כבוד וידידות. כך למשל, נפגשו פעם שני הרבנים בכניסה לבית בירושלים – והחלו לכבד איש את רעהו להיכנס ראשון. לבסוף שלח הראי"ה את ידו, פתח את הדלת השנייה, הניח את זרועו על כתפו של הרב זוננפלד והם נכנסו יחדיו.

הרב קוק והרב זוננפלד חתמו יחדיו על כרוזים, למשל נגד משחקי כדורגל בשבת ולסיוע ליהודי רוסיה. במיוחד נודע מסע המושבות אליו יצאו יחדיו בשנת 1913, בו ביקרו במשך חודש ב-26 יישובים. השניים נפגשו פעמים רבות, שוחחו, התווכחו, לא שכנעו זה את זה – אך כאמור, הכבוד וההערכה ההדדיים היו אמיתיים.

אז את מי הייתי מכניס לסוכה? בעיקר את מי שרואים את עצמם כהולכים בדרכו של הרב זוננפלד, ומתייחסים בבוז עד כדי שנאה כלפי מי שהולכים בדרכו של הרב קוק. בציונות הדתית מצטטים דברי תורה, אגדה והלכה של גדולי הציבור החרדי – בעוד שם, ככלל, מתעלמים לחלוטין מגדולי תורה שכל חטאם הוא בציוניותם. הייתי מביא אותם לסוכה, יחד גם חובשי כיפות סרוגות, כדי שילמדו קצת על דרכיהם של רבותיהם לפני מאה שנה, כדי שייזכרו בכמה מצוות ומידות של בין אדם לחברו, ושיראו שגם תחת כיפה סרוגה יכול להיות ראש תורני. ואת הכיפות הסרוגות הייתי מלמד לראות, שלא כל הכיפות השחורות אותו הדבר, ושגם שם יש אוהבי ישראל וארץ ישראל.

אנילביץ ופרנקל
לא הצליחו להתעלות ולהתאחד

"אבל הם נאצים!", זועק ז'וז'ק באוזניהם של מרדכי אנילביץ ופאבל פרנקל במערכון הכואב של "היהודים באים" על מרד גטו ורשה. זה לא עוזר: הארגון היהודי הלוחם (אי"ל) של אנשי השמאל בראשותו של אנילביץ והארגון הצבאי היהודי (אצ"י) של אנשי הימין בראשותו של פרנקל נלחמים בנפרד. אומנם בתיאום, אבל בנפרד. בסיומו של המערכון מתגלה שעמדות שני הארגונים מצויות במרחק של מטר זו מזו, ולמרות זאת אנילביץ ופרנקל אינם מסוגלים לשוחח במישרין ודוחים את נסיונות התיווך הנואשים של ז'וז'ק. ומעל גופתו הם קובעים שהאויב האמיתי הוא הארגון האחר.

זה בכלל לא משנה מדוע שני הארגונים לא התאחדו – האם בגלל היריבויות האידיאולוגיות מן העבר או בגלל שיקולים אישיים מן ההווה. העובדה נותרת בעינה: במרד גטו ורשה, כמו ברוב קהילות אירופה ההולכות ומושמדות, נותרו ואף נוצרו מחלוקות קשות. כמעט כל מנהיגי הציבור היהודי לא הצליחו להתעלות ולהתייצב יחדיו מול הנאצים ומשתפי הפעולה המקומיים.

לא משנה כמה אני קורא ולומד על השואה. התופעה הזאת גורמת לי שוב ושוב לסמן סימני קריאה בשוליהן של אותן פסקאות – כי אין מילים שיכולות לתאר את הכאב המהול בזעם שהן מעוררות. בחלק ניכר מן המקרים אפילו לא נעשו נסיונות של ממש לגשר על הפערים. כך היה גם ביישוב היהודי בארץ ישראל, שאפילו את משלחת ההצלה לאיסטנבול בנה על-פי מפתח מפלגתי. וזהו אחד הלקחים הבולטים מן השואה שספק אם נלמד והופנם במלואו: הצלת חייו של יהודי אחד שווה וחשובה יותר מכל יריבות.

בן-גוריון ובגין
פגישה ערב המלחמה [צילום: בית בן-גוריון]

בכניסה למטבח ביתו של דוד בן-גוריון בשדרה הנושאת את שמו בתל אביב ניצבים שולחן צנוע ושני כסאות. יום אחד בחודש מאי 1967 נוסף כאן כסא שלישי, וסביב השולחן התיישבו בן-גוריון, מנחם בגין ועזר ויצמן שהיה אז ראש אג"ם. באותם ימים דרמטיים שערב מלחמת ששת הימים התפייסו שניים מהיריבים המרים ביותר בתולדות הפוליטיקה הישראלית, כאשר בגין הציע למנות את בן-גוריון לראש הממשלה ואילו בן-גוריון תמך בכניסתו של בגין לממשלה.

בניגוד ליריבויות בולטות אחרות (בן-גוריון ולוי אשכול, יצחק רבין ושמעון פרס), זו של בן-גוריון ובגין נבעה ממניעים אידיאולוגיים ולא ממניעים אישיים. בן-גוריון ראה בבגין מנהיג דמגוגי ימני מסוכן, המזכיר ימים אפלים ולא-רחוקים; בגין סבר שבן-גוריון הוא מנהיג כוחני הנוטה לרודנות וסוציאליסט השוגה בתכלית. ב"ג הורה להסגיר אנשי אצ"ל לבריטים, משום שהארגון לא קיבל את מרות המוסדות הנבחרים; בגין סבר שהסוכנות היהודית מתרפסת בפני הבריטים. בן-גוריון שוכנע שהספינה "אלטלנה" נועדה להפיל את הממשלה הנבחרת בעיצומה של מלחמת העצמאות; בגין ראה את טיבוע הספינה בפקודתו של ב"ג כאסון לאומי. ב"ג החליט לקבל את השילומים מגרמניה כדי להציל את כלכלת המדינה; בגין טען שמדובר במכירת דמם השפוך של קורבנות השואה.

לשניים היו אין-ספור הזדמנויות להיפגש בארבע עיניים, אך הם העדיפו להתעמת בצורה חריפה מעל בימת הכנסת. "האיש היושב לימין ח"כ באדר", כינה ב"ג את בגין כדי שלא לנקוב בשמו. "ספסרים עריצים", כינה בגין את ב"ג על-רקע הסכם השילומים. אני משער, שאילו היו מצליחים לשים בצד את המשקעים – היו מגלים ששניהם אוהבי ישראל בכל ליבם, ששניהם משכילים ברמ"ח איבריהם, ששניהם רוצים את טובת העם, ששניהם מאמינים בדמוקרטיה ובשלטון החוק. נכון, הם היו מגלים גם ששניהם רוצים לשלוט וששניהם בטוחים שאין מתאימים מהם; אבל את זה בעצם ידעו עוד קודם לכן. בסופו של דבר הפיוס בא – ובמידה רבה סלל את דרכו של בגין לשלטון, עשור מאוחר יותר.

תאריך:  28/09/2018   |   עודכן:  28/09/2018
איתמר לוין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  חגים ומועדים
שְׁמִירַת אֵמוּנִים
27/09/2018  |  עו"ד אברהם הללי  |   מאמרים
נשיא המדינה ראובן ריבלין ורעייתו נחמה פתחו את שערי בית הנשיא וכמיטב המסורת מארחים את אזרחי ישראל בסוכתם. סוכת הנשיא עומדת השנה בסימן "חוגגים בריאות", והוא כולל מגוון פעילויות לכל המשפחה בגינת בית הנשיא בשיתוף משרד הבריאות.
27/09/2018  |  מירב ארד  |   חדשות
שמחת תורה מסיימת את שרשרת חגי תשרי באווירה יותר שמחה. אם בראש השנה וביום הכיפורים היינו תחת אימת הדין, הרבינו בתפילה וביום כיפור הוספנו את התענית, הגיע חג הסוכות ואיחד אותנו, את כלל ישראל. כעת בשמחת תורה אנו פוגשים את כלל ישראל באווירה יותר נעימה ויותר שמחה ללא אימת הדין.
27/09/2018  |  חניאל פרבר  |   מאמרים
אירוע שמחת בית השואבה המרכזי בהשתתפות הראשון לציון הרב יצחק יוסף, שאמור היה להתקיים בגן התקווה בתל אביב הועתק, למרות שמארגני האירוע נערכו להגעת אלפים. האירוע, שבו יופיעו הזמרים חיים ישראל ושלמה כהן, היה צפוי להיערך בהפרדה בין גברים ונשים.
26/09/2018  |  עידן יוסף  |   חדשות
עם ישראל יצא בהמוניו לאתרי הטבע והיערות ברחבי הארץ במהלך היום ראשון של חול המועד סוכות. רשות הטבע והגנים דיווחה כי כ-120 אלף מטיילים פקדו את שמורות הטבע, וכ-7,000 איש לנו בחיוני הלילה בערב החג. האתרים הפופולריים היו - מצדה, ממשית, אשקלון, קיסריה, גן השלושה, הבניאס, תל דן ואכזיב.
25/09/2018  |  מירב ארד  |   חדשות
רשימות נוספות   /   חגים ומועדים  /  מי ומי  
בני עקיבא מסייעים לקשישים בבניית סוכה  /  איציק וולף
1,728 בני אדם נזקקו לטיפול רפואי  /  איציק וולף
חשבון-נפש יהודי בתפילה לשנה טובה  /  מחלקה ראשונה
שעון קיץ כל השנה   /  ראובן לייב
העממי שבין חגי ישראל  /  ראובן לייב
מעבר חד בין יום כיפור לסוכות   /  חניאל פרבר
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il