ועידת המפלגה השמרנית הבריטית נפתחת היום (יום א', 30.9.18) בעיר ברייטון, כאשר מנהיגותה של ראש הממשלה, תרזה מיי, מעורערת מאי פעם - בעיקר בשל המחלוקת הפנימית והמשבר החיצוני סביב הברקזיט. מיי מתכוונת להציג בפני באי הוועידה והציבור את תוכניותיה עד לשנת 2022 – מועד הבחירות הבאות – אך רק מעטים סבורים שהיא תשרוד עד אז. העיתון טיימס מציג את המועמדים העיקריים המתמודדים כרגע על מנהיגות המפלגה וראשות הממשלה.
בוריס ג'ונסון, לשעבר שר החוץ מנהיג המחנה הדוגל בהינתקות מירבית מ
האיחוד האירופי והיריב הבולט ביותר של מיי מאז התפטרותו ממשרד החוץ בשל המחלוקת על הברקזיט. הציבור מכיר אותו היטב, והעובדה שנבחר פעמיים לראש העיר לונדון – הנחשבת למעוז של הלייבור – מלמדת על יכולתו למשוך מצביעים. מצד שני, רבים אינם מחבבים אותו, והשנתיים שלו במשרד החוץ העלו ספקות בנוגע ליכולותיו המינהליות. הסיכוי שלו: ארבע לאחת.
שר הפנים, סאג'יד ג'ייוויד יתרונו נובע דווקא מהרגע המאוד-בלתי-רגיל שלו ביחס לשמרנים: בנו של נהג אוטובוס פקיסטני שלא למד באוקספורד או בקיימברידג'. הוא השתמש ברקע זה כדי לנסות ולהפיג את חששות הציבור בנוגע לעמדות המפלגה ביחס להגירה. ג'ייוויד גם מוכן להתעמת עם עקרונותיה של מיי. חולשותיו: לא ידוע במה באמת הוא מאמין. תומכי הברקזיט לא שכחו שבמשאל העם ב-2016 הוא תמך בהישארות באיחוד האירופי. יש התוהים אלו הישגים יש באמתחתו מהמשרדים בראשם עמד. הסיכוי שלו: שש לאחת.
ג'ייקוב ריס-מוג, חבר פרלמנט דעותיו בנוגע לבקרזיט זהות לאלו של הגרעין הקשה השמרני – אך פחות מושכות בקנה מידה לאומי. סירובו להתאים את תדמיתו לנורמות של המאה ה-21 מהווה גורם משיכה שמעבר לאידיאולוגיה שלו. ריג-מוג למעשה לא התנסה בסוגיות אחרות, והשמרנות החברתית שלו נחשבת לקיצונית אפילו בקני המידה של מפלגתו. הסיכוי שלו: שמונה לאחת.
שר החוץ, ג'רמי האנט אופיו ומתינותו יכולים לסייע לאחות את הקרעים במפלגה השמרנית המפולגת. שירת תקופת שיא כשר הבריאות והוכיח שהוא יודע להתנהל במסדרונות ווייטהול. בעל אידיאולוגיה גמישה: ב-2016 תמך במשאל עם חוזר וכיום תומך בברקזיט – דבר העלול לפגוע באמון בו. מאחר שהוא מכהן בממשלה מאז 2010, יהיו שיתהו האם הוא האדם המתאים לשנות את המפלגה. הסיכוי שלו: עשר לאחת.
מייקל גוב, השר לאיכות הסביבה יתרונותיו: תמך בלב שלם בברקזיט, פעל לאיחוי הקרעים במפלגה, הוביל סדר יומי רדיקלי בכל משרד שבראשו עמד. חסרונותיו: הימין השמרני לא אהב את העובדה שאימץ את תוכנית צ'קרס של מיי לפרישה מהאיחוד, התמודדותו על ההנהגה ב-2016 הייתה איומה ובכל אגפי המפלגה כועסים על בגידתו בראש הממשלה דאז
דייוויד קמרון ולאחר מכן בג'ונסון. הסיכוי שלו: עשר לאחת.
פני מורדנט, השרה לפיתוח בינלאומי דווקא משום שהיא כמעט ואינה מוכרת לציבור, יש למורדנט סיכוי לבנות תדמית מוצלחת ולגשר על הפערים עם הליברלים במפלגה. מכהנת בממשלה – ובתפקיד זוטר – פחות משנה. בפעם האחרונה בה הביעה עמדה בנושא בינלאומי מרכזי, טענה ללא בסיס שבריטניה יכולה להטיל וטו על-כניסתה של טורקיה לאיחוד האירופי. הסיכוי שלה: 16 לאחת.
אסתר מק'וויי, שרת העבודה והגמלאות המועמדת שתמשיך לדחוף לרפורמה בשירות הציבורי, לשמרנות פיסקלית ולפרישה ברורה מאירופה. כמגישת טלוויזיה לשעבר, מק'וויי עוברת מסך היטב ונודעה בתגובותיה ההומוריסטיות למתקפות מצד הלייבור. היא עשויה להוות כוח מושך למי שיפרשו מהלייבור. החסרונות שלה: עלולה לאבד את מה שנותר מבסיס התמיכה של השמרנים בקרב התומכים בהישארות באירופה. קיימים סימני שאלה בנוגע לתפקודה המיניסטריאלי. הסיכויים שלה: 66 לאחת.
טיימס ממפה גם את המחנות העיקריים שיתגוששו בשבוע הקרוב. הראשון: הגרעין הקשה של דורשי פרישה חדה ככל האפשר, בראשות ריצ'רד קלאוויי, יו"ר המפלגה במחוז הבחירה של מיי, ופטרישיה סובי, יו"ר המפלגה במחוז טורידג' ומערב דבון. השני: אנשי העסקים הרוצים פרישה רכה, ובראשם מנכ"ל איגוד העסקים, קרולין פיירביירן, קתרין בנט מחברת איירבס ורלף ספת' מקבוצת יגואר-לנדרובר.
השלישי: תומכי הפרישה הקשה בראשות שר הברקזיט לשעבר, דייוויד דייוויס, ולצידו מארק ריז-מוג והשרים לשעבר פריטי פאטל ותרזה ויליירס. הרביעי: מחנה קטן התומך במשאל עם חוזר, בראשות השרות לשעבר אמבר ראד וג'סטין גרינינג. החמישי: אנשי הכספים, המופקדים על גיוס 25 מיליון הליש"ט להם זקוקה המפלגה מדי שנה, ואשר מתנגדים למדיניות הברקזיט של מיי, ובראשם התורמים הכבדים דייוויד הרדינג וג'רמי הוסקינג.
