|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
רופא מומחה חב"דניק הציע לפציינט להניח תפילין לפני הטיפול הרפואי כדי "להגדיל את סיכויי ההצלחה"; לאחר ויכוח הסכים הפציינט לקבל את הבקשה המוזרה אך הרגיש כמו אישה שנאנסה בניגוד גמור לרצונה
|
|
תנאי להצלחה טיפולית [צילום: גרשון אלינסון/פלאש 90]
|
|
|
|
|
במדינה בה קיים ערב רב של אזרחים, חי ומתפקד סוג אחד, זר ומוזר, המאמין באמונה שלמה כי אדם בשר ודם שחי בעולמנו הוא לא אחר מאשר המלך המשיח. וגם אחרי שהלך לעולמו ונקרא לישיבה של מעלה, בעיני מאמיניו הוא עדיין חי וקיים. לחבורה הזו קוראים חב"ד ושם משיחם הוא מנחם מנדל שניאורסון או בשפתם: הרבי מלובביץ. לעדת המאמינים הזו יש תסמונת מאפיינת המפרידה אותם מכל הלהקות החרדיות האחרות - הם עובדים למחייתם ואינם שולחים את ידם לקופה הציבורית. יש בהם עורכי דין, מורים וגם רופאים.
והנה סיפור, כולו אמת ויציב, המעיד על המוזרות של עדה זו. ידיד קרוב שלי נזקק לשרותיו של רופא מומחה כדי שימצא מזור לסבלו. רופא זה נוהג לקבל פציינטים רק באופן פרטי, תמורת תשלום כמובן. לאחר שהמתין לא מעט נקבע לו תור. הקליניקה של המומחה הזה הייתה מסודרת היטב. ייחודה היה בכך שעל קירותיה היו תלויות תמונות נאות של הרבי. על שולחנו של הרופא החב"דניק היו כלי עבודה של רופא, כמנהג הרופאים וגם ערכת תפילין.
הרופא הטוב הזה שזקנו היה עב פתח את המפגש הרפואי בסדרת שאלות כדי לרדת לסוף הבעיה של ידידי. בתוך זמן קצר הכל היה ברור לו וידידי חש אמון ביכולת המקצועית של המומחה והיה מוכן ומזומן לקבל את הטיפול שהוצע. הרופא הוציא מארון התרופות בקבוקון עם נוזל שקוף, מילא מן התוכן הרפואי מזרק, הניח את המזרק על השולחן וכאן החלה שיחה מוזרה.
"הסיכוי שהטיפול שאני מציע לך יצליח הוא חצי חצי" הסביר הרופא. "קיימת רק דרך אחת לשפר את התוצאה. יכול להיות שזה ישמע לך מוזר אבל זו האמת שעליה אני ממליץ מאוד. אני מבקש, ללא כפיה, שתניח תפילין. עכשיו".
ידידי נדהם. "אינני דתי ואני לא מאמין בעבודת האלילים הזו" אמר מבלי לחשוב שהוא עלול להעליב את הרופא. הדוקטור הגיב בטון מפויס. "אתה תמלא מצווה חשובה מאוד והרבי בוודאי יברך אותך".
ידידי שחשב עוד על הבקשה המוזרה לא רצה להרגיז את הרופא לפני שהוא מטפל בו ואמר: "אני אפילו לא זוכר איך מניחים תפילין". הרופא עמד על שלו בטון מנומס: "אל תדאג. אני אזכיר לך". ידידי ראה שאין לו מנוס והסכים.
הרופא: "מקרב לב אני מודה לך. עשית מצווה גדולה והיא תירשם לטובתי ולטובתך. היה ברוך". הטיפול הרפואי המיומן עבר בשלום ותוך כחצי שעה הכאבים של ידידי חלפו כאילו לא היו מעולם.
"איני יודע" אמר לי ידידי "מה הועיל יותר, הזריקה שקיבלתי או העובדה שהנחתי תפילין. ביני לביני היה לי ברור שהזריקה היא זו שהביאה לי את המרפא אולם בתת מודע היה לי נדמה שגם לתפילין היה חלק בריפוי. כך או כך הרגשתי כאשה שנאנסה בניגוד גמור לרצונה".
|
| תאריך:
|
07/10/2018
|
|
|
עודכן:
|
07/10/2018
|
|
עמי דור-און
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
נאור....
|
8/10/18 21:51
|
|
|
|
2
|
|
רב אחר
|
9/10/18 09:42
|
|
|
|
3
|
|
בדוק מדעית.
|
9/10/18 11:24
|
|
שוב ושוב עולה אפלייתם של עולי אתיופיה לאוויר - כאשר שתי נקודות שחורות (תרתי משמע...) עולות שוב ושוב. אחת היא הטענה על אפלייתם על-רקע צבעם השחור והשנייה היא ההתרסה נגד הציבור החרדי בעיקר, הגורם לאפליה גזענית כביכול על-רקע דתי, בשאלת הפקפוק על יהדותם. ישנם רבים, אם מתוך זדון ואם מתוך בורות, ההופכים את שתי הנקודות הללו לאחת ומנסים לטעון כי הגזענות הצבעונית נגד האתיופית מקורה בדת ישראל, ובעיקר בחרדים. אבל האמת כמובן הפוכה, כמו בכול שאר המיתוסים והשקרים ההיסטוריים במדינת ישראל.
|
|
|
|
|
הנשיא טראמפ נבחר לתפקידו בתקופת "בין השמשות" שהותירה בארה"ב נשיאותו הכושלת של אובמה. מאז נתונה המדינה במאבק אידאי ופוליטי-קונקרטי חריף בין שתי תפיסות: גישת השמאל הקיצוני, שמתבססת על ההשקפה הפוסט-מודרנית ונגזרותיה. זו מעמידה במרכז הבמה הלאומית את הפרט וזכויותיו, תוך התעלמות מחובותיו ומהיותו חלק מחברה פלורליסטית, שחלקים נרחבים בה אינם שותפים לאידאה זו. גישה שמרנית-ליברלית מתונה (קונסרבטיזם), המבקשת לקיים את ההוויה האמריקנית המסורתית, המעוגנת בחוקה, שבה מתבקש איזון בין הפרט לחברה אליה הוא מבקש להשתייך השתייכות וולונטרית ובין זכויות לחובות.
|
|
|
|
|
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי  והפעם - צופה, להפריט, אין אכיפה ועיסוק בשולי שבוע טוב וחודש טוב
|
|
|
|
|
יש דמיון רב, אם כי לא זהות מוחלטת, בין הנשיא טראמפ לבין ראש הממשלה נתניהו. שניהם בלתי צפויים, בלתי הגיוניים לכאורה, לא נשמעים "לתקינות הפוליטית המקובלת", צעדיהם והתבטאויותיהם הישירות והבוטות לעיתים מפתיעות ולא מובנות על-ידי האליטות הנאורות בעיני עצמן מהתקשורת, מהאקדמיה ומהשמאל, המתוסכלים מתמיכת ההמונים שאוהבים את התנהלותם של שני המנהיגים. החלטותיהם מושפעות מהחשיבה העסקית המעשית יותר מאשר מחלומות ואשליות רעיוניות, ולכן גם שניהם מותקפים באינטנסיביות על-ידי מתנגדיהם שמרשיעים אותם ואת המינויים שלהם בטרם משפט, כדי לנסות להדיח אותם בכיכרות ולא בקלפי. וכבר היינו עדים פעמים רבות שהוגשו כתבי אישום חמורים לכאורה שלבסוף זכו לזיכוי מוחלט בבית המשפט. למה להרוס את חייו ועתידו של מישהו ולהרשיעו בטרם משפט?
|
|
|
|
|
אנחנו משתמשים בכל מיני מלים בלי להקדיש רגע מחשבה למשמעותן ואיננו שמים לב מאין צמחו. לדוגמה "התשקורת". הלכתי לאתר מילוג ומצאתי שזה "כינוי גנאי לתקשורת". ויקיפדיה הוסיפה: ההטיה מעבירה את העיתונאי מתפקיד של הצגת החדשות לעמדה של תועמלן, המנסה להשפיע על הלך הרוח בציבור. זה מותר בפובליציסטיקה ובמדורי דעות של העיתונים. אבל מישהו מסנן לציבור את הדיעה ש"הכל תשקורת". כלומר, שמאלנית רחמא ליצלן שמתנגדת לממשלה ומדיניותה.
|
|
|
|
|
