אחרי המהומה והסערה סביב מינויו, ברט קוואנו מצטרף כעת לבית המשפט העליון של ארה"ב. ניקול גודקיינד מנסה לצפות בניוזוויק כיצד הוא יפסוק בסוגיות המרכזיות שיגיעו בעתיד הקרוב לפתחו של בית המשפט.

קוואנו צפוי לבסס את הרוב השמרני של חמישה שופטים שמונו בידי נשיאים רפובליקניים (הנשיא ג'ון רוברטס והשופטים קלרנס תומס, סמואל אליטו, ניל גורסץ' וקוואנו) מול ארבעה שאותם מינו נשיאים דמוקרטיים (רות באדר-גינזבורג, סטיבן ברייר, אלנה קגן וסוניה סוטומאיור). רוב זה נותן לימין השמרני אפשרות לפסוק בשנים הקרובות בכמה סוגיות מפתח המעסיקות את הציבור האמריקני.

ההפלות. במשך עשרות שנים זהו הנושא הראשון עליו נשאלים מועמדים לבית המשפט העליון. כיום פסק הדין המנחה הוא רואו נגד ווייד משנת 1973, אשר קבע את הזכות החוקתית להפלות. קוואנו הגדיר אותו בשימוע כ"תקדים חשוב של בית המשפט העליון שאושרר שוב פעמים רבות". הוא הזכיר במיוחד את פסק הדין משנת 1992, שדחה ניסיון לבטל את רואו נגד ווייד, והגדיר אותו כ"תקדים על גבי תקדים". קוואנו הוסיף ואמר, כי "נושאים הקשורים להחלטות האינטימיות והאישיות ביותר של אדם בימי חייו הן מרכזיות לחירויות המוגנות בידי התיקון ה-14 לחוקה" [המבטיח את הזכות לשוויון]. עם זאת, בשנה שעברה שיבח קוואנו את עמדת המיעוט של הנשיא דאז, ויליאם רנקוויסט, בפסק דין רואו-ווייד.

הסנאטורית סוזן קולינס אמרה, כאשר הודיעה על תמיכתה בקוואנו (5.10.18), כי היא בטוחה שלא יתמוך בהפיכת הפסיקה, אם כי אין זה אומר שהוא לא יתמוך בהגבלת הגישה להפלות בטוחות. בפסק דין בבית המשפט לערעורים בוושינגטון, בו כיהן עד כה, היה קוואנו בדעת מיעוט בה קבע, כי בעוד שהממשל מרשה לנשים לבחור לבצע הפלה, מותר לו לקבוע נהלים כדי למנוע "הטלת נטל בלתי ראוי" על הציבור לשם כך.

איכות הסביבה. פסיקתו של קוואנו מלמדת שהוא נוטה להתייצב לצידו של המגזר העסקי אל מול גופים ממשלתיים כמו הסוכנות לאיכות הסביבה, כאשר הללו מנסים להטיל אסדרה בתחום זה. בשנת 2012 הוא פסק נגד ניסיון של הסוכנות לקבוע תקנות בנוגע לגזי חממה, באומרו שמדובר בנושא חשוב ודחוף – אך אותן תקנות היו חריגה מסמכותה. גוף העוסק בתחום מצא, כי ב-16 מתוך 18 פסקי דינו בנושא, קוואנו נקט עמדה נגד השמירה על איכות הסביבה.

הזכות לשאת נשק. בשנת 2011 היה קוואנו בדעת מיעוט כאשר קבע, כי איסור על נשיאת כלי נשק אוטומטיים-למחצה הוא בלתי חוקתי, שכן הללו לא נאסרו בעבר והם משמשים להגנה עצמית, לציד ולמטרות חוקיות אחרות. מאותן סיבות התנגד קוואנו לדרישה לרשום כלי נשק. שלוש שנים קודם לכן כתב קוואנו, שכאשר הוא בוחן את הזכות לשאת נשק – הוא בודק את הלשון, ההיסטוריה והמסורת ולא את עניינו של הממשל בבטיחות הציבור.

סמכות הנשיא. במהלך השימוע נשאל קוואנו האם ניתן להעמיד לדין נשיא מכהן שלא בפני הסנאט. תשובתו: "אני לא יכול לענות על שאלה היפותטית". הוא גם סירב לענות על השאלה האם לנשיא יש סמכות לחון את עצמו. בשתי שאלות אלו עשוי קוואנו להיות הקול המכריע, אם חקירת הפרשה הרוסית תגיע לפתחו של בית המשפט העליון.