סיפורו של "בית בן-גוריון" בת"א

במסגרת אירועי "בתים מבפנים" - סוף שבוע של בתים פתוחים בתל אביב יפו (22-20.9.18) נערכו סיורים מודרכים במעונם הפרטי של דוד ופולה בן-גוריון. ברחוב שד' בן-גוריון 17 בתל אביב. ביתם של פולה ודוד בן-גוריון משמש כיום כמוזאון להנצחת מורשתו ופעלו של בן-גוריון ונותר פחות או יותר כפי שהיה בחייהם, עם הריהוט המקורי ופריטים ששימשו אותם בעת מגוריהם בו.

ביקשתי ממנהלת "בית גוריון" לשלוח אלי חומרי הסברה על "בית בית גוריון" מבנהו ועברו ההיסטורי. כתבה זו מתבססת על חומרים ששלחה אלי, על ידע אישי וכן מרשמים מביקורי וסיורי בבית.

תולדות הבית

בית בן-גוריון בת"א ברחוב שד' בן-גוריון 17, נבנה בשנים 1931-1930, עם הקמתה של שכונת פועלים א', שכונת הפועלים הראשונה בתל אביב. שכונה זו הוקמה בראשית שנות ה-30 באזור רחוב קק"ל ורחובות סמוכים לו, ביוזמת הסתדרות העובדים הכללית בארץ ישראל, על שטח שהקצתה קרן קיימת לישראל, וכללה קרוב ל-40 בתים פרטיים בני קומה אחת עם משק עזר של כ-400 מ"ר. ככל הבתים שנבנו באותה שכונה, בית בן-גוריון היה בית פרטי בן קומה, ולו משק עזר.

את בית בן-גוריון תכנן המהנדס דוד טוביה, מהנדס בניין ידוע באותה תקופה. הבית נבנה על מגרש של כ-450 מ"ר. מחיר הבית היה 350 לא"י. נמסר כי פולה ודוד בן-גוריון שילמו את הכסף בתשלומים. ביוני 1931 נכנסו פולה, דוד בן-גוריון וילדיהם - גאולה, עמוס ורננה - להתגורר בבית החדש. הבית שימש כביתם הקבוע של פולה ודוד בן-גוריון עד להתיישבותם בשדה-בוקר. בעת כהונתו כראש ממשלה חלק דוד בן-גוריון את זמנו עם ביתו בתל אביב ועם בית ראש הממשלה בירושלים. ב-1953 עברו פולה ודוד בן-גוריון להתגורר בשדה בוקר שבנגב והבית בתל אביב שימש אותם לסירוגין עד לפטירתם. בשכנות לבית משפחת בית גוריון ברחוב קק"ל (לימים בן-גוריון) התגוררו כמה דמויות ידועות מראשי תנועת "העבודה" וההסתדרות ובהם דוד רמז שר התחבורה הראשון, הלל כהן מראשי "סולל ובונה" ועוד.

בשנת 1946 הורחב הבית באגפו הצפוני ונוספה לו קומה ובשנת 1960 - עבר הבית שיפוץ כללי. בימים אלה עובר הבניין שיפוץ נוסף.

הפגנת מחאה מול הבית

מסתבר, כי הפגנות מול בית ראש ממשלה מכהן אינו דבר חדש. ביוני יולי שנת 1961 הפגין במשך מספר שבועות אמנון טוילי, צעיר נכה צה"ל בן 20, מלווה בכמה בני משפחתו, מול בית ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון בשדרות קק"ל. הצעיר טען כי הוא אינו מקבל את זכויותיו כנכה צה"ל. על-פי דיווח העיתונות הצעיר אוים על-ידי אנשי ש.ב ו"בריונים" ואחיו הוכה בידי שוטרים. באחר המקרים, כך דווח בעיתונות, דקות אחדות לפני שבן גוריון יצא מביתו הגיעה ניידת משטרה והסירה בכח את השלטים שהניפו המפגין וחבורתו. סופרת עיתון "חירות" דיווחה כי באחת הפעמים פולה התפרצה לעבר המפגין ולעבר אנשים שהיו סביבו והטיחה כלפיהם בזעם "מה אתם רוצים לעשות ביזנס"? תושבים אחרים כך דווח בעיתונות דווקא גילו אהדה כלפי המפגין, שוחחו עימו ושמעו את בעיותיו. נמסר לי כי היו לאורך השנים עוד כמה הפגנות מחאה מול הבית בתל אביב, אולם לא הצלחתי למצא אסמכתאות בארכיונים לכך.

לא רק בית מגורים פרטי

בית בן-גוריון בתל אביב היה לא רק מעונם הפרטי של דוד ופולה בין גוריון אלא מקום פעילותו הציבורית של דוד בן-גוריון הן כמזכיר ההסתדרות העובדים, הן כיו"ר הנהלת הסוכנות היהודית, והן כראש ממשלה ושר ביטחון. בבית זה נפגש עם אישי ציבור, אנשי הגנה וביטחון ואורחים רשמיים. כאן התקיימו התייעצויות ודיונים, חלקם חשאיים, בנושאי ביטחון התיישבות משק ועוד. כאן נקבעו והתקבלו החלטות חשובות בתולדות תקומת המדינה. על בית זה נכון לומר את המשפט הידוע" לו יכלו הקירות לדבר..."

ב-13 במאי 1948, ערב הכרזת המדינה, אירח בן-גוריון בחדר ספריית ביתו בתל אביב כמה מחברי מנהלת העם: אהרון ציזלינג, יהודה לייב מימון ומשה שרת, שם ליטשו וניסחו את הנוסח הסופי של מגילת העצמאות. מכאן יצא למחרת בן-גוריון לבית דיזנגוף - מוזאון תל אביב בשדרות רוטשילד, להכריז על הקמת המדינה.

במלחמת מבצע קדש ב-1956 חלה בן-גוריון. חדרה של בתו רננה שבקומה הראשונה שימש כחדר שינה ומקלט של דוד בן-גוריון. ממיטת חוליו בחדר זה קיים בן-גוריון בימים הראשונים של מבצע סיני את הקשר עם המטה הכללי, כולל עם הרמטכ"ל דאז משה דיין וקיבל דיווחים ועקב אחר המבצע.

רעייתו של דוד בן-גוריון פולה נפטרה בשנת 1968. בראשית 1973 נאלץ דוד בן-גוריון לעזור את הצריף בשדה בוקר ולעבור לגור בביתו ברחוב קק"ל בתל אביב כדי לקבל לטיפול רפואי צמוד יותר. חמש שנים לאחר מותה של רעייתו פולה בשבת ו' בכסלו תשל"ד 1.12.1973 הלך אף הוא לעולמו והוא בגיל 87.

בן גוריון מוריש ביתו למדינה

בצוואתו הוריש דוד בן-גוריון את הבית בתל אביב למדינת ישראל, וכך נאמר בין השאר בצוואתו: "אני הח"מ, דוד בן-גוריון, ברצוני לקבוע מה ייעשה ברכושי, לאחר מותי.... ברצוני שביתי בתל אביב, והספרייה והרכוש המצויים בו, למעט חפצים וכלים אישיים, ישמשו כספריה וכמכון למחקר תולדות הקמת המדינה ומלחמת השחרור... בקשתי היא שממשלת ישראל תקבל על עצמה האחריות לקיום משאלותיי אלה, ולצורך זה אני מוריש לה את הרכוש הנ"ל".

לאחר מותו של דוד בן-גוריון בעקבות הצוואה חוקקה המדינה את "חוק דוד בן-גוריון, תשל"ז- 1976", לפיו בית דוד בן-גוריון בתל אביב יהא פתוח לציבור וישמש מוזאון לזכרו ו"מרכז לקריאה, לעיון, למחקר ולפרסום בנושאים שתקבע מועצת מוסד".

ב29 בנובמבר 1974 נפתח רשמית בית בית גוריון לציבור. באותו יום הוכרז רשמית על שינוי שם הרחוב בו שוכן הבית משדרות קק"ל לשדרות בן-גוריון.

בתחילת שנות ה-80 העבירה מדינת ישראל לרשות בית בן-גוריון את הבית השכן לו מצפון, ביתו של הלל כהן שהיה מראשי סולל ובונה. בשטח הבית הוקם מבנה ובו מוצגת תערוכת קבע על דוד בן-גוריון ומורשתו, מוצג בו סרטון על דוד בן-גוריון - חייו ופעלו ומתקיימים בו חוגי לימוד וכינוסי עיון בנושאי מדינה וחברה.

סיור בבית

סיירתי בימים אלה בבית בן-גוריון בחדריו ובקומותיו. הבית הוא בן 2 קומות. הקומה הראשונה מכילה חדר אורחים משפחתי ומטבח, בו סעד דוד בן-גוריון את ארוחותיו. כאן אכל את המאכל (המשקה) המפורסם ה"קוצ'מוץ'" שפולה נהגה להכין לו מידי בוקר. לצדם ניצבים "החדר של רננה" שחלונו אטום בלבנים ו"חדרה של פולה". הקומה השנייה שימשה את דוד בן-גוריון בלבד. נמצאים בה חדר שינה וארבעה חדרי ספריה עמוסים. הראשון בהם, שימש לו פינת עבודה (בחדר זה היה קיים קו טלפוני ישיר למשרד הביטחון בקריה בתל אביב). כאן היה עובד, כותב מכתבים, כותב ביומנו ומקבל אורחים וחברים. התייעצות נרחבת יותר היה מקיים בחדר השני ליד השולחן העגול.

לאחר פטירת בן-גוריון ופתיחת הבית לציבור מוצגים בבית, מזכרות, תעודות כבוד שקיבל בן-גוריון מאוניברסיטאות ועיריות, תמונות של בן-גוריון עם גדולי עולם ותמונות מהאלבום המשפחתי עם בני משפחתו, תכתובות מכתבים ועוד.

הספריה

בן-גוריון היה ידוע כאוהב ספר והתעניין בנושאים רבים. ספריתו של דוד בן-גוריון בביתו בתל אביב, מרשימה ומכילה קרוב ל-20,000 ספרים וכתבי עת, בשפות שונות ובהן: עברית, אנגלית, צרפתית, גרמנית, רוסית, לטינית, יוונית עתיקה, ספרדית וטורקית ועוד. הספרים הם בתחומים שונים ומגוונים ובהן: תולדות התנועה הציונית, חקר ארץ-ישראל ותולדותיה; מלחמות ישראל; פרסומי הממשלה והכנסת; ספרי תנ"ך בשפות שונות, מהדורות עתיקות וחדשות. ספרים בחקר המקרא. העמים העתיקים, ספרי פילוסופיה היסטוריה כללית של ארצות שונות, היסטוריה צבאית; וכן ספרים העוסקים בתולדות הדתות השונות בעולם; תרבות יוון העתיקה והתרבות ההלניסטית, בודהא ואיסלאם. בספריה מצויים גם אנציקלופדיות, מילונים וספרי עזר ועוד.

כן כולל האוסף בספריה 66 ספרים נדירים ו-41 ספרים שיצאו במספר עותקים מוגבל (עד 300). בספרייה ספרים רבים שמוקדשים לבן-גוריון על-ידי מחבריהם ובחתימתם. בפינת העבודה שלו, ליד שולחן עבודתו, שמר בן-גוריון ספרים היקרים לו במיוחד: ספרי זיכרון לחללי מערכות ישראל, שיצאו לזכר הנופלים ונשלחו אליו על-ידי מוסדות ובני המשפחות השכולות.

לאחר פטירתו של בן-גוריון לא נוספו לספרייה ספרים חדשים, למעט אלו העוסקים בתולדות בן-גוריון, מורשתו ובפעילות המדינית והציבורית. אגב, נמסר כי הספרייה פתוחה לעיון הציבור הרחב (אני מעריך שנדרש תיאום מוקדם) וכי יש ספרנית האחראית לספריה שמתמצאת במיקום הספרים וניתן לפנות אליה.