בעוד שלושה שבועות ייערכו הבחירות לרשויות המקומיות. נדמה שלמרות שהרשות המקומית היא זו שקובעת את חינוך ילדינו, הרווחה שבה אנו חיים, התשתיות שעליהם אנו נוסעים, בחירות אלו לא מעניינות איש. ניסיתי לשאול את עצמי מדוע זה כך, והעליאתי ארבעה תרחישים אפשריים:
1. עצם העובדה שראשי ערים לא מסוגלים לפרוש מהתפקיד לאחר מספר מסוים של קדנציות גורמת למיאוס בקרב התושבים. אז נכון שהציבור יכול להצביע למישהו אחר, אך ראוי שלקראת הבחירות הבאות בעוד חמש שנים יוחלט על הגבלת קדנציות לראשי ערים, כך שראש עיר לא יוכל לכהן יותר משתי קדנציות.
2. רוב ראשי הערים המתמודדים בבחירות עומדים בפני הגשת כתב-אישום, או לחלופין ממתינים להחלטת הפרקליטות בנוגע לאפשרות שיוגש בעניינם כתב-אישום. דבר זה לא תקין במדינת חוק, שהרי אדם שהוגש נגדו כתב אישום, או סביר להניח שיוגש נגדו כתב אישום, רצוי שלא יתמודד על משרה ציבורית, וייאבק על חפותו.
אני מאשים בכך את הפרקליטות ומשרד המשפטים שלא פוסלים מועמדויות אלו מראש, ומותירים זאת להחלטת הציבור.
3. בדומה לבחירות לכנסת, גם הבחירות לרשויות המקומיות נגועות בגועל-נפש: במקום שכל מועמד יסביר לציבור למה הוא מתאים לכהן כראש עיר או במועצת העיר, המתמודדים בוחרים להכפיש זה את זה, תוך שימוש במסרים לא ראויים. כך, למשל, ראיתי בתל אביב מודעות שפרסם המועמד
ארנון גלעדי תחת הסלוגן: "זה אנחנו או הם, העיר העברית או עיר המסתננים".
גלעדי טועה ומטעה: מה שהביא את המסתננים לרחובות תל אביב זו הממשלה, או גורמים מטעמה (ולא שמעתי ביקורת על כך מאף אחד מראשי הליכוד) ולא ראש העיר חולדאי. חלק גדול מהתושבים שגרים בשכונות הקטנות בתל אביב פונו על-ידי איילי נדל"ן שהגיעו להסכמה עם העירייה ושהוא מהווה חלק ממנה (וכן לא שמעתי את מר גלעדי מציע פתרונות לאותם תושבים שהוא כה דואג להם).
4. איכות המועמדים: רוב המועמדים הם אנשים שאין להם מושג איך מתנהלת רשות מקומית, ואיך מנהלים עיר. לכן, הם היו צריכים להתמודד בשלב ראשון למועצה, ורק לאחר קדנציה שתיים ואחרי שהם לומדים את הנושא, אז הם רשאים להתמודד על רשות העיר.
בישראל אנשים מעדיפים לקפוץ בין תפקידים, מאשר ללמוד את התפקיד לעומק, והדבר מוביל לזילות התפקיד בעיני ציבור התושבים של אותם ערים. אלו דברים שכמובן ניתן לשפר אותם לקראת הבחירות הבאות. הבעיה שלאף-אחד אין אומץ להוביל שינוי מקצועי, כך שהמועמדים הטובים ביותר יתמודדו על התפקידים הבכירים ביותר.
