|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
המוטיבים המרכזיים המונחים ביסוד הפרשה כדגם לתורה כולה ומנחים אותה: להתחיל מבראשית, אייכה, ובשבילי נברא העולם ● ולקינוח "כוח רב לך", שירו המופלא של הרב קוק
|
|
להתחיל מבראשית [צילום: מנדי הכטמן/פלאש 90]
|
|
|
|
|
בשבוע שעבר פתחנו את ספר בראשית, המכוּנה ספר היצירה והמידות, בקריאת פרשת בראשית. דומה ששלושה עקרונות מרכזיים וקווים מנחים בדפוסי ההתנהגות האנושית מאפיינים את פרשת בראשית וּמוּנחים בבסיסה.
להתחיל מבראשית
העיקרון הראשון הוא מה שניתן לכנות - להתחיל מבראשית. כל סיום ביהדות הוא נקודת התחלה. כמה סמלי הדבר שבשמחת תורה, מיד עם סיום החומש בפרשת וזאת הברכה, מתחילים לקרוא בפרשת בראשית. גם סיום מסכת בגמרא נחתם בקריאה 'הדרן עליך', שפירושו לחזור על המסכת.
בתורתנו הקדושה, שהיא ספר המצוות והמעשים הטובים, בניגוד לעולם האקדמי, לא מסתפקים במועד א ו-ב (וּבמקרה הטוב גם מועד ג) בהגשת עבודות וּמבחנים. התורה נותנת אינסוף אפשרויות לקידום עצמי, להתחדשות ולהתרעננות. החל מיציאת מצרים ומתן תורה חוזר המוטיב 'היום הזה' לאורך כל החומש. כל יום הוא מועד לדין וחשבון אישי לתיקון דרכים ושינויים. מדי יום, עם חידוש מחזור הבריאה, התורה ניתנת לנו מחדש ומציעה לנו את אופציית השינוי. בלילה, על המיטה, בטרם היהודי עוצם את עיניו ושוקע בשינה עמוקה, הוא קורא קריאת שמע, לא לפני שהתוודה על מעשיו וּביקש מחילה על מעשים שגוּיים.
ואכן ביהדות היום מתחיל מהערב "ויהי ערב ויהי בֹקר יום אחד" הערב המסיים את היום הקודם, הוא גם תחילת היום החדש למחרת. וּברמה המטפורית - החושך אינו סיום, הוא מגלם בתוכו את האור שיבוא. ולכן אין יאוש בעולם כלל.
הלאה. השבת הקדושה מזַמנת לנו פסק זמן מיוחד במינו ממרוץ החיים וּתלאות השבוע - אתנחתה רוחנית עילאית מרעננת של נשמה יתרה, הרגשת השכינה בהתגלמותה, לצד קידוש, תפילות, זמירות ודברי תורה המתוקים מדבש המקַדשים את שולחן השבת וּסעודותיה ומרוממים את הרוח והנפש היהודית. השבת, שהיא מקור הברכה, מטעינה את הנפש והגוף, שנחו מכל מלאכה, במצברים חדשים וּמרעננים לקראת השבוע הבא.
שמתם לב, שגם ראש חודש, המבשר בכנפיו התחדשות נוספת, כמה סמלי בחודשים המלאים הוא מורכב מיומיים - מסיום החודש הקודם (למשל ל תשרי) ומתחילת החודש הבא (א חשוון, כשמדובר בראש חודש חשוון). ועוד לא הזכרנו את החגים המשוּפעים בלוח העברי, המעניקים לנו התחדשות נוספת בדמות השמחה בחג הסוכות ושמחת תורה אמיתית, החרות בחג הפסח, קבלת התורה בשבועות, האור בחנוכה וסגירת מעגל השמחה המתפרצת בפורים.
ואיך לא הימים הנוראים, חודש הסליחות והרחמים המסיים את השנה הקודמת בהתנקות עצמית וּמשמש מבוא לקראת ההתרעננות הרוחנית של השנה החדשה בראש השנה ושיא ההיטהרות ביום הכיפורים.
אבל לא רק בכל יום מגישה לנו היהדות את מגש הכסף של ההתחדשות והרעננות הגופנית, הנפשית והרוחנית, אלא אפילו בשעה אחת. חז"ל אמרו ש"יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא". ואם תרצו אפילו ברגע אחד ניתן להשתנות. כך הפך אלעזר דורדיא, שיאן הפריצוּת, ששערי שמים היו נעולים בפניו, ברגע דרמטי של שינוי וחזרה בתשובה, לרבי אלעזר דורדיא.
גם המבול לא היה קץ העולם, אלא בניית עולם חדש טוב יותר, בדמותו של נוח, שבו ניתן להתבצר בתיבת הערכים האישית, המשפחתית והלאומית בדרך להולדת אברהם ושרה, הורי העם היהודי.
|
| תאריך:
|
14/10/2018
|
|
|
עודכן:
|
14/10/2018
|
|
ציפי לידר
|
|
יובל שנים כבר הספיקו לחלוף מאז כינונה של שכונת נאוות אפקה ב', שבצפון תל אביב, ועדיין היא ממשיכה לטבול בצבע ירוק עז, הגודש כל חלקה טובה בה. אלא שעל השכונה הפסטורלית מאיים בימים אלה גרזן הכורת העירוני של פינוי-בינוי, כשהדברים אמורים בהריסתם של בתים בני ארבע קומות, לטובתם של מגדלי בנייה, שבינם לבין שמירת איכות הסביבה בכלל והצלת הנוף הירוק בפרט, אין ולא כלום.
|
|
|
|
|
למרבה הצער, היו מי שמצאו לנכון לכבד את לוסי אהריש ובן זוגה בנאצות. אני מבקש לאחל לה ולבן זוגה חיים מאושרים. וכן לכבדה בתזכורות קצרה מההיסטוריה שלנו, המתארות מפגשי חיים טבעיים, המביאים בני זוג לכלל החלטה לבנות יחד תא משפחתי, מבלי שמחיצות לאומיות ישמשו מכשול.
|
|
|
|
|
בעיתונות, ברדיו ובעיקר בטלוויזיה, מרחפות שמועות שהבחירות בפתח. ראש הממשלה צריך להחליט על המועד והוכחה לכך או החלטה - עדיין אין. בינתיים, חברי כנסת פעילים מאד, מפריחים כותרות, מדברים ומציעים הצעות חוק מזדמנות. הם מזייפים תשומת לב, ואנחנו עדר שוטים, מאמינים להם.
|
|
|
|
|
מאז כניסתו של חזן לפרלמנט הישראלי השתדלתי לא לצאת נגדו בשום מקום שכתבתי מאמרים, ובוודאי שלא יצאתי נגדו בהתקפות פראיות וזולות למרות החוסר טאקט שלו ולמרות היותו פרובוקאטור להנחתה. פשוט חשבתי שלא כדאי להצטרף להתקפות הקיצוניות עליו, שבאו לא פעם ממקום די נמוך של בסיסים גזעניים. לגבי הוא לא היה הח"כ הראשון (וכנראה שגם לא האחרון...) שהאגרסיביות והוולגריות שלהם לא יכירנה מקומה בפרלמנט נורמלי. לא פעם הייתה לו גם יצירתיות של הומור אבל מנגד לא פעם היה פיו יורק תגובות שמתאימות יותר לנער שוליים מהברזלים השכונתיים. הוא לא היה השוביניסט האנטי נשי הראשון בפרלמנט הישראלי אבל נגדו היה קל יותר לצאת במתקפות. ולכן אני לא רציתי להיות בין שופכי דמו. אבל תגובתו לגב' לוסי אהריש-הלוי על חתונתה, שכנעה אותי לקרוא להסרת חסינותו ולהעמדתו למשפט על הוצאת שם רע והכפשת שקר, ועוד שקר המייחס לגב' אהריש-לוי דמות של טרוריסטית ובוגדת במדינה, וכל זאת רק משום מוצאה הערבי ודתה המוסלמית.
|
|
|
|
|
דרוש שינוי של ממש בהתייחסות למחבלים הערבים ובפרט בהוראות הפתיחה באש שכיום הנן רופסות, מגבילות ומסרסות. הניסיון המר מלמד על כך שמחבל ערבי מגיע במטרה אחת - לרצוח יהודי. היות שכך יש הגיון רב ביישום הכלל אותו התוו חז"ל "הקם להרגך השכם להרגו". כל התייחסות אחרת למחבל ערבי היא שגויה ועלולה לעלות בחיי אדם. וכל העת נזכור: "מי שמרחם על אכזרים סופו שיתאכזר לרחמנים".
|
|
|
|
|
