שירותי הביטחון הסעודים לא היו פוגעים בעיתונאי ג'מאל חשוגי בלא הוראה מפורשת של יורש העצר, מוחמד בן סלמאן – זו הדעה הרווחת במערב. הפרשה הזאת חושפת את הצד הברוטלי של מוחמד, אשר זכה לאהדה רבה כמי שמוליך רפורמות חיוניות בממלכה – כותב וושינגטון פוסט, העיתון שהעסיק את חשוגי.

המעורבות של מוחמד בפרשת חשוגי מפתיעה רק את מי שאינם מכירים את טיבו האמיתי ואינם עוקבים אחרי המתרחש בסעודיה, טוען הפוסט. מעריציו המערבייים מעולם לא הבינו את כוונותיו האמיתיות, והשליכו עליו את תקוותיהם שלהם לשינוי יסודי בסעודיה. "הוא אינו מסתיר שהוא סמכותן. זה לא מביך אותו", אומר מקורב לחצר המלוכה. "אין ספק שהוא רואה את עצמו במונחים משיחיים, איש של היסטוריה".

אוהדיו של מוחמד במערב רואים אותו כמעין לי יואן יו, ראש הממשלה של סינגפור שהחל בתהליך המודרניציה של המדינה. אבל הוא עצמו מעדיף את סין כדוגמה, עם מנהיגותה הסמכותנית והכלכלה הגואה. מוחמד גם התלונן על תשומת הלב שניתנה במערב להפרות זכויות האדם להן הוא אחראי, באומרו שספג יותר ביקורת מאשר ולדימיר פוטין ורג'פ טאיפ ארדואן. "אני לא קראתי לעצמי רפורמטור", אמר החודש לרשת בלומברג.

אם היעלמותו של חשוגי הממה את המערב, זה משום שהוא לא שם לב לאירועים בסעודיה ולאופן בו מוחמד מוחץ את מתנגדיו, שב ואומר הפוסט. הוא היה חסר רחמים בשאיפתו לכוח, ומיד לאחר שהתמנה ליורש העצר התחולל גל של מעצרים והוצאות להורג. השלטונות זרעו פחד בכך שיצאו נגד מיליארדרים ופעילים חברתיים כאחד, והראו שאיש אינו חסין. הם גם דאגו לכך שאיש לא ידבר על המעצרים, כאשר איימו על קרוביהם של העצורים. השמירה על מסך השתיקה היא אחת ההצלחות הגדולות ביותר של מוחמד.

לא רק מתנגדי המשטר הושתקו. באווירה ההיפר-לאומנית שיצר מוחמד, כל מי שמרים את ראשו נוטל סיכון – ולא משנה באיזה נושא. "כולם רוצים להוכיח שהם פטריוטים. אין שום סובלנות", אומר פרשן פוליטי סעודי מוביל. מקור אמריקני שהכיר רבים מבכירי סעודיה ונפגש מספר פעמים עם מוחמד, אומר שמדובר בבריון שמדבר ללא הרף ואינו מוכן להקשיב.

ממשל טראמפ אימץ בחום את מוחמד, כחלק מהיפוך מדיניותו המזרח-תיכונית של ממשל אובמה וההתייצבות מול אירן. סעודיה מצידה שומרת על יציבות בשוק הנפט וקונה נשק אמריקני בעשרות מיליארדי דולרים. מוחמד יצר במהירות קשרים טובים עם ג'ארד קושניר, סעד איתו ועם איוונקה טראמפ בתחילת 2017 ואף הוזמן לסעודה עם הנשיא דונלד טראמפ.

מוחמד אכן הנהיג רפורמות משמעותיות. משטרת הדת, אשר אכפה על נשים קוד לבוש מחמיר ומנעה עירוב מגדרי בפומבי, איבדה חלק ניכר מכוחה. הממשלה קידמה קונצרטים, אירועי ספורט ופתיחת בתי קולנוע. בצעד שזכה לפרסום עולמי רב, גם הורשו לראשונה נשים לנהוג לבדן. אבל מוחמד הבהיר שאין לו שום כוונה להפוך את סעודיה לדמוקרטיה; היא נותרה דיקטטורה מונרכית, בה דהר מוחמד עצמו לעבר שליטה מוחלטת. אנשי דת שסירבו לצעוד בתלם או נראו עצמאיים מדי, הושלכו לכלא.

"כאשר מגיעים לרפורמות פוליטיות, הוא ריאקציונרי כמו הממסד הפוליטי הווהאבי", אמר לפוסט דייוויד אוטאוויי, מומחה לענייני סעודיה. "בעבר המדינה נוהלה בקונצנזוס בין הנסיכים; כעת מדובר באדם אחד, עם קצת סיוע מאביו [המלך סלמאן]. אנחנו מגלים מיהו באמת 'המלך החדש' הזה, וזה מדאיג. הצד האפל הופך לאפל עוד יותר". אחרים טוענים, שלסלמאן יש עדיין השפעה עצומה ושמדי פעם הוא מרסן את בנו, כאשר הכל מיועד לבלום את אירן – המטרה הראשונה במעלה מבחינתו.

בנובמבר שעבר הורה מוחמד לעצור מאות מבני משפחת המלוכה ומהעילית העסקית של המדינה ולכלוא אותם במלון ריץ-קרלטון בריאד. רבים מהם טענו לאחר מכן שנפלו קורבן להתעללות גופנית ושלפחות אחד מהם מת בשל העינויים. הארמון טען שמדובר במושחתים, ורובם שוחררו לבסוף לאחר שוויתרו על חלקים ניכרים מהונם.

כאשר ביקר בארה"ב בחודש מארס, זכה מוחמד לתשבחות מחוף לחוף – פשוטו כמשמעו - כמנהיג חזק ונאור. למרות שחברי קונגרס מתחו ביקורת על האבידות האזרחיות בהפצצות הסעודיות בתימן ועל המאסרים בסעודיה, רבים מהם התקבצו לשוחח איתו. מוחמד קיבל את התחושה, שמדובר בעניינים פנימיים שאינם פוגעים במעמדה של סעודיה כבעלת ברית מרכזית של ארה"ב. הביקורת גם לא הסיטה אותו מיעדו המרכזי: העברת המוקד של כלכלת סעודיה ממגזר הנפט.

קבלת הפנים החמה הזאת גרמה כעת לכמה גורמים בסעודיה להתפלא מדוע לכל כך הרבה אמריקנים אכפת מה קרה לחשוגי. רק כעת מתחילה ההנהגה הסעודית להבין, שכאשר מדובר במתנגד משטר שהתגורר בארה"ב – ל"טיפול" בו יש השלכות על שאר העולם. "מוחמד מאוד חסר ניסיון. הוא לא ממש הבין מה תהיה התגובה", אומר אחד המקורות.