רשת בתי הכל-בו האמריקנית מבקשת כצפוי (יום ב', 15.10.18) מבית המשפט הפדרלי בניו-יורק להקפיא את ההליכים נגדה, בתקווה שתשרוד לפחות עד לאחר עונת החגים. הרשת הוקמה לפני 130 שנה והייתה הראשונה בארה"ב בתחום בתי הכל-בו, אך איבדה את מעמדה – תחילה לוולמארט והום דיפו המתחרות, ולאחר מכן לענקי הסחר האלקטרוני ובראשם
אמזון, מדווח ניו-יורק טיימס.
בעשור האחרון נמצאת סירס בבעלותו של מנהל קרנות הגידור אדוארד למפרט, אשר מכר חלק ניכר מנכסי המקרקעין העיקריים שלה ומותגיה, אך לא הצליח לפתח אסטרטגיה שתציל אותה. לפני עשור הועסקו ברשת 320,000 עובדים; כיום נותרו 68,000 בלבד בסירס וברשת-האחות קיימארט.
סירס מסרה לבית המשפט, כי היא מנהלת מו"מ לקבל הלוואות בסך 300 מיליון דולר ממלווים בוול סטריט, כדי לאפשר לה לרכוש מלאי ולשלם לעובדיה. כמו-כן, היא מבקשת הלוואה באותו סכום מחברת ההשקעות ESL שבבעלות למפרט, אשר יפרוש מתפקיד מנכ"ל סירס וימשיך לשמש כיו"ר שלה. שלושה בכירים אחרים ישמשו כמנכ"לים משותפים וינהלו את הפעילות היום-יומית. על-פי הבקשה, חובותיה של סירס מסתכמים ב-11.3 מיליארד דולר, בעוד נכסיה שווים 7 מיליארד דולר בלבד. חובותיה לבנקים מגיעים ל-5.6 מיליארד דולר והיא אמורה לשלם היום 134 מיליון דולר – שאינם בקופתה.
בחמש השנים האחרונות הפסידה סירס 5.8 מיליארד דולר ובעשור האחרון סגרה למעלה מ-1,000 סניפים. ב-700 הסניפים שנותרו נערכו לעיתים קרובות מכירות חיסול, המדפים היו ריקים והשילוט עליהם נכתב בכתב יד. הטיימס מציין, כי סניפי סירס נותרו חנויות העוגן בקניונים רבים ברחבי ארה"ב, ושקיעתם הורידה את תנועת הקונים ברבים מאותם קניונים. כעת בכוונתה לסגור 142 סניפים נוספים.
העיתון אומר, כי לא יהיה זה קל לארגן מחדש את סירס בניסיון להציל אותה. הסחר האלקטרוני שלה קטנטן לעומת זה של אמזון, ומשיכת לקוחות בחזרה לסניפים הפיזיים תצריך השקעות שאין בכוחה לממן. הוא מזכיר, כי רשת טויס אר אס ניסתה להתארגן מחדש לאחר שספגה – כמו סירס – מכה קשה מהסחר האלקטרוני, אך נכשלה ונסגרה.
סירס הייתה סמל אמריקני וחלק בלתי נפרד מחייהם של מאות מיליוני אמריקנים מאז הוקמה בשנת 1886. היא התפרסמה במיוחד בקטלוגים שלה, שהגיעו לעובי של 1,000 עמודים, ולדברי הטיימס הייתה במידה רבה גירסה מוקדמת של אמזון. לאחר מלחמת העולם השנייה שירתו חנויותיה את צרכיו של המעמד הבינוני המתרחב, ובשנות ה-60 וה-70 היא חלקה את הצלחתה עם עובדיה בכל הרמות בדמות מזומן ואופציות. 100,000 מעובדיה לשעבר עודם מקבלים ממנה פנסיות, והם לא ייפגעו מהקפאת ההליכים.
בשנות ה-90 נאבקה סירס על מעמדה מול וולמארט והום דיפו, אם כי עדיין נהנתה מהמיקומים המצוינים של חנויותיה ומהמותגים שבבעלותה. לדברי הטיימס, המצב הורע דרמטית כאשר למפרט נכנס לתמונה. בשנת 2003 הוא השתלט על קיימארט לאחר שזו יצאה מהליכי פשיטת רגל, ושנה לאחר מכן רכש את סירס. למפרט גדל בגולדמן-זאקס והיה חסר ניסיון של ממש בתחום הקמעונאות, והוא הכניס למועצת המנהלים של סירס מנהלי השקעות כמותו – ובהם סטיב מנוחין, כיום שר האוצר ומי שהיה שותפו לחדר באוניברסיטת ייל.
למפרט אמר בשעתו, כי האסטרטגיה שלו הייתה להעביר את המוקד של סירס לעידן הדיגיטלי. תוכניתו הייתה להשתמש בכסף שייחסך מסגירת הסניפים להשקעות בתחום הדיגיטלי, אבל סירס לא הצליחה לזכות בתעבורה של ממש. מניות סירס, שהגיעו בשנת 2007 לשיא של 120 דולר, נסגרו בסוף השבוע בשער של 40.7 סנט בציפייה להקפאת ההליכים.
למפרט ארגן לחברה שורה של הלוואות קצרות טווח, אך הפשיט אותה מחלק ניכר מנכסיה המרכזיים – ולעיתים קרובות מכר אותם לחברות אחרות בהן הוא שותף. בשנת 2015 מכרה סירס נדל"ן ב-2.7 מיליארד דולר לחברת סריטייג', בה יש ללמפרט אחזקות משמעותיות. סריטייג' הופכת חלק ניכר ממיקומי העילית של סירס למשרדי יוקרה, מסעדות ודירות.
הטיימס מציין, כי גם בהקפאת ההליכים תהיה ללמפרט השפעה משמעותית על גורלה של סירס. 40% מהחוב של הרשת הם לקרן הגיודור שבבעלותו, והוא יוכל להכריח את סירס למכור או להעביר נכסים כדי לפרוע את החוב – כולל העברתם לחברות בהן הוא בעל עניין.
