בירושלים של ימינו כמעט ונפסקה העבודה. אחד מגדולי הפטריוטים של העיר, אריה קינג, חשף מספרים אלה: מספר תושבי העיר - 600,000. הצורך בבנייה שנתית מינימלית לסיפוק הגידול הטבעי - 4,400 דירות. בנייה בפועל בירושלים בשנים האחרונות - 2,100 דירות, כלומר: פחות ממחצית. וזאת, מוסיף קינג, כאשר אחוז האוכלוסייה היהודית בעיר הולך ויורד בשיעור מדאיג, מ-68% ל-62% (ערוץ 7, 14.10.18).
שר הבינוי גלנט, בגיליון 10 של הביטאון "ריבונות", הצביע (בעדינות, כיאה לשר מכהן) על המקום המדויק של הפצע המדמם, בסייגו את חלומו לחבר את גוש-עציון לדרום ירושלים במלים אלה: "אני מקווה שאקבל את ההיתר המדיני לבנות את מתחם גבעת המטוס". לקבל ממי הכל יודעים - מראש הממשלה, המקבל את ההוראות מוושינגטון. כבר הבאתי בטור הזה את המניע להקפאה הספציפית שעליה דיבר גלנט: זו תוכנית אש"ף ושלום-עכשיו, בגיבוי טראמפ, לפיה גבעת המטוס מיועדת לשמש כחוליה מקשרת בין מזרח ירושלים פלשתינית לבית צפפה שתחזור להיות פלשתינית ובית לחם הסמוכה, שהינה כבר פלשתינית. במלים אחרות, גבעת המטוס חיונית לחלוקת ירושלים. מסקנה: מי שמקפיא אותה ומסכל את תוכנית גלנט - מחלק את ירושלים!
צחוק הגורל, העיר שהכל נשבעו "שחוברה לה יחדיו", שפעמיים סופחה לישראל בחקיקת הכנסת, שרק קיצונים שבקיצונים הכלילו אותה בתוכניות נסיגה - ירושלים זאת מוקפאת יותר מהמאחז האחרון על גב ההר. "מציאות בינלאומית מורכבת", מתרץ נתניהו, והכבשים בסביבתו, בשתיקתם, שותפים לעבירה. חמור מזה: שתיקתם אינה מאפשרת לנתניהו לטעון בבית הלבן שאילוצים אנטי-לאומיים קשים מדי יגרמו לו לאבד את השלטון, ומי יודע אם במקומו לא ייבחר מישהו צייתן פחות? האמריקנים בקיאים היטב בכל מה שנעשה כאן והם יודעים שלמניעת התפשטותו של מפעל הבנייה היהודי בירושלים וביו'ש כדי לשמר לפחות 90% מן השטח בעבור המדינה הפלשתינית, אין לנתניהו אופוזיציה - לא במפלגתו, לא בכנסת, לא בתקשורת ולא בדעת הקהל. והמחדל הזה, שכל הימין בישראל שותף לו, עלול להכריע את הכף, חלילה.
בל תטעה אותנו הבנייה בכל מיני מקומות, גם רחוקים מאותם "הגושים" שקיבלו את ההכשר מן השמאל. אלה הם אותם 5-10% שלפי 'תוכנית 2 המדינות' אמורים להישאר בידי ישראל (תמורת שטחים באותו הגודל מתוך הקו הירוק). המנגנון שנתניהו בנה לבלימת כל התקדמות יהודית מעבר לתוכנית הזאת, הרמטי, וכיום אישור כל תוכנית מתאר יהודית כפוף לעיקרון העל של שימור אופציית 'המדינה השנייה', הפלשתינית.
מימין ומשמאל
ניצן קדר בעיתון 'בשבע' (22.2.18) דיווח: מתוכנית ההרחבה של היישוב נגוהות פורסמו להפקדה 102 יח'ד במקום 260. הנימוק: "האמריקנים לא יראו בעין יפה". ביישוב מיצד קודמו 150 יחידות מתוך 600. קיצוץ דומה נעשה ביישוב צופים. בהר ברכה השאירה מועצת התכנון העליונה 54 יח'ד מתוך תוכנית של 800. אבי רואה (
מקור ראשון, 17.7.15) התבטא: מאשרים לנו תוכניות של בתים קיימים. תוכניות נעצרות בחתימה האחרונה.
במאמרי הדעה, מימין ומשמאל, שוררת כמעט תמימות דעים על כך, שאין הבדל מהותי בין תוכנית מדינית שמאלנית מובהקת כמו זו של INSS המשווקת בימים אלה על-ידי עמוס ידלין, לבין התוכנית "העלומה" של טראמפ, ובין שתיהן לבין תוכניתו של נתניהו. שלושתן ינפנפו בגימיק הפרסומי "מדינה פלשתינית - מינוס": את הערבים ינסו לפתות עם "המדינה" ואת היהודים ירגיעו בעזרת ה-"מינוס", קרי: נוכחות צבאית כלשהי בבקעת הירדן ועל גב ההר, לאחר שתושלט שם הריבונות ה'פלשתינית'. שום יישוב לא יפונה בכוח (הם יתייבשו מאליהם), ועל הכל תזרח השמש "האזורית" - ירדנית, מצרית ובמיוחד... סעודית. הרבה ישראלים ילכו שבי אחר הקסם הזה ומסתמא יימצאו גם כמה פלשתינים שיעמידו פנים וישתתפו, ולו רק בשביל הקטע. התסריט הזה הוא ריאלי, והשתיקה הכללית נוכח שערוריית ההקפאה, ובעיקר בירושלים, תוכיח. והואיל וההקפאה תפקידה להבטיח את המסד למדינה הפלשתינית, אנחנו בשתיקתנו שותפים לעבירה.
ללוחמים להחלת הריבונות על יהודה ושומרון הנה חומר למחשבה: זה למעלה מיובל שנים שירושלים בריבונות ישראל, ולמרות זאת היא בהקפאה יותר עמוקה מכל מקום אחר בארץ ישראל! מסתבר שלא די ב'צרטר, אותו נייר משפטי בו ראו הרצל וז'בוטינסקי את חזות הכל. עדיין, בלי "העז והדונם" של מפא"י בימיה הטובים - אי-אפשר!
בחשכה הזאת, חשכת ההקפאה, בקע במזרח אור קטן. האם יגיע - "עד שבחברון" ויאפשר לקרוא "ברקאי"? כוונתי להחלטת הממשלה לבנות את "רובע חזקיהו" בחברון, 31 יחידות דיור ומוסדות חינוך. לפני טבח תרפ'ט השתייך המקום לחב"ד, הערבים הפכו אותו לתחנת אוטובוסים מרכזית ובשנים האחרונות הוא שימש את צה"ל. הקמת הרובע תהיה הבנייה הממשלתית הראשונה בחברון זה 20 שנה, ועם זאת הקפידו לציין שהיא "עומדת בקריטריונים שקבע הקבינט לאישור תוכניות בנייה חדשות בתקופת טראמפ". כלומר, עומדת בתנאי ההקפאה. ואכן היא עומדת. כאן, שלא כבירושלים, בנייה יהודית אינה מונעת את חלוקת העיר מפני שחברון כבר חולקה, על-ידי נתניהו, בהתאם לאוסלו. ובכל זאת, השמאל יוצא מכליו ורואה בבניה יהודית ממשלתית בחברון דווקא, מוקש מתחת לגלגלי "חזון 2 המדינות". הלוואי.
כמובן רובע חזקיהו לבדו לא "יאיר את כל המזרח". את זאת יוכל לעשות רק העם, תוך ניצול הבחירות הקרובות למשל. כמה אופייני לרפיון שאחז ב"מחנה הלאומי", שאת זאת מזכיר לו דווקא פוליטיקאי חרדי, יוסי דייטש. הוא היחיד שהציב את הבנייה בירושלים בראש הקמפיין שלו לראשות עיריית ירושלים.
