מבצע הסייבר הרוסי עזר לדונלד טראמפ להיבחר לנשיא ארה"ב – טוענת פרופ' קתלין הול-ג'יימסון מאוניברסיטת פנסילבניה, בספר שכתבה על הנושא ובמאמר המתפרסם בעיתון גארדיאן.

נקודת המוצא של הול-ג'יימסון היא שהתכתובות שגנבו הרוסים מהדוא"ל של מטה קלינטון ומטה המפלגה הדמוקרטית, הפכו את התקשורת האמריקנית לכלי בפועל של התעמולה הרוסית – כפי שקבע ניו-יורק טיימס בתחקירו המקיף על הפרשה. התקשורת פרסמה בהרחבה ידיעות שהתבססו על המסמכים המודלפים ופגעו בקמפיין של הילרי קלינטון.

הפרסומים טלטלו קשות את הקמפיין, ובין היתר הובילו להתפטרות יו"ר הוועידה הארצית של המפלגה, דבי וסרמן-שולץ. מאחר שהם החלו ערב כינוס ועידת המפלגה, הם חיבלו במאמציה של קלינטון לזכותו בתמיכתו של ברני סנדרס. לעומת זאת, הם סייעו רבות לטראמפ בקרב האוונגליסטים הפרוטסטנטים והקתולים השמרנים – קהלי מפתח במדינות המתנדנדות שהעניקו לו את הניצחון. באחד המסמכים התבטאה ג'ניפר פלמיירי, מנהלת התקשורת של קלינטון וקתולית בעצמה, נגד קבוצות אלו.

טראמפ השתמש במיילים הגנובים כדי לבסס שלוש טענות מרכזיות שלו: הבחירות נשדדות בידי הדמוקרטים, אי-אפשר לסמוך על התקשורת משום שהיא מוטה לטובת קלינטון, והצוות של קלינטון עצמה מפקפק בהתאמתה לתפקיד. מסמכים של וויקיליקס אפשרו לו לטעון שקלינטון לא זכתה בפריימריז בצורה הוגנת; בעימות האחרון הוא טען שג'ון פודסטה, יו"ר הקמפיין של קלינטון, "אמר עלייך דברים איומים ונוראים, ובחיי שהוא צדק".

ב-7.10.16, כאשר פורסמה ההקלטה בה טראמפ מתגאה בהטרדות מיניות והקמפיין שלו עמד בפני סכנת התרסקות, הוא ניצל כאשר וויקיליקס פרסם נאומים סגורים של קלינטון ותשומת הלב עברה אליהם. כך יכולה היה רודי ג'וליאני לטעון כעבור יומיים, שההקלטה והמסמכים מגלים ששני המועמדים אינם מושלמים.

בין 3 ל-20 באוקטובר – אחרי נצחונה של קלינטון בעימות השלישי ולפני הפתיחה מחדש של פרשת המיילים שלה – נרשמה צניחה בשיעור הסבורים שהיא מתאימה לנשיאות. הסבר סביר הוא שהתקשורת הייתה מלאה במסמכים הגנובים. המנחים בשני העימותים האחרונים השתמשו במסמכים אלו כדי להפנות לקלינטון שאלות עוינות, שעלו בקנה אחד עם התקפותיו של טראמפ. לטענת הול-ג'יימסון, הם עשו זאת תוך הוצאת דברים מהקשרם וציטוטים חלקיים בלבד של המסמכים, וכך הציגו אותה כשקרנית ודו-פרצופית. בכל מקרה, זה לא היה קורה בלי הפריצה הרוסית.

סקרים שערכו הול-ג'יימסון ועמיתיה העלו, כי הצופים בשני העימותים האחרונים נטו יותר ממי שלא צפו בהם להאמין שיש פער בין מה שקלינטון אומרת בפומבי לבין דבריה בחדרי חדרים. ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם השימוש שעשו המנחים במיילים הגנובים ועם מתקפותיו של טראמפ שהתבססו עליהם. גישות אלו, שנמדדו מיד לאחר העימותים, רימזו על נכונות פוחתת להצביע בעד קלינטון.

כעת ברור יותר מאשר אי-פעם, כי גניבת רבבות המסמכים בידי המודיעין הרוסי ופרסומם בידי וויקיליקס, נתנה דחיפה עצומה לאסטרטגיה של טראמפ ופגעה בצורה קשה בזו של קלינטון – סבורה הול-ג'יימסון. היא העניקה לגיטימציה למתקפות הרפובליקניות ושינתה את סדר היום בתקשורת ובעימותים הנשיאותיים. ויש לזכור, כי טראמפ זכה ברוב האלקטורלי בזכות פער של 78,000 קולות בשלוש מדינות. לכן, סביר מאוד שהוא לא היה נבחר לנשיא בלא ההתערבות הרוסית. הדמוקרטיה האמריקנית והתקשורת במדינה חייבות להתמודד עם המציאות הזאת, היא מסיימת.