לסין יש נשק כלכלי עוצמתי במיוחד שהיא עשויה להפעיל אם יחריף הסכסוך בינה לבין ארה"ב, והוא כולל את הספרה שבע – מדווח ניו-יורק טיימס. המטבע הסיני, רנמינבי, מאבד מערכו מאז אמצע חודש אפריל ואם ימשיך להיחלש – יירד אל מתחת לרף השבעה רנמינבי לדולר. הפעם האחרונה שזה קרה הייתה במאי 2008, ערב המשבר הפיננסי. שלשום (יום ג', 30.10.18) הוא עמד על 6.9574.
ממשל טראמפ אינו אוהב את הרעיון של מטבע סיני חלש, משום שהדבר יכול להעניק לסין יתרון בשוקי הייצוא. גם לסין יש סיבות טובות להימנע מהחלשה נוספת של הרנמינבי ובשבועות האחרונים נראה היה שהיא פועלת למנוע זאת. אין שום משמעות רשמית או מעשית לשאלה האם השער יהיה מעל או מתחת לשבע, אך הטיימס מסביר שחצייתו תאותת שסין מוכנה לאפשר למטבע להימשך להיחלש ובכך להקטין את השפעת המכסים בסך שהטיל
דונלד טראמפ על ייבוא ממנה בסך 250 מיליארד דולר.
ההסבר הוא כזה: הסינים מוכרים בארה"ב בדולרים ואז ממירים את התמורה לרנמינבי, שהוא המטבע בו הם משלמים את עלויות הייצור. אם הם יקבלו שבעה רנמינבי לדולר במקום שישה, הם יכולים לבחור בין יותר רווחים בבית לבין הורדת המחיר בחוץ. היצואן הסיני יכול להוריד את המחיר מדולר ל-87.5 סנט, ולהמשיך להרוויח את אותם שישי רנמינבי שהרוויח עד כה – וכך לא להיפגע מן המכסים, גם אם המחיר הסופי יישאר דולר. אם הרנמינבי יפוחת ב-10%, השפעת המכסים תימחק.
חלק מהפוליטיקאים בארה"ב ובמדינות אחרות טוענים מזה זמן רב, כי סין מבצעת מניפולציה במטבע שלה, אם כי הם נמנעו מהאשמה רשמית שכזאת. למען האמת, טוען הטיימס, חלק ניכר מן הגורמים הגורמים להיחלשות הרנמינבי אינם מצויים בשליטתה של בייג'ינג, למרות שהיא אשר קובעת את שער החליפין הרשמי. הסוחרים שולחים לה מסר ברור: הרנמינבי צריך להיות שווה פחות, בשל ההאטה בצמיחה, הירידות בבורסה, שוק הנדל"ן הבלתי-יציב, העלייה באינפלציה ומלחמת הסחר עם ארה"ב.
יש עוד סיבות. מאז סוף יולי מנסה ממשלת סין להמריץ את הכלכלה באמצעות הגדלת ההלוואות שמעניקים הבנקים שבשליטתה. זה אומר שיש יותר רנמינבי בחוץ – ושערכו יורד. הבנק המרכזי של סין לא העלה את הריבית, אבל הפדרל ריזרב – כן; זה גורם לירידה באטרקטיביות של הרנמינבי ולעלייה בזו של הדולר. מה עדיף – 1.5% לשנה על המטבע הסיני או 2.6% על המטבע האמריקני? התשובה ברורה.
סין מנסה למנוע מהמטבע שלה לרדת מהר מדי. היא יכולה להעלות את הריבית ולגרום לתושבים ולעסקים להשאיר את הכסף בבית – אבל זה גם ייקר את ההלוואות הנחוצות להמרצת הפעילות. אפשרות אחרת היא שתתחיל לקנות את הרנמינבי, ויש סימנים מקדימים לכך. לסין יש עתודות מט"ח בסך 3 טריליון דולר, ובחודש שעבר הן קטנו ב-20 מיליארד דולר – אולי משום שמכרה כדי לממן רכישת רנמינבי.
לפני שלוש שנים ביצעה סין פיחות של הרנמינבי כדי לסייע למפעלים המקומיים. העולם הפיננסי נדהם והשווקים צנחו. פקידים סינים מיהרו להסביר, שהצעד ננקט משום שתושבים וחברות החלו להוציא אל מחוץ למדינה את הכסף הדרוש לה להתנעת כלכלתה. בשנה לאחר מכן היא נאלצה להוציא 500 מיליארד דולר מעתודותיה כדי לייצב את הרנמינבי. הלקח הוא, שסין יכולה להחליש את המטבע שלה אל מול המכסים האמריקנים – אבל יש לזה מחיר.
