שאלת הגבול בין שני חלקי אירלנד היא המכשול העיקרי שנותר בדרך להסכם על הברקזיט. העיתונות בדבלין דיווחה בסוף השבוע, כי ממשלת אירלנד עושה הכנות להקמת נקודות ביקורת בגבול עם צפון אירלנד, אם לא יושג הסכם. בריטניה הכריזה שלא תהיה חזרה למצב של גבול בין שני חלקי אירלנד, אבל הקווים האדומים שהציבה תרזה מיי – עזיבת השוק המשותף, מעטפת המכס ותחום השיפוט של האיחוד – מלמדים שסוג כלשהו של גבול הוא בלתי נמנע. אירלנד מצידה הצליחה להביא לכך שלונדון לא תוכל להתעלם מעמדתה בנושא.
התגובות של שתי המדינות מלמדות עד כמה הן אינן מבינות זו את זו – מסביר פרופ' רונאן מק'קרי בפייננשל טיימס. רבים מתומכי הברקזיט סבורים שעמדתה של ממשלת אירלנד היא כמעט בלתי-נאמנה ושהיא מובלת בידי לאומנים המבקשים "לתקוע לבריטים". התומכים בהישארות, מצידם, מסתכלים על אירלנד מנקודת מבט בריטית, ואינם מסוגלים להבין שיש לה עוד אינטרסים ויחסים. ואילו רוב האירים אינם מבינים את עומק רגשותיהם של חלק מן הבריטים כלפי עמדתה של ארצם בנושא הברקזיט.
רוב האירים ראו את העצמאות ולאחר מכן את ההצטרפות לאיחוד האירופי כדרך להימלט מהניסיון המאוד-לא-מוצלח כחלק מהמשפחה הבריטית. זה מסביר מדוע יש אירים המסתייגים מביטויי אהדה בריטיים, כמו למשל תמיכתם בנבחרת הכדורגל שלהם: מבחינתם, זה כמו אישה שרצה מרתון ורואה את בעלה לשעבר מריע לה. לכאורה מחווה נחמדה, אך למעשה – סוג של הצהרה על המשך קיומו של הקשר.
בכל מקרה – בין אם מדובר באי-הבנה ובין אם מדובר בכוונה תחילה – הברקזיט תקוע.
האיחוד האירופי תומך בדרישה האירית להקים "מחסומים" שימנעו גבול קשיח בינה לבין הצפון. מצד אחד, זהו ניצחון לדיפלומטיה האירית, המבהירה שאינה סרח עודף של בריטניה. מצד שני, אירלנד רוצה עד מאוד – כמעט כמו בריטניה – שיהיה הסכם על הברקזיט; גם האיחוד רוצה הסכם, אבל הוא יכול לחיות בלעדיו. הסחר בין אירלנד לבין בריטניה גדול בהרבה מאשר הסחר בינה לבין צפון אירלנד, ובלא הסכם – שתי המדינות ייפגעו קשות.
מיי מלכדה את עצמה בקווים האדומים המטופשים עליהם הכריזה, סבור מק'קרי, ואירלנד תקועה באותה מידה. כאשר הדגישה את הצורך לכבד את הסכם יום השישי הטוב [לסיום מלחמת האזרחים בצפון אירלנד, בו נקבע שלא יהיה גבול בין שני החלקים – א.ל], הצליחה אירלנד להביא את חברותיה לאיחוד להבהיר שלא יהיה הסכם בלי ערבויות שיבטיחו שלא יהיה גבול. כעת קשה לה מאוד לסגת ולומר לבעלות בריתה, כי יהיה צורך בגבול כלשהו כדי להגן על הסחר ולמנוע תוהו ובוהו.
אין זה אומר שאירלנד תתרחק מחברותיה לאיחוד. התרחקות שכזאת תהיה נגד האינטרסים המדיניים והכלכליים שלה, כמו גם נגד ההזדהות הרגשית שלה עם הפרויקט האירופי. אבל אין זה אומר שאירלנד צריכה למצוא את עצמה בסופו של יום גם עם גבול וגם עם רגשות טינה בריטיים, מסיים מק'קרי.
