"הרפובליקנים מאמינים באחריות תקציבית ובכבוד לכל", אמר חבר הקונגרס לאונרד לאנס, המתמודד על כהונה שישית מטעם ניו ג'רסי. נשמע משונה - מעיר אקונומיסט - מצד חבר במפלגה שמכפילה השנה את נטילת ההלוואות הפדרליות ל-1.3 טריליון דולר, ושבראשה עומד דונלד טראמפ. כאשר נשאל על כך, אמר לאנס בזהירות: "זהו מחוז מתוחכם ומשכיל במיוחד. הבוחרים בו יודעים להבדיל ביני לבין אנשים אחרים, כולל הנשיא טראמפ".

לאנס ידוע ביושרו, ביכולתו לעבוד עם הדמוקרטים ובהתנגדותו לקיצוצי המס של טראמפ. לרוע מזלו, הבוחרים אינם כפי שתיאר אותם. לפני שנתיים הוא ניצח במחוז בפער של 37,000 קולות; כעת הוא מפגר אחרי טום מלינובסקי, שעבד כמומחה לזכויות אדם בממשל אובמה. מה שקורה במחוז הזה, טוען אקונומיסט, משקף מגמה רחבה יותר של מצביעים משכילים נגד טראמפ, שהשפעתו על הבחירות הקרובות גדולה בהרבה מאשר נאומיו בקמפיין של אנשי מפלגתו.

הקואליציה של טראמפ מורכבת בעיקרה מאמריקנים לבנים ובמיוחד אווגליסטים, ומתומכי ממשלה קטנה והזכות לשאת נשק. רוב 63 מיליון תומכיו היו רפובליקנים מן השורה ורובם רואים את נשיאותו כהצלחה מסחררת. זו הסיבה לכך שעדיין יש למפלגה סיכוי לשמור על השליטה גם בסנאט וגם בבית הנבחרים. ואם תפסיד, לא יהיה זה משום שהדמוקרטים הצליחו להעביר לצידם מצביעים רפובליקנים, אלא משום שהצליחו להביא לקלפיות את מצביעיהם-שלהם.

ההתמקדות התקשורתית בהתנהגות הגסה של טראמפ מקשה לרדת לעומק התהליכים; ערב עם תומכיו של לאנס מקל על כך. כמה מהם מכירים בכך שהתנהגותו של טראמפ יכולה להיות מזעזעת, והם מייחלים לכך שיצייץ פחות. אבל אפילו הביקורת הקלה הזאת לוותה בחיוך מתנצל ובהסתייגות מודגשת: טראמפ היה כוכב ריאליטי, ניו-יורקר, פייטר, לא פוליטיקאי, אז איך עוד הוא יכול להתנהג?

כל הנוכחים - למעט לאנס עצמו - הביעו תמיכה חד-משמעית בטראמפ והסבירו זאת במדיניותו ובמעשיו: צמצום הרגולציה, ההתנגדות להפלות. היו גם כאלו שהתקשו לציין במפורש מדיניות שלו שהם אוהבים; רוב הרפובליקנים יזכירו את הרפורמה במס, אבל בניו ג'רסי היא לוותה בהעלאת מיסים מדינתית שהרעה את מצבם של רובם. איש מהמשתתפים לא חושב שטראמפ אינו מעורר מחלוקת, אם כי אחד מהם טוען שדווקא טראמפ - בניגוד לברק אובמה - איננו רוצה להיות כזה.

הסיבה המרכזית לתמיכה בטראמפ, התרשם שליח אקונומיסט, בכלל לא קשורה לאישיותו או למעשיו. מעל הכל, הרפובליקנים תומכים בו משום שהם שונאים את הדמוקרטים. לא יכולתם לשמוע מישהו מהמשתתפים משבח את טראמפ בלי לומר, באותה נשימה, משהו שלילי על מתנגדיו. זהו כוח המשיכה האמיתי של טראמפ - יותר מאשר הלאומנות, הפופוליזם והשוביניזם שלו: היכולת למקד את השנאה ביריב. זו הסיבה לכך שהילרי קלינטון הייתה היריבה המושלמת מבחינתו.

זו גם הסיבה לכך שהתקפות התקשורת הליברלית על טראמפ וממשלו זוכות לתשומת ליבם של תומכיו, הרבה יותר מכל מה שהוא עשה ושעורר את ההתקפות הללו. מבחינתם, הן מוכיחות שהוא הצביע על האויב הנכון. בשורש של השנאה הזאת ניצבות תחושה של חרדה וכעס כלפי האמריקנים הליברלים, שטראמפ אינו הנשיא הרפובליקני הראשון שמנצל אותה. המחוקק המקומי שהציג את לאנס בפני הנוכחים אמר, שהוא מפגר בסקרים רק משום שהם נערכים בידי ליברלים יהירים הרוצים שהרפובליקנים ירגישו כמו מפסידנים; איש לא מצמץ למשמע הדברים.

סקרים שנערכו אחרי הבחירות לנשיאות העלו, שהרפובליקנים הצביעו בעד טראמפ למרות שהיו להם ספקות לגבי אופיו ודעותיו. הנאמנות הגבוהה שלהם כלפיו כיום מלמדת, שהשניות הזאת אינה בת קיימא. אופיו ודעותיו של טראמפ לא השתנו, אבל הרפובליקנים התגברו על חששותיהם. קשה לדמיין משהו שיכול טראמפ לעשות ושיגרום להם לנטוש אותו.